אובמה בטקס לראול ולנברג: לא לעמוד מנגד

בזמן שחברי ועדת החוץ של הסנאט בארה"ב אישרו את טיוטת ההחלטה לתקיפה בסוריה, הנשיא ברק אובמה הגיע לשבדיה, לביקור ראשון של נשיא אמריקני במדינה. אתמול (יום ד') הוא ביקר בבית הכנסת הגדול בבירה שטוקהולם, שם השתתף בטקס לזכרו של ראול ולנברג, מחסידי אומות העולם.

עוד חדשות מהעולם:

ועדת החוץ בסנאט אישרה לתקוף בסוריה

אובמה בירך: זה הזמן לחשבון נפש

לא צפוי: "שנה טובה" מנשיא איראן

ולנברג, דיפלומט שבדי, הציל אלפי יהודים מידי הנאצים כששהה בבודפשט בהונגריה במהלך מלחמת העולם השנייה. קודם לכן, בתחילת שנות ה-30', הוא הגיע לארה"ב ולמד אדריכלות. "הוא אהוב בשתי המדינות, אחד מהחוטים המקשרים בינינו", אמר עליו אובמה בטקס.

"ולנברג מזכיר לנו את הכוח שלנו כאשר אנחנו בוחרים לא לעמוד מנגד ולהגיב", אמר אובמה בנאומו בחצר בית הכנסת, על רקע כוונתו לתקוף בסוריה. בטקס השתתף גם ראש הממשלה השבדי, יון פרדריק ריינפלט, שאתמול גינה גם כן את השימוש בנשק כימי בסוריה. במסיבת עיתונאים משותפת שקיימו השניים אמר אובמה: "לא קבעתי קו אדום בקשר לסוריה. העולם קבע קו אדום". 

אובמה בבית הכנסת בשטוקהולם

על רקע ביקור אובמה, הודיעה שבדיה כי כל הפליטים הסורים שיגישו בקשה למקלט במדינה ייענו בחיוב. אנני הורנבלאד, דוברת סוכנות ההגירה במדינה, מסרה כי "הסוכנות החליטה על כך משום שהיא מאמינה שהאלימות בסוריה לא תסתיים בעתיד הקרוב". שבדיה היא החברה הראשונה באיחוד האירופי שמקבלת החלטה זו.

קרובי משפחתו של ולנברג, שהגיעו לטקס, ביקשו מאובמה סיוע בהפעלת לחץ על רוסיה, במטרה לברר מה בדיוק קרה לו אחרי שנעצר על ידי הסובייטים במהלך שחרור בודפשט בסוף המלחמה. במכתב שמסרה המשפחה לנשיא נאמר כי נדרשת "התחייבות לתמיכה במאמצים להבטיח גישה ישירה ובלתי מצונזרת לארכיון הרוסי, במיוחד לזה של המודיעין הסובייטי ולשירותי הביטחון".

"הגיע הזמן שהעולם ילמד סוף סוף מה קרה לו, זו תהיה מחווה ראויה לכל אלה שסיכנו את חייהם כל יום בהגנה על חירויות האזרח, ולמילוני הקורבנות שלמרות כל המאמצים לא ניתן היה להצילם", כתבה המשפחה. במהלך הטקס הניח אובמה אבן באנדרטה לזכרם של 8,000 יהודים שנרצחו בשואה. "חייו של ולנברג הם אתגר לכולנו - לחיות עם המעלות של אמפתיה וחמלה, אפילו כשזה קשה ודורש סיכון גדול", אמר הנשיא האמריקני.

ולנברג היה בן למשפחה עשירה של תעשיינים ובנקאים בשבדיה, ובין השאר עבד בסניף של בנק הולנדי בחיפה ובחברה שנשיאה היה יהודי הונגרי. ב-1944, כשהגיע מסע ההשמדה הנאצי להונגריה, הוא התנדב לצאת לשם ולפעול להצלת יהודים בחסות דרכון דיפלומטי שהעניק לו מעמד של מזכיר ראשון בשגרירות שבדיה בבודפשט.

הוא הקים רשת של "בתים מוגנים" שהניפו את דגל שבדיה, וחילק תעודות מסע לרבים, אפילו ליהודים שכבר החלו לעלות על רכבות המוות. תוך כדי כך התעמת כמה פעמים עם אדולף אייכמן, שאיים להוציאו להורג. בסך הכל עלה בידו להציל כ-15 אלף נפשות.

אחרי נפילת מסך הברזל גברה ההתעניינות בגורלו של ולנברג, ששמועות עקשניות על כך שהוא נראה חי לאחר 1947 נפוצו עוד שנים קודם לכן. גורמים רבים ניסו במשך

השנים לברר מה עלה בגורלו, אך לשווא. התעלומה העמיקה כשדו"ח של ה-CIA בשנות ה-90' שוולנברג גויס על ידי סוכן אמריקני בתקופת המלחמה.

בשנת 2000 הודתה לבסוף רוסיה שהיא נושאת באחריות למותו, והשמועות סיפרו שוולנברג הוצא להורג בזריקת רעל. אך שנה אחר כך קבע דו"ח של ועדת חקירה שבדית-רוסית כי גורלו של ולנברג עדיין לא הובהר.