זוקן ראייה: כשצריך משקפי קריאה באמצע החיים

רבים המגיעים לעשור הרביעי לחייהם - מכירים את השלב שבו הם מתחילים להרגיש קושי בראייה מקרוב. מדובר בתהליך טבעי ותקין - הנקרא פרסביופיה ("זוקן ראייה"). הוא נובע מסיבות פיזיולוגיות, הקשורות ברובן לעדשה התוך-עינית ולתהליכים שהיא עוברת במהלך השנים.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד   

פרסביופיה היא השלב שבו מתחילים חלק מהאנשים להרחיק חומר קריאה, או את הטלפון הנייד בעת קריאת חומר כתוב או הודעת טקסט.

למעשה, כבר מהילדות, "מאגר" היכולת שלנו לעבודה מקרוב, שנקרא "אקומודציה" הולך ופוחת. לילדים יש כמות אקומודציה רבה מאוד - יותר ממה שנחוץ להם בחיי היום יום, שכאמור הולכת ופוחתת עם השנים. עד שבסביבות גיל 40 מתחיל קושי בתפקוד היומיומי. הקושי הזה בא לידי ביטוי בקושי בקריאה ובביצוע משימות נוספות הדורשות ראייה מקרוב. 

עוד על בריאות העיניים

איפה סובלים מהתופעה יותר?

ההערכה היא שבעולם כ – 1.7 מיליארד פרסביופים, אך רק 45% מהם משתמשים בתיקון אופטי לראייה מקרוב, בעוד אורח חיינו הופך להיות במרחב הקרוב אלינו יותר ויותר (עבודה משרדית, מחשבים ניידים וטאבלטים ועוד).

כמו כן, בשל גידול האוכלוסיה בעולם ותוחלת החיים העולה (עלייה של כשנה בתוחלת החיים מדי 5 שנים), מספר הפרסביופים גדל משנה לשנה.

גיל תחילת התופעה משתנה באזורים שונים על פני הגלובוס. ככל שהאזור קרוב לקו המשווה, הנטייה היא לפתח קושי תפקודי בעבודה מקרוב מהר יותר, כלומר בגיל צעיר יותר. כפי הנראה הסיבה לכך היא משולבת וכולל את רמות הקרינה, טמפרטורות ואף אורח חיים, אם כי לא ברור מה בדיוק באורח החיים גורם לפערים אלה.

מתי הזמן המתאים להתאים את העדשות המתאימות לראייה?(צילום: shutterstock)

הטיפול המומלץ

קיימים שלושה פתרונות ראייה עיקריים בעדשות אופתלמיות (עדשות המשקפיים) לפרסביופיה והם:

עדשות חד-מוקדיות לקריאה בלבד: עדשות שיספקו מענה לטווח אחד מוגבל. כלומר, יספקו פתרון טוב לקריאה או עבודה מקרוב, אך יטשטשו את הראייה לרחוק ולטווח הביניים.

עדשות בי-פוקל: עדשות המספקות פתרון ראייה טוב לרחוק ופתרון ראייה טוב לקרוב, אך אינן כוללות פתרון לטווח הביניים, ההופך לחלק גדול יותר ויותר מאורח חיינו. בעדשות אלה נראית הפרדה בין אזור הראייה מרחוק לאזור לקרוב.

עדשות מולטיפוקל (רב-מוקדיות/פרוגרסיביות): מספקות פתרון לכל טווחי הראייה, באותה עדשה אחת. מבנה העדשה מדורג מבחינת הכח האופטי, ההולך וגדל ככל שיורדים באזור על פני העדשה, זאת בכדי לספק מענה לצורך בכח אופטי חיובי יותר ככל שאנו מביטים לקרוב יותר.

הסיבה שאזור הקריאה ממוקם נמוך בעדשה היא ההתאמה לתנועות העיניים הטבעיות שלנו. אנו משפילים/מורידים את המבט בעת קריאה או עבודה מקרוב באופן טבעי.

בניגוד לבי-פוקל, בעדשות המולטיפוקל לא נראה אזור שונה לראייה לטווחים השונים, הן נראות חלקות כמו כל עדשת משקפיים שאיננה מולטיפוקלית. הראייה בהן רציפה והמעבר בין הטווחים השונים חלק ונח, כך מתאפשרת תפיסת מרחב חלקה ונוחה.

כך למשל, למשל – אדם העובד במשרד נדרש לראות טוב מרחוק, כי אולי מישהו יכנס למשרד וישוחח עימו. בו זמנית הוא ירצה להקליד על המחשב (טווח הביניים) או לקרוא הודעת טקסט בטלפון (הטווח הקרוב). עדשות אלה מאפשרות ראייה חדה בכל הטווחים ומספקות מענה לאורח חיינו הדינאמי כל כך, בו המשימות הנדרשות ממערכת הראייה רבות, מגוונות ובו-זמניות.

מגבלת העדשות הפרוגרסיביות היא שבשל "דחיסת" מרשמים שונים לתוך אותה עדשה, קיימים עיוותים אופטיים בהיקף העדשה. למעשה, העיוותים ממוקמים באזורי העדשה שאינם בשימוש יומיומי ולמח האנושי יכולת להסתגל לנוכחותם ולהתעלם מהם.

עם זאת, בשל קיומם של עיוותים אלה חשוב להתאים היטב את העדשה המולטיפוקלית המתאימה ביותר לצרכים האישיים של כל אחד מאיתנו.

הכותבת היא אופטומטריסטית MSc, מנהלת אקדמיית אסילור בישראל