לקרוא ולמרוד: הקוראים האלטרנטיביים
הם מאמינים שצריך להפסיק לכרות את יערות הגשם בשביל להדפיס באמצעותם עוד רבי מכר מסחריים, שחנויות יד שנייה הן הדבר הכי רומנטי בעולם, ושמוכרים ברשתות הספרים לא יודעים מספיק על הז'אנרים שהם אוהבים. קבלו את הקוראים שצורכים ספרים בדרך בלתי מתפשרת
זוכרים את הימים העתיקים בהם השאלנו ספר מספרייה בלי לחשוב על מבצעים, חוק הספרים או כמה הוא עולה בכלל? בכל מערכת תרבותית נמצא את את הזרם המרכזי, ואת המהלכים האחרים המנוגדים לו, הנמצאים בשוליים. המתח המתמיד בין המרכז לשוליים מזין את התרבות ומניע אותה, וכך קורה גם בכל הנוגע לתרבות הקריאה.
- הקומיקס של קישקה: מחק, עיפרון ומכונת זמן
- הסרט על סלינג'ר : לא מחדש
- קווין פאוארס: חייל מצטיין, סופר פצוע
השתלטות רשתות הספרים על אופי צריכת הספרות בישראל הובילה לכך שמהלכים שהיו בעבר שכיחים למדי - כמו השאלה בספריות הציבוריות - הפכו לנדירים מאוד. יחד עם זאת, ובלי כל קשר לחוק הספרים שעבר לאחרונה ברוב קולות בכנסת, צצו בשנים האחרונות אפשרויות חדשות לצריכת ספרות. ישנם קוראים-צרכנים שלא משתתפים במשחק המבצעים, לא נכנסים לרשתות הספרים, ומוצאים לעצמם דרכים אלטרנטיביות לצרוך תרבות ספרותית.
לדפדף על מסך המגע
צרכן שכזה הוא עמית מורסון שעשה את המעבר לקורא הדיגיטלי. "ההתעניינות שלי בנושא הנקרא כיום קריאה אלטרנטיבית התחיל עוד בימים שדיברו על paperless office - משרדים הפועלים ללא צורך בניירת, אלא על ידי תזרימי עבודה ממוחשבים", הוא מספר. "הרעיון לא תפס בסביבות העבודה המסורתיות - כגון פיננסים, ביטוח ומשפט, אך ברבות השנים הפך להיות הנורמה בתעשיית ההייטק, כאשר כל תהליכי העבודה פרט לאלו הנושקים בפיננסים, מתבצעים ללא נייר ובאופן ממוחשב בלבד.
"בו בזמן, הספרות נשארה מחוץ לתחום, שכן אף אחד לא העלה בדעתו לשבת מול מסך מחשב מרצד על מנת לקרא ספר. המצב התחיל להשתנות בשנים האחרונות עם הופעתם של קוראים דיגיטלים ניידים - כלים ייעודיים לקריאת ספרים שמגיעים עם מסך דיו דיגיטלי, שאינו מרצד והוא בעל משקל נמוך".
האם המעבר לקורא דיגיטלי היה פשוט עבורך?
"המעבר לא היה קל, כי אני אוהב את תחושת הספר ביד, את הריח והדפים, ואפילו את שורת הספרים על המדף. קשה להאמין שיש תחליף דיגיטלי לכל התחושות האלו, ובאמת, חווית הקריאה בקורא דיגיטלי היא מעט שונה, אך יתרונותיה רבים. הקורא הדיגיטלי קל יותר מרוב הספרים, מאפשר שמירה של מאות ואלפי ספרים בו זמנית, ואיתו אין צורך באחסון פיזי של ספרים במדפים. מעל לכל, הוא מבטא את מה שאני מאמין בו - צמצום השימוש בנייר. כך כאדם שמצד אחד אוהב לשמור את הספרים שהוא קורא, ומצד שני מצדד בשמירה על הסביבה ובהאטת קצב כריתת היערות, הקורא הדיגיטלי הוא הפתרון המושלם בשבילי".
מורסון מציין כי הוא מפנה זמן לקריאת יצירות של סופרים חדשים המוציאים את ספריהם דרך הוצאה עצמית דיגיטלית בלבד, לרוב על ידי המלצה אישית, ובכל מקרה אינו נעזר במערך השיווקי של רשתות הספרים, משום שהן אינן נותנות מענה לצרכיו. בנוסף, הוא מסביר כי רכישת ספרים דיגיטליים בעברית בעייתית מאוד בשוק הישראלי.
"ישנם מספר מאוד מוגבל של מקורות לרכישת ספרים דיגיטליים, שני הגדולים הם 'מנדלי מוכר ספרים' ו'עברית'. אולם כאן בא לביטוי היתרון של הטקסט הדיגיטלי והעלות הנמוכה יחסית של הפקתו. כך ניתן למצוא פרויקטים מעניינים של הפקת ספרי פרוזה בחינם. לעומת הבעייתיות של שוק הספרים בעברית, ישנם מספר כמעט בלתי מוגבל של מקורות לרכישת ספרים באנגלית (ובשפות לטיניות אחרות). מכוון שרכישת ספרים דיגיטלית אינו כרוכה במשלוח, הרכישה מכל חנות דיגיטלית בעולם דרך האינטרנט היא קלה ומהירה".
