שתף קטע נבחר

 

קצר הרס חתונה. למה הפיצוי היה כ"כ נמוך?

האירוע המרגש בחיי אושרית ודניאל נהרס בעקבות הפסקת חשמל באולם אירועים בחולון. השופט מצא את בעל האולם וחברת הביטוח שלו אשמים ברשלנות, אך הסתפק בפיצוי זעום ביחס לנזק. איזה מסר הוא שולח?

אושרית ישרג ודניאל וובט החליטו בשעה טובה להתחתן. לאחר חיפושים, מצאו בחולון אולם חתונות עם השם המבטיח "התחלות חדשות". הם קבעו תאריך והזמינו 450 מנות בתוספת 150 מנות רזרבה תמורת 125 שקל למנה. בנוסף, שילמו לבעל האולם עבור שירותי צלם, תאורה, הגברה, תקליטן ועיצוב.

 

כתבות נוספות במדור "תיק ביטוח ":

 

ביום המיועד לחתונה, התייצבו הכלה והחתן וגם כ-480 אורחים. טקס החופה עבר בשלום, אולם מיד לאחריו פסק לפתע זרם החשמל. גנרטור הגיבוי לא פעל, גנרטור חירום לא היה - והאולם החשיך לחלוטין. המיזוג לא עבד (החתונה התקיימה בסוף יולי). האירוע והשמחה נעצרו. זרם החשמל התחדש רק בסביבות השעה 23:00 בלילה ובאופן חלקי בלבד, תוך שהוא מפסיק ומתחדש לסירוגין.

 

מי יפצה על הנזק?

במדינה מתוקנת, ניתן היה לצפות כי בעל האולם יחזיר לדניאל ולאושרית את התשלום, ויתנצל בפניהם על שגזל מהם את ההנאה מאחד הימים המשמעותיים בחייהם. ניתן היה גם לצפות מחברת הביטוח של האולם, חברת כלל, כי תפצה בנדיבות את הזוג הצעיר עבור הנזקים שנגרמו להם, ובמיוחד על עגמת הנפש. ואולם, בעל אולם החתונות התכחש לאחריותו וסירב להחזיר את התשלום.

 

נציגי כלל טענו כי בפוליסה שלהם אין ביטוח צד שלישי לנזקי הזוגות המתחתנים, אלא אם הם מתים או נפגעים בגופם מתאונה. כמו כן, טענו נציגי כלל כי בעל האולם הפר את ההסכם עם בני הזוג, ובפוליסה קיים חריג מפורש לנזק שאירע בשל הפרת הסכם. בני הזוג וובט נאלצו, אם כן, לפנות לעזרת בית משפט השלום ברמלה.

 

השופט זכריה ימיני צפה בסרט החתונה. את רשמיו כתב בפסק דינו: "ניתן להבחין כי בתחילת החתונה אירעה הפסקת חשמל די ממושכת, וכי בהמשך - עם התחדשות זרם החשמל וכניסת הכלה והחתן לאולם ובזמן הריקודים - אירעו מספר הפסקות חשמל נוספות. ניתן לראות שבזמן הפסקות החשמל פסקה המוזיקה והאולם החשיך".

 

ממצחם נוטף הזעה של הכלה והאורחים השופט גם למד שהמיזוג לא פעל. יחד עם זאת, המשיך השופט, לא ניתן לדעת מהם פרקי הזמן של הפסקות החשמל, מפני שהצלמים הפסיקו לצלם בחלק מהפסקות החשמל וחזרו לצלם עם התחדשות זרם החשמל. בנוסף, ניתן לראות כי בהמשך הערב חזר זרם החשמל, המוזיקה והריקודים השמחים התנהלו כסדרם והוגש מזון לשולחנות.

 

בסרט החתונה ניתן לראות בבירור אורחים המדביקים שטרות כסף למצחיהם של הכלה והחתן ושל בני משפחותיהם. סרטון החתונה מאשר, אם כן, את גרסת בני הזוג בדבר הפסקת החשמל, פסק השופט.

