גרוניס ולבני מציגים: מהפכה לקיצור המשפטים הפליליים

מפת הדרכים של נשיא בית המשפט העליון מסמנת את היעד - סוף לסחבת במשפטים פליליים בישראל: ערב ראש השנה הורו נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס ושרת המשפטים ציפי לבני לכל שופטי המדינה לקיים דיונים פליליים מיום ליום, ולנקוט צעדים נוספים לקיצור ההליכים. למלחמה בסחבת במתן פסקי דין נרתם גם היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, שהבטיח שהפרקליטות תכבד את ההוראה.

בלעדי: למסמך המלא של גרוניס - בקובץ PDF

עיקרי הפרטים פורסמו הבוקר (יום א') ב"ידיעות אחרונות". בהנחייתו לשופטים תחת הכותרת "שמיעה רצופה של תיקים פליליים", כותב גרוניס כי "מטרתו של מסמך זה היא להגדיר את עקרונות היסוד שיישומם יאפשר לשמוע משפטים פליליים ברציפות ובכך לתרום לעשיית משפט צדק ולמניעת עינוי דין תוך התייעלות וחיסכון במשאבים שיפוטיים".

גרוניס בראש הרכב בעליון. הנחיות חדשות(צילום: אוריה תדמור)

עד כה הייתה שמיעת דיונים מיום ליום בגדר ניסוי בכמה בתי משפט, אך לא הוראה מחייבת. גרוניס מנחה שמעתה לאחר מספר דיונים מקדמיים, שמטרתם לצמצם את גדר המחלוקת, ינוהל המשפט מיום ליום, אלא אם כן ישנן נסיבות חריגות.

חידוש מרעיש נוסף של גרוניס הוא הוראה להימנע מהגשת סיכומים בכתב, שהיו מסרבלים את הדיון ומאריכים את המשפט, לטובת התמקדות בסיכומים בעל פה - וקביעת מועד לשמיעתם.

לקבוע "תוכנית משפט"

על פי נתוני הנהלת בתי המשפט, מסך כלל ההליכים הפליליים לסוגיהם, אורך חיי התיק של ההליך הפלילי הוא הגבוה ביותר ועומד על 11.4 חודשים בממוצע; אורך חיי תיקי נוער הוא 4.8 חודשים בממוצע; ערעור פלילי לוקח 3.1 חודשים, תיקי עניינים מקומיים 2.9 חודשים ותיק מעצרים כשבועיים בממוצע.

גרוניס מציין במסמך כי כבר ב-1976 כתב נשיא בית המשפט העליון דאז שמעון אגרנט, שהוראת החוק המחייבת שמיעת תיק ברציפות אינה מקוימת. לדברי גרוניס, "על מנת לאכוף הוראה זו נדרש שינוי תפיסתי כולל, של כלל המערכות הקשורות בניהול המשפט". הוא הוסיף ש"יש רגליים לסברה כי שמיעה שאינה רצופה היא בין הגורמים לעומס".

נשיא העליון מונה את יתרונות השמיעה הרצופה: שיפור ביכולת השופט והעדים לזכור את שהתרחש; הקלה על עדים שלא יידרשו להתייצב שוב ושוב; מיתון הצורך של כל הצדדים המעורבים (כולל פרקליטות, משטרה וסנגורים) לשוב ולהתכונן לפני כל דיון; חיסכון בימי שיפוט; הקלה ביכולת ראייה אינטגרטיבית של התיק שיכולה להוות בסיס להסדרים לגבי הדיונים; וקידום עסקאות טיעון.

גרוניס מציע לשופטים לגבש עם תחילת כל משפט "תוכנית משפט" ויש לדבוק בה כדי להשיג את המטרה. הנשיא מנחה את השופטים לסיים את כל ההליכים המקדמיים בתיק (מינוי סנגור, עיון בחומר החקירה והעתקתו, גילוי ראיות, קבלת תשובה לכתב האישום וכו') בתוך 45 יום מתחילתם.

עוד הוא מציע "לסנן" עדים שאין צורך שיעידו, גיבוש הסכמה על הגשת מסמכים ועריכת בירור ראשוני לגבי כל עדי ההגנה והתביעה כדי להגיע להבנות. ההנחיה קובעת: "רצוי ששמיעת ההוכחות תחל ככלל עד חודש מתום ההליכים המוקדמים, בתיקים גדולים עד 60 יום ובתיקים גדולים במיוחד עד 120 יום".

כאשר יחל שלב ההוכחות, לפי ההוראות החדשות, הוא יתקיים ברציפות בין 9:00 ל-15:30 מדי יום ביומו. עד שהוזמן יישמע כל היום, ועדותו תסתיים באותו יום. לעדים תינתן התראה מוקמת על הצורך בשריון יום העדות שלהם.

בעניין הסיכומים, "גם אם הצדדים מסכימים לכך, אין להורות על סיכומים בכתב, אלא במקרים יוצאי דופן וחריגים במיוחד. מעבר לכך שבהליך פלילי ברירת המחדל היא סיכומים בעל פה, שמיעה של הסיכומים בדרך זו מאפשרת לבית המשפט להפנות שאלות לפרקליטים על מנת להבהיר את טיעוניהם ולהבינם כראוי, מאפשרת להגיע להבנות בענייני עובדה ולצמצם מחלוקות, מאפשרת לוודא כי ההפניות למוצגים ולפרוטוקול נכונות (במיוחד בתיקים מורכבים), מביאה להבנה טובה יותר של התיק מצד בית המשפט, ומאפשרת כתיבת פסק דין בסמוך לשמיעת הסיכומים, מבלי שבית המשפט יידרש לקריאת כמויות חומר גדולות.

"הרצון לחסוך ב'זמן אולם' בדרך של הגשת סיכומים בכתב", כותב עוד גרוניס, "גורם לניצול לא מיטבי של הזמן השיפוטי הכולל ולעיכוב במתן פסק הדין.

 מה גם שכמעט תמיד מבקשים הצדדים ארכה להגשת הסיכומים, מה שמאריך עוד את משך ההליך".

נשיא העליון קובע שגם על התובעים מצד הפרקליטות להפנים את הנהלים ולמזער את העיכובים, בעיקר בהליכים המקדמיים.

שרת המשפטים ציפי לבני אמרה בכנס מחוזות לשכת עורכי הדין בשבוע שעבר: "המערכת המשפטית צריכה לשרת את הציבור באופן הראוי ביותר, כי כשטחנות הצדק טוחנות לאט גם תחושת הצדק נשחקת. כשהחוק קובע דיונים מיום ליום כל אחד מאתנו צריך לתרום לזה. יש לסנכרן את המעבר – התרומה צריכה להיות מצד השופטים, מצד הפרקליטות ומצד עורכי הדין. כולנו צריכים לשרת את הציבור".