לגור יחד לפני החתונה: טוב לזוגיות או לא?
האם חיים יחד באמת מכינים אתכם לנישואים מוצלחים? המומחים ליחסים ב"זמנים בריאים ב"ידיעות אחרונות" מסבירים: אם עשיתם זאת רק מתוך נוחות או מתוך פחד מלהיות לבד - אל תטפחו ציפיות גבוהות
מ"דיזנגוף "99 ועד "הרומן של אתמול בלילה," שלל סצנות המעבר למגורים משותפים הרגילו נשים לייחל לשלב ביחסים שבו יקבלו יותר ממקום לשני זוגות תחתונים במגירת הגרביים.
את הגברים, לעומת זאת, הרגילו הסצנות הללו בעיקר לחוש מאוימים מאובדן החופש ומחוסר המחויבות שמסמלת רווקות־המקרר־הריק. מה שנתפס בעבר הלא מאוד רחוק כ"חיים בחטא," הפך לשלב בלתי נמנע ומסעיר בדרך לחופה.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
איך לעבוד על הזוגיות?
- 11 סימנים שמזהירים: הזוגיות שלכם בצרות
- טובים השניים? כשזוגיות גורמת לנו להרגיש לבד
- התשוקה בזוגיות דועכת? טכניקה שמבטיחה להחזירה
המונח הישראלי הלא־סקסי בעליל "זוגרים" (בני זוג שחיים יחד ללא נישואים) עשה עוול להתרגשות שבמחשבה שזהו, מהיום נלך לישון יחד ונקום יחד עד סוף הימים. או עד הגירושים. הנתונים היבשים מלמדים כי נכון ל־,2006 רק 2.2% מכלל הזוגות בארץ עונים להגדרה "זוגרים," אולי כי החברה הישראלית עדיין שמרנית ודוחקת לנישואים, אבל בשיחות סלון נוצר הרושם שמדובר בעניין שכיח בהרבה.
תופעת החיים יחד ללא נישואים התחילה אי שם אחרי מלחמת העולם השנייה, בעיקר מסיבות כלכליות. עד סוף שנות ה־60 היא איפיינה בעיקר אוכלוסיות מעוטות יכולת, מי שהגיעו לפרק ב' בחיים ואחרים שמסיבות שונות לא יכלו להתחתן. עם השנים זה נעשה מקובל הרבה יותר גם כשלב ביניים לקראת החתונה הרשמית וגם מתוך התנגדות למוסד הנישואים עצמו או לטקס הדתי.
לדברי העובדת הסוציאלית והמטפלת הזוגית אריאל שער־מנדל, רכזת ההסברה באגודה הישראלית לטיפול זוגי ומשפחתי, בארץ ההחלטה לגור יחד מאפיינת לרוב אנשים צעירים בשנות ה־20 לחייהם, משכילים, יהודים חילונים ואת מי שמתנגדים אידיאולוגית למוסד הנישואים. כמובן, עניין המגורים המשותפים נפוץ גם בגילים מבוגרים יותר, אצל מי שהגיעו לפרק ב' בחיים.
מחקרים שבחנו את השפעת החיים יחד על הנישואים עצמם לא הגיעו למסקנה ברורה. מחקר בריטי קבע שמגורים משותפים מצמצמים את הסיכויים להתגרש מאוחר יותר, אך מחקרים אחרים קבעו את ההפך - שמגורים משותפים מכפילים את הסיכוי להתגרש.
להתגלגל הלאה
"יש המון יתרונות בחיים יחד," אומרת שער־מנדל. "החיים יחד מעמיקים את ההיכרות בין בני הזוג, מדמים חיי נישואים וכך עשויים לצמצם חרדות ולעיתים למנוע מראש נישואים שייכשלו, מאמנים בחיי שיתוף תוך חלוקת תפקידים ושמירה על האוטונומיה, וכלכלית זה כמובן חסכוני יותר."
אך לחיים יחד יש גם חסרונות. אלה תלויים בעיקר בציפיות המקוריות של כל אחד מבני הזוג, במטרה המוצהרת (או הלא מוצהרת) של כל אחד מהם ובהתכווננות האמיתית.
שער־מנדל: "תלוי מאוד מהי הסיבה להחלטה לעבור לגור יחד - אם זה מתוך תחושה של אין ברירה, מתוך אידיאולוגיה, כשלב בדיקה או מתוך נוחות נטו. אם ההחלטה נובעת ממקומות נכונים אצל שני בני הזוג, הסיכוי שזה יקדם אותם לזוגיות טובה ולנישואים מוצלחים גבוה מאוד. אבל אם זה קורה מתוך נוחות, פחד ממחויבות (ומחשבה מוטעית שבכך ייסתם הגולל על רעיון החתונה) וכו' - מגורים משותפים הם מתכון לצרות: או שאחד הצדדים יחווה שברון לב באיזשהו שלב, או שזה ייגמר בנישואים שייכשלו במוקדם או במאוחר. עם זאת, אם אצל שני הפרטנרים ההחלטה מבוססת על נוחות - אין בעיה. בעיות נוצרות כשיש פערים."
לכן, היא אומרת, חשוב לברר מראש - כל אחד לחוד ויחד כזוג - מה הן הציפיות, למה נכנסים לזה, האם יש נכונות לפתח את התכונות הנדרשות לחיים יומיומיים עם אותו בן/בת זוג .'וכו הסכנה היא, כצפוי, שאחד הפרטנרים ייגרר לנישואים שלא מרצונו בעיקר מתוך השגרה הזוגית שנוצרה ממילא ומהפחד לצאת מחדש "לשוק."
אותו פרטנר יקבל בהכנעה את המשך ההתקדמות - מרכישה משותפת של רהיטים ומכשירי חשמל ועד להולדת צאצאים. התגלגלות כזאת, לא רצויה ולא מכוונת, עלולה בהחלט להעלות את הסיכוי להתגרש בהמשך.
תיאום כוונות
ואם בכל זאת רוצים לנסות את החוויה הקסומה כ"זוגרים," איך עושים את זה נכון?
- ראשית, כאמור, כדאי לבדוק עם עצמנו למה באמת אנחנו עושים את זה.
- בשלב הבא ראוי לעשות תיאום כוונות וציפיות, כזה שיכלול גם את הפרקטיקה של החיים יחד - מי אחראי לתשלום החשבונות, האם זה אומר גם חשבון בנק משותף, מי אחראי על עבודות הבית, מתי מקימים משפחה ואיפה, איך שומרים על האינטימיות, וכיצד מכבדים את הפרטיות של האחר.
- חשוב גם להבין שהמעבר למגורים משותפים דורש תקופת הסתגלות, שמדובר בתהליך, בבנייה.
- כדאי לעשות מדי פעם בדק בית (למשל, אם רבים כל הזמן על שטויות - לנסות להבין למה זה קורה, או האם יש תחושת חנק, תחושת חוסר מחויבות לקשר וכו') ולעבוד על הקשיים.
- במידת האפשר מוטב להתחיל את פרק החיים יחד בדירה שאינה שייכת לאחד מבני הזוג, בעיקר כדי לחוש שיוצרים יחד את המרחב המשותף ולא דורכים זה לזה בטריטוריה. אם זה בלתי אפשרי, חשוב לאפשר שינויים בדירה ולהשאיר טריטוריה לדייר החדש והאהוב.
לסיכום, ממש לא משנה אם עוברים לגור יחד אחרי חודשיים או אחרי עשור. הכל עניין של נכונות ובשלות. רק אל תניחו שזה יתקן בעיות בזוגיות, כי אותן זה עלול רק להחמיר.