"וואן דיירקשן - הסרט": כמעט כמו הופעה חיה
מעריצי וואן דיירקשן שביניכם כנראה לא יזכו לפגוש בקרוב את האלילים הצעירים בקרוב בהופעה בישראל, אז בינתיים מה שנשאר זה להסתפק בסרט "וואן דיירקשן - This Is Us". הצפייה בהם מקרוב על המסך הגדול, זה הכי קרוב שאפשר להגיע אליהם. המעריצה עינת זיסמנוביץ צפתה והתרגשה
יכול להיות שלא שמעתם עליהם בכלל, ויכול להיות שפה ושם נתקלתם בשירים שלהם, אבל זה לא משנה את העובדה שלהקת וואן דיירקשן (One Direction) נחשבת, בשלוש השנים לקיומה, לאחת הלהקות המצליחות שקמו בעולמנו.
נכון, תגידו שההיסטוריה וההיסטריה חוזרות על עצמן, שכל להקת בנים כזו (וגם בנות) הצליחה בצורה כזו, ונעלמה כלעומת שהופיעה. אבל בינתיים הם מצליחים, והם פה. המסלול המוכר של הופעות, אביזרים למיניהם - פוסטרים, יומנים, מחברות ועוד ועוד - כולל כמובן גם סרט של מאחורי הקלעים. בעצם "One Direction: This Is Us" הוא מעין תעודת זהות של חברי הלהקה - הארי, זאין, נייל, לואי וליאם.
הסרט פותח בנקודת המבט של סיימון קאוול, האיש האחראי על הקמת הלהקה, ומספר על התהליך של חיבור חמשת הבנים ללהקה. זאין מאליק, ליאם פיין, נייל הוראן,
לואי טומלינסון והארי סטיילס התחילו את דרכם כשנבחנו לתכנית ה"אקס פקטור" בשנת 2010 בכוונה לפתוח בקריירת סולו (כל אחד בנפרד). לאחר שקיבלו את הבשורה שהם לא עוברים לשלב הבא בתוכנית, סיימון קרא להם חזרה והציע להם להיות להקה.
עוד בטרם יצא הסרט, סיפרו חברי הלהקה שהסרט נועד כדי להראות למעריצים שהם יודעים שכל מה שיש להם וכל מה שהם השיגו זה בזכות המעריצים, ולהראות את הערכה שלהם כלפי המעריצים. אין ספק שהם הצליחו להשיג זאת, לא רק בסרט, אלא גם בהערכה הרבה שהפגינו המעריצים שהגיעו לפרימיירה לבושים בחולצות וכובעים, אוחזים בשלטים צבעוניים ולא מפסיק לשיר.
הדגש סביב הסרט היה חוויותיהם של חברי הלהקה לפני אירועים גדולים וחשובים בקריירה שלהם, והחוויות שלהם בהקשר לתמיכת המעריצים סביב כל אחד מהאירועים האלה. התחושה המלווה את הצופה היא של חלק מהלהקה, שהוא ממש יושב עם הארי, זאיין, נייל, לואי וליאם בחדר החזרות או בחדר ההלבשה ושותף מלא לחוויות שלהם. אולי בגלל זה גם נדמה שהסרט עובר מהר מדי. למרות שאורכו כשעה וחצי, אתה לא ממש רוצה שזה ייגמר.
נקודת מבט ייחודית העולה במהלך הסרט היא של חיי המשפחה של חברי הלהקה, והקשיים שנובעים מהמרחק מהילדים. רובין, אביו החורג של הארי סטיילס, אומר: "הוא הלך לאודישן ב'אקס פקטור' ולא חזר יותר הביתה". הוא מתאר את הקושי של כל ההורים לאחר עזיבתם של חברי הלהקה את בתי הוריהם והמעבר החד אל לונדון, ומשם אל סיבובי ההופעות.
אחד הקטעים המרגשים ביותר בסרט, וכמו כן המדוברים ביותר, הוא תצלום ייחודי של אמו של זאין מאליק, כשהיא מקבלת את המפתחות לביתה החדש, שנרכש עבורה על ידי לא אחר מאשר בנה זאין. בקטע זה זאין מודה שאחת הסיבות העיקריות שבגללם הוא נרשם לתוכנית 'האקס פקטור' היתה כדי שיום אחד הוא יוכל לממן את אימו, ומספר על כך שעצם העובדה שהוא יכול לעשות זאת כעת, זה הגשמת חלום מבחינתו.
ההופעות שתועדו בלונדון ושובצו בסרט, צולמו בצורה שגם מי שלא היה מעולם בהופעה שלהם - הרגיש כאילו הוא שם, לוקח חלק בלייב. להופעות הוסיפו אפקטים מיוחדים שהוסיפו לחוויה וגרמו לך לצחוק ולהתלהב ואפילו לדמוע פה ושם.
סייעה בהכנת הביקורת סול איבנכובסקי
לפנייה לכתב/ת 
