הישראלים מייצרים פחות, ולכן מרוויחים פחות
בשנת 2012 עמד ערך התוצר לשעת עבודה בישראל על 33.7 דולר, והציב את המדינה במקום ה-26 מתוך 34 מדינות מפותחות, כשמתחתיה מדינות כמו מקסיקו, פולין, טורקיה ודרום קוריאה. במרכז טאוב מזהירים מאיום קיומי: "ככל שגדלים פערי ההכנסה בין חו"ל לישראל, יותר ויותר משפחות משכילות יעזבו"
דו"ח "מצב המדינה" של מרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, שיפורסם בקרוב, יראה כי אחת הבעיות הכלכליות המוכרות של ישראל, היא חמורה משנהוג היה לחשוב. על פי ניתוח של נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שערך מנהל המרכז, פרופ' דן-בן-דוד, הפריון לעובד בישראל נמוך משנהוג לחשוב והוא הגורם העיקרי לרמות השכר הנמוכות במשק.
תלמד בטכניון, תהיה מנכ"ל בחברה גדולה
- כתבות נוספות בערוץ קריירה
הפריון לעובד מחושב על ידי חלוקת התוצר במשק לכמות שעות העבודה. מזה זמן רב ידוע כי הפריון לשעת עבודה בישראל נמוך בהשוואה למדינות אחרות בעולם. כעת, בעקבות אימוץ כללי ה-OECD לחישוב היקף התעסוקה במשק, מתברר שהפריון לשעת עבודה בישראל אף נמוך יותר.
בשנת 2012 עמד ערך התוצר לשעת עבודה בישראל על 33.7 דולר, ירידה חדה לעומת 2011. נתון זה מציב את ישראל במקום ה-26 מתוך 34 מדינות הנחשבות למפותחות כלכלית, כאשר המדינות היחידות שבהן נרשם פריון נמוך יותר הן: מקסיקו, צ'ילה, אסטוניה, פולין, הונגריה, טורקיה, צ'כיה ודרום קוריאה.
הסיבות: תחבורה, חינוך ובירוקרטיה
"ההפתעה בירידה החדה בפריון ב-2012 אינה הנפילה עצמה – שככל הנראה נובעת בעיקר מתיקון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהוביל לנתוני עבודה מדויקים יותר", אומר דן בן-דוד, "אלא שרמת הפריון בישראל הלכה למעשה נמוכה אף יותר מהנתונים הנמוכים מאוד שהתקבלו בעבר".לדבריו, נמצא כי במדינות שבהן הערך הכלכלי המיוצר בשעת עבודה גבוה יותר, גם רמות השכר גבוהות יותר. לפיכך, הפריון הנמוך של העובד הישראלי הוא הגורם העיקרי לאחת הבעיות החברתיות העיקריות במדינה, שהיא השכר הנמוך. נזכיר כי על פי נתוני המוסד לביטוח לאומי, נכון לשנת 2010, חצי מהעובדים בישראל הרוויחו פחות מ-5,518 שקל בחודש.
בן-דוד סבור כי ישנם שלושה גורמים עיקריים לפריון הנמוך בישראל: מצב תשתיות התחבורה, איכות החינוך העיוני והמקצועי, והיקף הביורוקרטיה. לדבריו, השעות הרבות שמבלה העובד הישראלי הממוצע בפקקי תנועה גורמות לכך שהזמן שמוקדש לעבודה נמוך יותר משמשקפים הנתונים.
כמו כן, החברה הישראלית מתאפיינת באחוז קטן של עובדים בעלי הכשרה גבוהה מאוד (מהנדסים, רופאים, בעלי מקצועות אקדמיים) ואחוז גבוה מאוד של עובדים בעלי השכלה נמוכה אשר אינם זוכים גם להכשרה מקצועית מתאימה. לבסוף, סבור בן דוד כי זמן רב מידי מוקדש בישראל לחיכוך עם רשויות השלטון סביב היתרים ופיקוח.
התוצאה, הוא מדגיש, היא איום ממשי על קיומה של המדינה. "לתמונה זו יש השלכות ארוכות טווח חמורות ביותר", הוא מסביר. "בזמן שיש ישראלים שימשיכו לחיות בארץ ויהי מה, אחרים מביאים בחשבון את השיקול הכלכלי. ככל שהפער בין ההכנסה האפשרית בחו"ל להכנסה בישראל גדל, יותר ויותר משפחות ישראליות יקבלו החלטה לעזוב.
"אין זה מקרי שכבר כיום בריחת המוחות האקדמיים מישראל לארה"ב גדולה פי שישה ויותר מבריחת המוחות ממדינות אירופאיות לארה"ב, ואין לנתונים אלו אח ורע בעולם. לצעירים משכילים מאוד יש חלופות בתחום התעסוקה, ואף שישראל היא אכן 'מדינת הסטארט-אפ', היא עלולה לאבד את המשכילים והמוכשרים ביותר מבין ילדיה ככל שהיכולת הלאומית לשלם שכר תחרותי הולכת ונשחקת".
לפנייה לכתב/ת 
צילום: Index Open
מומלצים
