על החרפה הזו אין כפרה מהירה / טור
מדובר באחת מהתוצאות המבישות בתולדות הכדורגל הישראלי. שנה אחרי שנה הנבחרת עושה ניסויים באוהדים שלה - זה הזמן להגיד, ניצחתם אותנו. אורי קופר הזדעזע מהמפלה ברמת גן
אנחנו נמצאים בעיצומם של הימים הנוראים. לא רק אלה של המסורת היהודית אלא גם של הספורט הקבוצתי בישראל. ימים של בושה ספורטיבית. ימים שכל מי שרואה בספורט גאווה לאומית – ואתמול היו למעלה מ-20 אלף כאלה – צופה באותה גאווה פיקטיבית נרמסת. ימים של בוז, שנשמע היטב עם שריקת הסיום אפילו באין-אקוסטיקה של אצטדיון ר"ג.
מפלה בר"ג - כל הדיווחים:
אנחנו גם נמצאים בעשרת ימי תשובה, אבל עשרה ימים של חשבון נפש לא יספיקו במקרה הזה. גם לא מאה ימים. על החרפה הזו אין כפרה מהירה. מדובר באחת התוצאות המבישות בתולדות הכדורגל הישראלי באירופה. קצת אחרי ההפסד הביתי ללטביה, התיקו עם מלטה וגם פרשת נערות הליווי. תיקו מול נבחרת שעד שפגשה את ישראל הצליחה להפסיד 43 מתוך 48 משחקי חוץ ולנצח רק את לוקסמבורג. נבחרת ישראל כמעט היתה לוקסמבורג. יופי של הישג לקמפיין.
אלי גוטמן אמר שהקו המנחה שלו לקראת המשחק היה לא לעשות ניסויים, אבל זה בדיוק מה שנבחרת ישראל עושה שנה אחר שנה – ניסויים בבני אדם, באוהדים שלה. שוב ושוב מנסים ובודקים כמה מיץ אפשר להוציא ממי שהכדורגל הישראלי חשוב לו. מאמנים, שחקנים וכל מי שמסביב – ניצחתם אותנו. ייאשתם סופית. עכברי המעבדה שלכם שבורים ושפופים. הנה, לפחות ניצחתם במשהו.
הפציעות אפילו לא מספקות מיני-הנחה. הן תירוץ בדיוק כמו שההיעדרות של גל מקל היא תירוץ להופעות של נבחרת הכדורסל. העובדה ששני הבלמים הישראלים הם היחידים שזוכים למעט מחמאות על המשחק (בעיקר טיבי) אומרת הכל. קחו למשל את ביברס נאתכו. שנים שמענו את השאלה "למה יוסי בניון של ליברפול (למשל) הוא לא בניון של הנבחרת?". יכול להיות שהגיע הזמן לשאול את זה גם על נאתכו. שחקן ענק, אבל מול אזרבייג'ן אחד החלשים על המגרש.
גוטמן טעה. בהרכב שלו היה רק שחקן אחד שיודע לקבל כדור לעומק והשחקן הזה, שכטר, נמצא בכושר מזעזע. חן "ראש בקיר" עזרא הוא אולי כבר כוכב בחיפה, אבל רחוק מלהיות מושיע בנבחרת. וכך, למרות שראש השנה רק הרגע הסתיים, התחזית השנתית הפכה קלה לניבוי: זו שוב לא תהיה שנה מוצלחת לכדורגל הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
