ומי ישמור על זכויות השומרים?

שמי א' ואני נמצא בארץ כבר 35 שנה, עליתי מברית המועצות ואני מועסק היום כמאבטח של בית ספר בירושלים, תפקיד שאני ממלא כבר כ-13 שנה. במקצועי אני מסגר, והגעתי לעבודה הזו שלא מרצוני, למרות שאני רואה בה עבודה מכובדת.

רק במדינה שלנו קורה שאתה מגיע לגיל 45 עם ניסיון בעבודה וידע רב ואתה מוצא עצמך מחוץ למעגל העבודה בגלל הגיל, אתה עוד לא פנסיונר בגיל הזה, אבל מתייחסים אליך ככזה. הגעתי למקצוע השמירה כי לא הייתה לי ברירה, וכי אני לא מאלו שיושבים בלשכת העבודה, אז לקחתי את מה שהיה.

אני מסכים עם אנשים שאומרים שכל עבודה מכבדת את בעליה, עם כמה שהיה לי קשה להתרגל לעבודה הזו. אני איש של עבודת כפיים, ופה אין פעילות פיזית בכלל, וזה קשה. אתה רוב הזמן לא זז ויושב במקום, אבל מחויב להיות עירני בגלל אופי העבודה. אני חושב שמה שהיה לי הכי קשה כשחיפשתי עבודה בזמנו, היו שיחות הטלפון למודעות הדרושים בהם נדרשתי לומר את גילי, וברגע שאמרו "אנחנו נחזור אליך", כבר הבנתי למה הכוונה...

• לצפייה בקמפיין לחצו כאן
  

כשאני נדרש לתאר את העבודה, אני אומר שזו בסופו של דבר עבודה לכל דבר. אבל לצערי, אנחנו המאבטחים, סוג ב' במדינה הזאת. אנחנו עובדי קבלן, למרות שאנחנו חלק ממערכת החינוך, ואני מקווה שהמילה הזו - "קבלן" - תיעלם מהלקסיקון.

למה? כי בחברות הקבלן מפרים את הזכויות שלנו, ויש ניצול ואין לך לאן לפנות. ובנוסף לכל זו עבודה קשה בשכר מינימום. ומי כמונו יודע כמה קשה בגיל מתקדם על סף הפנסיה להידרש לעבור הכשרות גופניות כאילו אנחנו ב"גולני", ועוד בשכר כל כך נמוך.

ככל שהשנים חלפו קיצצו לנו בשעות והשכר נפגע. זאת לא משכורת סבירה מה שאנחנו מקבלים, ובגלל שאי אפשר לחיות במדינה הזאת מהמשכורת הזאת, אני נאלץ לעבוד מספר משוגע של שעות, לפעמים 300 שעות בחודש כדי להגיע למשכורת שהיא בסופו של דבר סבירה. לכן אני עובד בשני מקומות בו זמנית, בנוסף לבית הספר.

מה שקורה איתנו בחודשי הקיץ ובחגים הוא בלתי מתקבל על הדעת, חלקנו מקבלים דמי אבטלה, חלקנו עובדים בעבודות חלופיות, אבל בגלל שאנחנו עובדים שעתיים ובית הספר סגור אז השכר מצטמצם כמעט לגמרי. בשנים עברו ובחברות שמירה קודמות שעבדתי בהן, לא שילמו לנו את כל הזכויות.

לא קיבלתי הבראה, חופשות ודברים בסיסיים. מה אנחנו מצפים? אנחנו מצפים שמישהו, איזשהו גוף, ייקח אותנו ברצינות. אנחנו גם חיים במדינה הזאת, אנחנו חלק מהחברה הישראלית ואנחנו רוצים שיתייחסו אלינו. אנחנו עובדים, לא בטלנים. כל מה שאנחנו מבקשים זה לעבוד, להתפרנס בכבוד ולהיות חלק בלתי נפרד מהחברה, עם זכויות שוות וללא ניצול.

השם המלא שמור במערכת.

הצטרפו לקמפיין "מי שומר על השומרים"

הקמפיין - "מי שומר על השומרים" - יצא בתום החופש הגדול ובראשית חגי תשרי, מפני שזו התקופה הקשה ביותר עבור מאבטחי מוסדות החינוך. במהלך החודשים הללו, נותרים העובדים חסרי עבודה או לחילופין, משכורתם מצטמצמת בעשרות אחוזים בשל העובדה שכשבתי הספר סגור, הם נאלצים לצאת לחופשה כפויה. הדבר נובע ממודל ההעסקה השעתי המאפשר פגיעה זו בתנאי העסקת העובדים.

 עובדי השמירה הם עובדים שקופים במלוא מובן המילה, הם חלק ממערכת החינוך אולם אין להם "אבא ואמא" ואיש אינו לוקח אחריות הן על הפגיעה בתנאי ההעסקה לכל אורך השנה (תוצר של העסקה קבלנית פוגענית) והן בהקשר של הקיץ והחגים, תקופות בהם הם נותרים ללא עבודה.

הקמפיין נועד לראשונה להעלות מודעות לתופעה הזו ולתת לה שם. בהמשך המטרה היא לייצר שינוי מערכתי שיאלץ את המדינה לשלם לעובדים הללו משכורת במהלך חודשי הקיץ, ממש כמו עובדים רגילים במערכת החינוך. גיוס הכספים שבבסיס הקמפיין נועד לאפשר פעילות מהסוג הזה מצד העמותה, לצד הרחבת פעילות השטח והעלאת המודעות בקרב העובדים, מהלכים משפטיים למיצוי זכויות וחקיקה ושינוי מערכתי.

יוזמת הקמפיין, עמותת "קו לעובד", היא עמותה ללא מטרות רווח שלקחה על עצמו לטפל באוכלוסייה זו בצורה מסודרת (לפי דו"ח של הכנסת ישנם למעלה מ-4,000 מאבטחים ומאבטחות של מוסדות חינוך, בתי ספר וגני ילדים).

• לתרומות לקמפיין היכנסו לאתר מימונה .