 

האם בעל האולם אחראי להפסקת החשמל? אין מחלוקת, ניתח השופט את הראיות שהובאו בפניו, כי הגורם לנזקים הוא קצר חשמלי. הקצר גרם לשריפה בארון החשמל ולניתוק זרם החשמל באולם. לכן מדובר בנזקי אש. על פי דיני הנזיקין, במקרה של נזקי אש, על בעל האולם בו פרצה האש מוטל נטל הראיה להוכיח שהוא לא התרשל. במקרה זה לא הובאה כל הוכחה שבעל האולם לא התרשל. על כן, האשם להפסקת החשמל רובץ על בעל האולם.

 

יש אשמים ויש התרשלות, אז למה אין פיצוי?

כעת עבר השופט לדון בטענת כלל כי הפוליסה לא מכסה את האירוע. השופט עיין בפוליסה וגילה כי בניגוד לטענת נציגי כלל, לא כתוב בה כי היא מכסה רק נזקי גוף או מוות של צד שלישי. באשר לטענת כלל כי ביטוח צד שלישי אינו מכסה הפרת הסכם, אכן, מודה השופט, חריג כזה קיים בפוליסה. אולם לדעת השופט, חריג זה יש לפרש בצמצום, כמתייחס אך ורק ל"גרעין הקשה" של ההסכם, כמו תאריך החתונה, סוג המנות וכיוצא באלה תנאים ישירים.

 

ההתרשלות של בעל האולם בקשר למערכת החשמל אינה קשורה באופן ישיר להתחייבויותיו בהסכם. מעבר לכך, הוסיף השופט, כל מהות עסקיו של בעל האולם היא התקשרויות חוזיות עם זוגות הבאים להינשא באולמו. אם נקבל את טענת נציגי כלל כי נזקים כלפי הזוגות המתחתנים לא מכוסים, נרוקן את הכיסוי הביטוחי מתוכן.

 

וכמה פסק השופט לבני הזוג לאחר הדיון המלומד והמתיש בהתנערות בעל האולם וחברת הביטוח שלו לאחריותם הברורה? הנה לשון השופט: "אין מחלוקת כי בעל האולם העמיד את האולם לרשות בני הזוג, החופה נערכה במועד וכמתוכנן, והמנה הראשונה אכן הוגשה. המנות השנייה והשלישית הוגשו באיחור אך לא היו חמות. לחתונה גם הגיעו לפחות 480 איש, דבר שעלה בקנה אחד עם צפיותיהם של בני הזוג". לכן, פסק השופט, בעצם אין נזק כלכלי.

 

בעדה האתיופית, טענו בני הזוג, קיים מנהג להדביק שטרות כסף על מצחיהם של החתן והכלה ובני משפחותיהם. הפסקת החשמל צמצמה מתנות אלה. השופט דחה טענה זו. "הדבקת שטרות תלויה בנדבת לבו של כל מוזמן ומוזמן, לא ניתן לפסוק בראש נזק זה כל סכום שהוא".

 

ומה באשר לעגמת הנפש, האם כאן יפסוק השופט לבני הזוג סכום ראוי? מתוך העדויות שהובאו, הסכים השופט, ניכר כי "לחתן ולכלה אכן נגרמה עגמת נפש רבה. סבור אני שפיצוי בסך 30 אלף שקל הינו סביר בנסיבות העניין".

 

הר הדיונים הוליד בסופו של יום עכבר של פיצויים. 30 אלף שקל עבור הרס חתונה הוא לעג לרש ומסר לבעלי אולמי חתונות ולחברות הביטוח שלהם: למה להשקיע במערכת חשמל, בגנרטור גיבוי ובגנרטור חירום יעילים - כאשר אחת לכמה זמן משלמים כל כך מעט פיצויים?


פורסם לראשונה 07/09/2013 16:41

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים