2012 הייתה שנה מצויינת למשק הישראלי
לפי נתונים מעודכנים של הלמ"ס והאוצר, השנה שעברה הייתה טובה דרמטית מאומדנים קודמים על מצב המשק. לממשלה יהיה קל יותר לעמוד ביעדים
מתנת חג ענקית משר האוצר הקודם יובל שטייניץ: לפי נתונים מעודכנים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושל משרד האוצר, 2012 הייתה טובה דרמטית מהאומדנים הקודמים, כולל אלו ששימושו בסיס לעריכת התקציב ל-.2013/2014
במהלך אוגוסט פירסמה הלשכה לסטטיסטיקה (בשקט, בשקט) סדרה חדשה ומהפכנית של נתונים על התוצר המקומי ומרכיביו. מהסדרה החדשה מתברר כי התוצר המקומי הגולמי של ישראל היה ב-2012 כ-993 מיליארד שקלים ולא 929.5 מי־ ליארד כפי שחשבנו עד אז.
במילים אחרות, מדינת ישראל ייצרה אשתקד תוצר הגבוה בכ-7% מהאומדנים הקודמים. התוצר של המגזר העסקי הגיע בשנה שעברה ל-735 מיליארד שקל, תוספת של 9.5% לעומת האומדן הקודם. חלק מהתיקונים קשור בחישוב מחדש של מגזר חיפושי הגז.
זהו שינוי מהפכני, חסר תקדים בסטטיסטיקה לאומית.
זינוק בהשקעה בענפי המשק
התוצר המקומי לנפש, המדד לעוצמתה של המדינה, היה אשתקד 126 אלף שקל – ב־8,000 שקל יותר מהחישוב הקודם. הכנסתו של תושב ישראל הייתה, כך מתברר כעת, גבוהה בכ-2,100 דולר לשנה והגיע ל-33 אלף דולר! גם פריון העבודה, במגזר העסקי לפי הנתונים החדשים, גבוה בקרוב ל-10% מהנתונים הישנים המשמשים בסיס להשוואות בינלאומיות.
מכל הבחינות, מצבנו טוב בהרבה ממה שחשבנו.
עיקר התיקון מתמקד בהשקעות בענפי משק, שגדלו ב-20% בהשוואה לאומדנים הקודמים. ההשקעה בבנייה למגורים הייתה גבוהה אף היא מהאומדן הקודם בכ-.10% הייצוא מישראל, כך לפי החישובים החדשים של הלשכה לסטטיסטיקה, היה ב־2012 גבוה בכ-2 מיליארד שקל מהיבוא; לפי אומדנים קודמים, היבוא היה גדול מהיצוא בכ-10 מיליארד שקל. ישראל השיגה לפיכך גם ב-2012 עודף יצוא על יבוא.
העדכונים של הלשכה מתפרסמים על פני כמה שנים. התוצר של 2011 גבוה ב־(!)10% מהנתון הקודם והתוצר של 2010 ב־.4% כלפי מעלה עודכנו גם שיעורי הצמיחה הריאליים.
בשל תיקונים אלו מתברר כעת כי הגירעון בתקציב הממשלה בשנה שעברה לא היה 4.2% מהתוצר, אלא רק 3.84% ממנו. עוד מתברר כי היחס בין החוב הציבורי לבין התוצר, אחד הקריטריונים המקובלים בעולם לאיתנותה של כלכלה, ירד דרמטית ל-68.5% בלבד ולא ל-73.5% כפי שנחשב עד כה. למעשה היחס בין חוב לתוצר ירד ל-69% כבר ב-.2011
יש בתיקונים הללו כדי לשנות מן היסוד את ההערכות הכלכליות ביחס לשנה שעברה וביחס לכל תקופת כהונתה של הממשלה הקודמת. בפרמטרים מרכזיים המשק הישראלי המשיך להתקדם מעבר לצפוי גם בתקופה של האטה גלובלית. כלכלכנים וחוקרי חברה יצטרכו לבחון מחדש כמה טענות שהתבססו על השוואת ישראל למדינות אחרות ב-OECD לפי מערכת נתונים קודמת. הירידה החדה ביחס שבין החוב הציבורי לתוצר מהווה הישג למדיניות התקציבית בשנים האחרונות, במיוחד על רקע עלייה ביחס חוב/תוצר כמעט בכל המדינות המפותחות.
יותר קל לשמור על המסגרת
הנתונים החדשים משפרים גם את היכולת של הממשלה לעמוד ביעדים שנקבעו לשנה זו ולשנה הבאה. כבר כעת ברור כי הגירעון בתקציב יהיה השנה סביב 3.5% תוצר ולא יותר מ-4.5% כפי שהונח בתחילת השנה וכי תימשך הירידה ביחס בין החוב לתוצר, מה שיקל על שמירת מסגרת התקציב בשנים הקרובות.
נראה גם כי חלקים מהביקורת הקשה ורוב ההשתלחויות האישיות בשר האוצר הקודם שטייניץ לא היו במקומם ואף יכלו לגרום להפחתה בלתי מוצדקת בדירוג האשראי של ישראל. טוב יעשו המשתלחים אם לקראת יום הכיפורים יבקשו סליחה משטייניץ.
אף שלא כל הנתונים כבר פורסמו ברור כי התוספת לעוגת הלאומית מגדילה מאוד את חלקה של התמורה להון וליזמות על חשבון הקטנת חלקה של התמורה לעבודה. ב-3 השנים האחרונות המגזר העסקי הרוויח עשרות מיליארדי שקלים יותר והשקיע עשרות מיליארדים יותר מהאומדנים הקודמים.
הכתבה התפרסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
