ערב ראש השנה: 61% בעד הפרדת דת ממדינה
מחצית הציבור סבורה כי המתח בין דתיים לחילונים הוא החמור ביותר בחברה הישראלית, כשני-שלישים תומכים בפתיחת עסקים בשבת, 62% בעד הכרה בכל סוגי הנישואים - אך 61% היו מעדיפים להינשא ברבנות. "מדד הדת והמדינה" של עמותת חדו"ש בשיתוף ynet. ואיפה אתם על הגרף?
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
"מדד הדת והמדינה" של עמותת חדו"ש בשיתוף ynet - מחקר שנתי מקיף בנושא הרואה אור זו הפעם השלישית - מגלה כי בשנת ה'תשע"ג הגיע שיעורם של תומכי הפרדת הדת מהמדינה לשיא חדש מאז שהנושא נבדק במסגרת זו, ועמד על 61% (ובהם 84% מהחילונים) - עלייה של 9% ביחס לשנה שעברה. לעומתם, 39% מתנגדים לה (וכך 83% מהחרדים, 73% מהדתיים ו-54% מהמסורתיים).
איזה מבין המתחים בחברה היהודית בישראל הוא הקשה ביותר?
על פי הסקר, 51% מהציבור סבורים כי המתיחות בין חרדים לחילונים היא הקשה ביותר מבין הקונפליקטים הרבים של החברה בישראל. במקום השני, בפער עצום - יחסי ימין-שמאל - 23%. לעומתם, 14% ביכרו את היחסים שבין עשירים לעניים, 4% אמרו "מזרחיים-אשכנזים" ו-1% בחרו את המתח בין העולים החדשים לאזרחים ותיקים כקשה ביותר בחברה (היתר לא השיבו).
75% מהחרדים, 80% מהחילונים, 79% מהדתיים ו-58% מהמסורתיים ציינו את הקונפליקט החילוני-חרדי כאחד משני הקשים.
83% מבעלי הדעה סבורים כי על מדינת ישראל לאפשר לאזרחיה חופש דת ומצפון (95% מהחילונים ו-73% מהמסורתיים, ואף 64% מהדתיים ו-77% מחרדים), ו-17% מתנגדים. בהתאם לכך, 62% תומכים בהכרת המדינה בכל סוגי הנישואים - דתיים לסוגיהם ואזרחיים (בהם 92% מהחילונים ו-53% מהמסורתיים), ו-38% נגד (96% מהחרדים ו-73% מהדתיים).
עם זאת, 61% היו מעדיפים שהם עצמם או ילדיהם יינשאו בכל מקרה בטקס דתי-אורתודוכסי (100% מהחרדים, 95% מהדתיים, 78% מהמסורתיים ו-33% מהחילונים), 21% בחרו בחתונה אזרחית (39% מהחילונים), 13% בדרך רפורמית או קונסרבטיבית (20% מהחילונים) ו-5% מבכרים חיים משותפים ללא נישואים.
באילו סוגי גיור מדינת ישראל צריכה להכיר?
נשאלו המרואיינים ,ותשובותיהם התפלגו כך: 39% בעד הנצחת המונופול האורתודוכסי (100% מהחרדים, 80% מהדתיים ו-46% מהמסורתיים), 36% היו פותחים את הדלת בפני כל גיור – כולל לא דתי (56% מהחילונים), ו-25% בעד כל טקס דתי בארץ ובעולם.
בנוגע לתחבורה בשבת, אמרו 41% כי הם תומכים בהפעלתה ביום המנוחה בהיקף מצומצם (בהם 53% מהחילונים, ו-40% מסורתי), 23% מצפים כי היא תפעל כרגיל בימות החול, 21% מסתפקים במצב הקיים כיום (39% מהדתיים ו-36% מהמסורתיים), ו-15% היו מבטלים גם את זה.
בהתייחס לפתיחת עסקים בשבת , 67% הצהירו על תמיכה בעבודת מרכזי הקניות שמחוץ לערים (94% מהחילונים ו-57% מהמסורתי) ו-33% מתנגדים (100% מהחרדים ו-69% מהדתיים). כאשר מדובר בפיצוציות, חנויות נוחות ומינימרקטים, 59% בעד (87% מהחילונים) ו-41% נגד (100% מהחרדים, 81% מהדתיים ו-57% מהמסורתיים).
האם יש צורך בשני רבנים ראשיים ומקומיים על פי מפתח עדתי?
40% מעדיפים אחד (וכך 56% מהמסורתיים), 30% - שניים (77% מהחרדים ו-43% מהדתיים) ו- 30% סבורים כי כלל אין הצדקה לרבנות מטעם המדינה (44% מהחילונים).
יוזמת משרד המשפטים לקבוע בחוק כי הדרת נשים היא עבירה פלילית זוכה ל-60% תמיכה (75% מהחילוניים) ו-40% התנגדות (75% מהחרדים, 56% מהדתיים ו-54% מהמסורתיים). להצעת שרת הבריאות יעל גרמן, ולפיה תאושר נטילת איברים להשתלה מכל נפטר שלא חתם על סירוב לכך, הסכימו 54% (71% מהחילוניים) והתנגדו 46% (87% מהחרדים, 62% מהדתיים ו-58% מהמסורתיים).
המתווים של מרואייני המחקר לקידום השוויון בנטל : 35% קראו לגייס את תלמידי הישיבות לשירות סדיר מלא (43% מהחילוניים, 37% מהמסורתיים וכרבע מהדתיים), 31% תומכים בחיובם של התלמידים בשירות לאומי (כרבע מהדתיים), 18% מסכימים למצב שהיה נהוג עד ביטול חוק טל, בנימוק ש"תורתם אומנותם" (85% מהחרדים וכרבע מהדתיים), ו-16% בעד קביעת מכסה של עילויים שיהיו פטורים משירות – והיתר יתגייסו (כרבע מהדתיים).
עם זאת, 53% מתנגדים להצעת החוק שגיבשה "ועדת פרי" לקידום השוויון בנטל (77% מהחרדים וכמחצית החילונים והמסורתיים) ו-47% תומכים בה (55% מהדתיים וכמחצית החילונים והמסורתיים).
האם יש לחייב את מוסדות החינוך החרדיים לאמץ את תוכנית הליבה?
79% בעד (95% מהחילונים, 81% מהמסורתיים ו-57% מהדתיים) ו-21% נגד (91% חרדי). מבין התומכים, 43% בעד שלילת תקציבים ממוסדות שיסרבו לזה, 37% מבקשים לקבוע בנוסף שמדובר בעבירה פלילית ו-20% בעד מתן תמיכה כלכלית חלקית בלבד לאותם מוסדות.
75% מהמרואיינים תומכים בקיצוץ תקציב מוסדות התורה שנועד לעודד יציאת גברים חרדים לעבודה (95% מהחילוניים ו-75% מהמסורתיים), ו-25% מתנגדים (94% מהחרדים ו-54% מהדתיים).
64% בעד ממשלה ללא המפלגות החרדיות (87% מהחילונים וכמעט מחצית מהדתיים), ו-36% נגד (91% מהחרדים, 53% מהמסורתיים ומעט יותר ממחצית הדתיים). למרות שהוקמה כזו, 76% אינם מרוצים מפעילותה - שלה בכלל ושל "יש עתיד" החברה בה, בפרט - בסוגיות דת ומדינה (ובפילוח להגדרות דתיות נמצא לכך רוב בכל אחת מהקבוצות) ורק 24% שבעי רצון.
"מדד הדת והמדינה", בעריכת סמנכ"ל המחקר בחדו"ש שחר אילן, בוצע על ידי מכון סמית בקרב 800 מרואיינים - מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל (טעות הדגימה המרבית: 3.5%).
אורי רגב: אלו תוצאות דרמטיות
מנכ"ל עמותת חדו"ש (חופש, דת ושוויון), הרב עו"ד אורי רגב, התייחס לממצאים: "אין ספק שהציבור הולך ומואס
במונופול האורתודוכסי על היהדות, וגוברת הדרישה לחופש בחירה ביהדות. שני-שליש מהחילונים אינם מעוניינים בנישואים אורתודוכסיים. שני-שליש מהציבור כולו מעוניינים בשוויון זכויות לרבנים מכל הזרמים. אלה תוצאות דרמטיות".
"עם זאת, ברור מתוצאות המדד כי לפחות בתחום חופש הדת נשמר הפער העצום בין רצון הציבור למדיניות הממשלה. בעקבות הבחירות אמנם הוקמה, כפי שרצה הרוב המכריע של הציבור, ממשלה אזרחית בלי המפלגות החרדיות, והקיצוצים שערכה הקואליציה במערכת ההטבות לאברכים במטרה להוציאם לעבודה, זוכים לתמיכה רחבה של הציבור וראויים לכל שבח. אבל מדד הדת והמדינה מגלה שהציבור רוצה אפשרות לנישואים אזרחיים ולא-אורתודוכסיים, הוא רוצה תחבורה ציבורית בשבת, הוא רוצה הכרה בגיור של כל הזרמים, והממשלה אינה עושה דבר מכל אלה".
"מפלגות הקואליציה צריכות להביא בחשבון שגם בבחירות הבאות נושאי הדת והמדינה יעמדו במרכז הדיון הציבורי, והן יידרשו לתת דין וחשבון. כרגע, הרקורד שלהן אינו עונה על ציפיות הציבור. יש לקוות שלאחר שהתקציב יאושר, הן תתחלנה לקדם גם נושאי חופש דת".
לפנייה לכתב/ת 
