יש אלטרנטיבה בעברית, והיתה לה אחלה שנה
איזה מזל ש"הבילויים" הוציאו אלבום, שאסתר רדא הוציאה ארבעה שירים, שאהובה עוזרי הקליטה עם שי צברי, ושאביב גדג' חזר עם אלבום שני. אחרת לא היתה לנו שנה עם יבול מוזיקה אלטרנטיבית כל כך מוצלח. העורכים המוזיקליים של גלגלצ מפרגנים
תשע"ג הייתה שנה מעולה למוזיקה האלטרנטיבית. זה ברור כי באמת שקשה היה לסכם אותה. פרצו במהלכה המון שמות חדשים, אך גם רבים מותיקי הסצנה חזרו עם אלבומים נהדרים. הערב (ג'), החל מ-22:00 נסכם את השנה החולפת עם כל מה שהיה טוב וחשוב, בתוכנית הערב של גלגלצ "שעות נוספות". לקראת שידור הסיכום המיוחד, הנה כמה מהדברים הבולטים שנשמיע ושעשו לנו את תשע"ג.
הבילויים - הורה הסלמה!
האלבום הזה של "הבילויים" לא היה מובן מאליו. הוא יצא כחמש שנים אחרי שהלהקה בעצם הפסיקה את הפעילות השוטפת שלה. אבל הבילויים היו צריכים לחזור להופיע ולהקליט ולו כדי להוכיח עד כמה מדובר בלהקה חשובה. הופעות האיחוד שלהם כללו לא רק את המעריצים מהימים ההם, אלא גם קהל חדש ענק. קהל שלא ראה אותם מעולם על במה, אבל כבר הספיק "לגדול" עליהם כאחד מההרכבים החשובים ברוק או באלטרנטיב הישראלי.
את האלבום "הורה הסלמה!" הפיק מוזיקלית תמיר מוסקט, איש הבלקן ביט בוקס, אשר הפך בשנים האחרונות לאחד מהמפיקים הבולטים בסביבה. הם עבדו איתו גם על אלבומם הקודם "שכול וכישלון", אבל שומעים את השנים שעברו ביניהם. זה אלבום מופשט יותר, מריר יותר. אלבום שהולם את המציאות שמסביב, שרק "הבילויים" יודעים איך לתמצת אותה נכון. לא ברור מה המשך הדרך שלהם, אבל איזה מזל שהאלבום הזה יצא.
אסתר רדא - Life happens
אסתר רדא כבר נמצאת בסביבה כמה שנים כזמרת ושחקנית, אבל השנה היא הוציאה EP (מיני אלבום) ראשון. בסך הכל ארבעה שירים, אבל לא סתם היא זכתה לכזאת תהודה. רדא הגשימה את השאיפה האולטימטיבית - היא עושה מוזיקה שנשמעת משם, אבל עדיין מרגישה לגמרי מכאן.
אולי זה בזכות שיתוף הפעולה עם סאבו וקותי, שהפיקו מוזיקלית. קותי הוא אולי אחד הבודדים שעושים את החיבור הזה כל כך טוב, כמו במיקס הזה של השירים הישראלים הישנים שגם יצא השנה. גולת הכותרת של רדא היא כמובן שיר הנושא, Life happens. שיר שאריקה באדו או לורן היל היו הורגות בשבילו ומדגים יותר מהכל: רדא כאן כדי להישאר.
אהובה עוזרי עם שי צברי - מעליי דממה
האלבום החדש של אהובה עוזרי, "מעליי דממה", כולל לא מעט שיתופי פעולה נפלאים. כל הגדולים נתנו לו את קולם ובצעו את השירים של עוזרי - ברי סחרוף, חווה אלברשטיין, אהוד בנאי ועוד ועוד. אבל את ההצגה גנב הביצוע החד-פעמי של שי צברי לשיר הנושא.
צברי מופיע ועובד בשנים האחרונות צמוד עם ברי סחרוף ולא במקרה. הוא קול נדיר ומיוחד בעולם שמרגיש לפעמים שכבר שמענו בו הכל. השיר הזה הוא פתיחה מפוארת לקריירה העצמאית של צברי והוא משאיר כל כך הרבה טעם של עוד. לשמחתנו אין סיבה לדאוג, זאת רק ההתחלה. אפשר לשפוך עוד הרבה סופרלטיבים, אבל אולי עדיף פשוט שתלחצו ותשמעו את אחד השירים הגדולים של השנה החולפת.
חיה מילר - חיי מדף
אל תטעו, לא מדובר בזמרת חדשה אלא בטריו תל אביבי שהוציא השנה את אחד מאלבומי הבכורה המעניינים של השנים האחרונות.
ניתן לנסות ולהשוות את חיה מילר ללהקות ישראליות או חו"ליות; למקם אותם בשדה המוכר של הרוק'נ'רול, אבל זו הדרך הבטוחה ביותר לפספס את ייחודם. חיה מילר חולקים עם להקות גדולות את הנונשלנטיות של החידוש והאדישות כלפי מסורת. רוח נעורים אמיתית (בין אופוריה לדיכאון) נושבת מהאלבום הזה.
אביב גדג' - ילדים של מהגרים
"ילדים של מהגרים", אלבום הסולו השני של אביב גדג' הבטיח להיות אבן דרך חשובה בהתפתחות האמנותית של גדג' כיוצר עצמאי. הבטיח וקיים. ביקורת חברתית חסרת פשרות וחשבונות אישיים חושפניים ומטלטלים טוענים את הרוק של גדג' באנרגיה שקשה למצוא לה מקבילות בסצנה הישראלית.
די בתכונות הללו בשביל לכלול את האלבום הזה ברשימת האלבומים הטובים של השנה, אולם מותו של גבריאל בלחסן, שותפו של גדג' בלהקת "אלג'יר", העניק באחת מימד עומק (אדרבא, תהום אפילה) המכה במאזין ולא נותן לו לשכוח שמדובר באנשים אמיתיים עם כאב אמיתי מאחורי מסך הצלילים, שכאשר הם עוזבים, הם מותירים מאחוריהם חלל ריק.
סיכום השנה במוזיקה האלטרנטיבית ישודר בגלגלצ, הערב (ג') בין השעות 22:00-24:00