בוריס גלפנד: "מקווה לשחק עד גיל 75"
צפו בראיון לחג: שנה לאחר שהפך ל"רוק סטאר" מקומי בהתמודדות על תואר אלוף העולם, גלפנד מספר על החיים שהשתנו כליל, אהבתו העצומה לכדורגל ולברצלונה ומסביר למה שחמטאי חייב כושר גופני. "שנהיה לראש" - מי אמר שהספורט שלנו לא מבריק?
בוריס גלפנד הפך בשנה שעברה ללהיט שחצה את גבולות השחמט. מדינה שלמה עקבה בלהט אחרי ההתמודדויות שלו על תואר אלוף העולם מול וישוואנתן אנאנד ההודי. זה אמנם הסתיים בהפסד, אך גלפנד נותר עם כבוד רב והכרה ציבורית רחבה ששינתה את חייו.
שנה טובה ומתוקה מ-ynet ספורט:
בראיון ל-ynet ספורט לכבוד ראש השנה הוא מספר על החוויות שעבר מאז ("בכל מקום אנשים אומרים שהם גאים בי"), מעביר ביקורת על התנהלות השחמט בישראל ("אחרי כל הישג הרמה יורדת, כעת הנבחרת לא נוסעת לאליפות אירופה עם סגל חזק כי אין תקציב") ומשיב אחת ולתמיד על הסוגיה אם מדובר בספורט או לא: "זה ספורט, כי יש מנצח ומפסיד וצריך כושר גופני. מתמודדים עם לחץ גדול בכל משחק שיכול להימשך שבע שעות".
צפו בראיון לחג עם בוריס גלפנד
גלפנד (45) מספר על הקשיים הכלכליים בהם נתקלים השחמטאים הישראלים בהשוואה לעמיתיהם באירופה, על ההתעניינות שלו בענפים אחרים ("אני משחק פינג פונג") ומגלה מדוע הפסיק לשחק כדורגל עם חבריו למועדון בראשון לציון: "היתה לי בעיה במניסקוס, אז הרופא אמר לי להפסיק. אם יש דשא בתחרויות אנחנו אוהבים לשחק. ביום חופשי משחקים אפילו בשלג".
הפציעה בכדורגל השפיעה עליו גם בשחמט: "ב-2006 הייתי בתחרות ברוסיה שהתקיימה בקומה ה-19 במלון והמעלית לא עבדה כמו שצריך. היא היתה איטית מאוד. ביום האחרון המניסקוס כאב לי נורא ולקחו אותי לבית חולים. אחרי שבועיים נסעתי עם הנבחרת לאולימפיאדת השחמט והקפטן שלנו סחב אותי על קביים לכל משחק".
לשאלה איזה ענף ספורט מתקרב לרמת החשיבה של השחמט השיב: "אומרים שטניס, אבל אני לא חושב כך. יש דווקא הרבה מאמני כדורגל כמו פפ גווארדיולה שאוהבים שחמט. הוא אומר שכל משחק בשבילו זה כמו שחמט. מאמן אנז'י מחצ'קאלה, גדזי גדזייב בא למשחקים שלי באליפות העולם ושיחקתי איתו כמה פעמים".
גלפנד, כפי שהבנתם, הינו חובב כדורגל מושבע ומשמש כאחד מחברי המועדון של ברצלונה: "לא יודע אם אצביע לסנדרו רוסיי בבחירות הבאות".
כמו בענפים אחרים, גם בשחמט יש פולטיקה: "ב-2010 נבחרת תימן לא התייצבה למשחק נגדנו וגם עם האיראנים זה קרה, אבל זו בעיה פחות חמורה מאשר בג'ודו למשל, כי אין הרבה מתחרים ממדינות ערב".
לגבי השפעת העיסוק בשחמט על חייו הפרטיים סיפר גלפנד: "יש חברים טובים שלא ראיתי הרבה זמן, כי אני עייף וישן אחרי כל תחרות, אבל אני מקווה שהילדים שלי לא מרגישים את זה, כי אני מקדיש להם כל דקה פנויה".
ולסיום, עד מתי הוא מתכוון להמשיך לשחק? כנראה שעוד 30 שנה לפחות: "ויקטור קורצ'נוי (סגן אלוף העולם בשנות ה-70 וה-80) שיחק עד גיל 75 ברמה הגבוהה ביותר".
לפנייה לכתב/ת 
