הרופא המליץ ליילד, ביה"ח דחה - העובר מת
חצי מיליון שקלים יקבלו בני זוג שהגיעו לטיפול בביה"ח בני ציון כשהאישה בשבוע ה-30 להריונה ונושאת ברחמה תאומים, שנקלטו לאחר טיפולי הפריה. לדברי התביעה, למרות המלצות הרופא המטפל ומצב העוברים שדרש אשפוז, דחו בביה"ח ביצוע ניתוח קיסרי, וכשבוצע בסופו של דבר נולד תאום בריא ואילו אחיו נולד מת
חצי מיליון שקלים פיצוי - על מות עוברם. זה מה שיקבלו בני זוג מנשר ממשרד הבריאות ועיריית חיפה – בעלי בית החולים "בני ציון" בעיר לאחר שאיבדו את עוברם כתוצאה מעיכוב בטיפול באישה בבית החולים. הסכום נקבע במסגרת הסכם פשרה בו נקבע בין השאר כי הנתבעים אינם מודים באחריותם למקרה.
את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון
או לאנדרואיד
המקרה אירע בשנת 2011. מכתב התביעה שהגיש עו"ד אבי שמואלי, עולה כי האישה נכנסה להיריון מרובה עוברים לאחר טיפולי הפריה. שניים מהעוברים נקלטו ברחמה. מאחר שמדובר היה בהיריון בסיכון גבוה, עקב גילה של האישה ומחלת סכרת ממנה סבלה בהיריון קודם, היא הייתה בהשגחת רופא מומחה.
עוד כתבות בריאות
טיפולי פוריות: 6 חידושים שיעזרו להיכנס להריון
מהם אחוזי הצלחה בטיפולי הפוריות? מדריך
מחקר בדק: האם הפריית מבחנה מזיקה לעובר?
ההיריון אובחן כתקין עד לשבוע ה-30, אז אבחן הרופא המומחה, ד"ר אמיר וייסמן, האחראי על מרפאת היריון בסיכון של קופ"ח כללית בחיפה, כי יש הבדלי גודל בין שני העוברים. בתביעה ציין עו"ד שמואלי כי בשלב זה עלה לראשונה הפער בין משקל שני העוברים על 20%. מצב זה מכונה "דיסקורדנטיות".
האישה אושפזה לבדיקות בבית החולים בני ציון ולאחר ששוחררה הייתה במעקב צמוד הן במרפאה להיריון בסיכון והן בבית החולים, כאשר הפערים בין שני העוברים הולכים וגדלים במהלך התקופה שלאחר מכן. ד"ר וייסמן הפנה את האישה לאשפוז, והמליץ על הקדמת הלידה לסוף השבוע ה-35 של ההיריון, "כאשר סיכוני הפגות חלפו".
למרות זאת, ולמרות שהפערים בין שני העוברים הלכו וגדלו, דחו בבית החולים בני ציון את הניתוח הקיסרי. הם זימנו אותה לבדיקות מדי מספר ימים, אולם בתביעה נטען כי לא היה די בכך, ואף לא כל הבדיקות בוצעו כנדרש.
"העובר נפטר יום לפני הניתוח"
ביום הרביעי בשבוע ה-36 להיריון, גילו הרופאים כי העובר הקטן יותר נפטר ברחם. האישה נותחה ומרחמה הוצאו תינוק בריא במשקל 2,650 גרם, ותאומו המת, ששקל 1,540 גרם בלבד. בנתיחה לאחר המוות, התברר כי העובר המת לא סבל ממומים אחרים, למעט הפיגור בגדילה, ונפטר כיממה לפני הוצאתו מהרחם.
בתביעה נטען כי כתוצאה מההתנהלות בבית החולים "בני ציון", חלה התדרדרות במצב העובר הקטן, "שהלכה והחמירה ללא אבחנה".
לדברי התובעים, כבר בשבוע ה-35, "שבו פחתו הסיכונים לפגות מצד אחד, ונוכח הממצאים השונים והמצטברים שהעידו על ההחמרה בתופעת הדיסקורדנטיות... על כל המשתמע מכך מבחינת הסיכון המוגבר שעובר זה ימות ברחם מצד שני, היה צריך לאשפז את התובעת כבר בנקודה זו ולחלץ, בתכוף לאחר מכן את העוברים. לכל הפחות לאשפזה לצורך מעקב, בדיקות וניטורים חוזרים ונשנים".
בסופו של דבר, כאמור, הוחלט על הסכם פשרה כאשר הנתבעים ישלמו לבני הזוג 550 אלף שקלים (כולל שכר הטרחה ועורכי הדין), אולם ללא קבלת אחריות מצדם.
לפנייה לכתב/ת 
