לשלם מזונות לילד שאינו שלך

נמצאים במערכת זוגית? הידעתם כי אתם עלולים למצוא עצמכם משלמים דמי מזונות לילדים שאינם שלכם? נשמע לא ייאמן, אך זהו המצב היום במדינת ישראל.

ענת ומיקי (שמות בדויים), זוג לסביות חיו כידועות בציבור במשך כ-21 שנים ואף ערכו טקס חתונה פרטי. ענת ילדה בשנת 2004 בן שאותו גידלו במשותף. בין ענת לבין מיקי לא היה הסכם הורות ומיקי לא אימצה את בנה של ענת. כפי שקורה לעתים מזומנות במקומותינו ענת ומיקי נפרדו. שלא כמקובל, ענת הגישה תביעה למזונות ילדים נגד מיקי, שאין לה קשר הורי עם הילד, על פי החוק היבש, שכן היא לא אימצה אותו.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

השמאל לא לומד גם מסוריה / שאול רוזנפלד

מזל ש"השתכנזנו" / ירון מוהבן

איציק ולילי (שמות בדויים) חיו יחדיו כידועים בציבור במשך כשבע שנים. לאיציק היו שני ילדים מזוגיות קודמת. לילי, רצתה לאמץ ילדים עם איציק והוא סירב. לילי איימה עליו בפרידה ואיציק, שהיה מאוהב בלילי עד כלות, החליט לסייע לה בתהליך האימוץ. לילי אימצה תאומות מאוקראינה, אך איציק שסייע לה לאמץ, סירב לאמץ את הבנות. גם לסיפור הזה לא היה סוף טוב ובני הזוג נפרדו. לילי הגישה נגד איציק, תביעה לתשלום דמי מזונות עבור הבנות הפעוטות שאינן שלו על פי החוק.

למרבה התמיהה, גם מיקי וגם איציק חויבו על פי פסיקת בתי המשפט לשלם דמי מזונות עבור ילדים שאינם שלהם. החוק לפיו ניתן לחייב אדם במזונות ילדים בישראל הוא החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות). בשני המקרים פסקו בתי המשפט שהחוק לא חל. הדין האישי (סעיף 3א לחוק) לא חל לפי שעה על משפחות חד-מיניות וגם לא על מי שהילדים אינם שלו. החלק האזרחי בחוק (סעיף 3ב לחוק) לא חל על ידועים בציבור.

המסקנה המתבקשת מכאן היא שלא היה צריך להטיל על מיקי ועל איציק לשלם דמי מזונות עבור ילדים שאינם שלהם. אך בתי המשפט חיפשו עד שמצאו הרחק מן הפנס מתווה משפטי שבאמצעותו פסקו פסיקה תמוהה זו. בשתי הפסיקות, בהיעדר חוק המתאים לפתרון הרצוי בעיני השופטים, הם פנו לקביעתו של כבוד השופט בדימוס ברק בעניין פלונית, פסיקה שעסקה במזונות אישה לידועה בציבור ולמי שנישאה בנישואין אזרחיים. שם נקבע כי ניתן ללמוד מהתנהגות הצדדים על הסכם לא כתוב ביניהם - הסכם מכללא - לפיו הם מחויבים זה לזה לאור התנהגותם. על סמך אותו הסכם לא כתוב, פסקו בתי המשפט שבת או בן זוג, שאינם הורים, ישלמו מזונות להורה המחזיק בילד כשהילד אינו שלהם.

המחלוקת בקרב המשפטנים והציבור הרחב בעניין פרשנות החוק כלשונו אל מול פרשנות מרחיבה שלו על-ידי בתי המשפט משאירה את שלטון החוק היבש הרחק מאחור. 

פסיקות שכאלו פוגעות באמון הציבור במערכת המשפט. נכון, אמון הציבור הוא לא חזות הכול ומערכת המשפט במדינת ישראל מאמינה זה זמן רב שהיא יכולה לפעול בלי אמון הציבור. אך אולי הגיעה העת לשקם את האמון שאבד, באמצעות פסיקות שמחזקות את שלטון החוק ולא הופכות אותו למרמס.

עו"ד יעל גיל עוסקת בדיני משפחה, גירושין, רכוש, מזונות ומשמורת.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il