האם שיטת הצרכנות והקריאה החדשה באמת עוזרת לשוק הספרים?
"ביחד עם ירידת עלויות הפקת הספרים הדיגיטליים, יורד גם סף הכניסה לסופרים שמעדיפים לבצע הפקה עצמית של ספריהם, ובכך נפתח עולם שלם של ספרות, שאינו קיים כלל בהוצאות הספרים המסורתיות. ככל שעולה הפופולריות של הקוראים דיגיטליים, יותר סופרים מוציאים מהדורות דיגיטליות בלבד - חלקם ללא מעורבות של הוצאות ותיקות. אולם זוהי אליה וקוץ בה, כאשר יצירות ספרתיות אינן עוברות את המסננת של סוכנים, עורכים ומוצאים לאור, התוצר הסופי לעתים אינו משתווה באיכותו לאילו היוצאים דרך הוצאות לאור מסודרות. אבל יחד עם זאת, זה בהחלט ידוע שהתגלו מספר לא מבוטל של יצירות ספרתיות מעולות שיצאו בהוצאה עצמית דיגיטלית".
הכל טמון בנגישות
ג'ניה קוזלוב קוראת כמאה ספרים בממוצע בשנה, חלק נכבד מהם שייך לסוגת המדע-בדיוני. רבות כבר נכתב על הסוגה הזו, שאינה זוכה לייצוג משמעותי, לא בבתי ההוצאות לאור ולא בחנויות הספרים. סביר מאוד להניח שחובב ספרות מד"ב שייכנס לרשתות הספרים יימצא מעט מאוד כותרים בסוגה, ובנוגע לייעוץ והמלצה - הסיכוי קלוש עוד יותר. קוזלוב מספרת שבין השאר בשל המציאות הזאת היא מגיעה לספרים דרך המלצות של חברים, המלצות ב"אמזון" ובאתר "גודרידרס", או בקרב מוכרים בכנסי מד"ב ובחנויות יד-שנייה.
"אני קוראת בתחומים ממוקדים יחסית", היא מסבירה, "שלא ניתן להשיג אותם ברשתות, וגם אם הספרים נמצאים הם אף פעם לא יהיו בהנחה. אם כבר - יש יותר סיכוי למצוא את הספרים בדוכנים של שבוע הספר או בכנס מד"ב, מאשר בחנות של הרשתות. בתחום המד"ב לרשתות הספרים יש מבחר סטנדרטי מאוד של בערך שני מדפים בלבד בנושא, וכיוון שהספרים האלו כמעט אף פעם לא נמצאים במבצע, אין סיבה אמיתית לרכוש אותם ברשתות".
המו"לות, כפי שהיא משתקפת ברשתות הספרים, לא עונה על צרכייך?
"המבחר לא גדול, ולא מוציאים כמעט ספרי מד"ב חדשים בהוצאות שהן לא מתמחות בנושא. הייתי שמחה אם השוק יהיה מספיק יציב מבחינה כלכלית כדי שישתלם להוציא ספרי ז'אנר. אני מאמינה שסוג הספרות הזה צריך להיות נגיש בהתאם לדרישת הקהל. כיום קיים חוסר איזון בין הספרים שקיימים בעולם והכנסים בנושא המד"ב, לבין הייצוג והזלזול בז'אנר בחנויות הספרים עצמן. אני לא בטוחה שצריך בכוח לתת יותר במה, אבל לגזול אותה בכוח נראה לי כמו רעיון רע. בנוסף, חסר לי קורא דיגיטלי טוב, ספריית השאלות דיגיטלית ואתר דמוי 'אמזון' רק לחובבי הז'אנר".
קוזלוב מציינת כי היא מורידה ספרי-אודיו להאזנה באנגלית, פשוט כי אין גישה לספרים האלו בישראל, כמוצר מודפס. "למרות שהרשתות לא מספקות את מבוקשי, יש ספרים רבים שאני קונה בחנות הספרים אחרי שכבר קראתי אותם בדרכים חלופיות או שהשגתי שלא דרך הרשתות - גם כי אני רוצה לתגמל את הכותב, וגם כדי שיהיה לי עותק להשאיל לחברים, הנמצאים בבעיה דומה לשלי מבחינת הנגישות לספרות שמעניינת אותנו".
יד שנייה מקורא
אחד המהלכים האלטרנטיביים ביותר לרכישה ברשתות הספרים - ואולי גם הרומנטי ביותר - הוא רכישה בחנויות יד שנייה. אלו יהיו תמיד חנויות בבעלות פרטית, שיציגו לצד ספרים נדירים וישנים, גם ספרות חדשה במגוון רחב של תחומים, ללא התייחסות לאופנות ולרשימת רבי-המכר. יתרון נוסף - שרבים מתלוננים כי הוא נעדר כמעט לחלוטין מרשתות הספרים - הוא מוכרים מקצועיים, הבקיאים מאוד בספרות.
עמנואל לוי רוכש בקביעות ספרים בחנות יד שנייה, והוא לקוח קבוע של החנות "האחים גרין" בתל-אביב. "הבחירות הספרותיות שלי מתבססות על רכישת יצירות של מחברים שמוצאים חן בעיניי, או מתקופות ותרבויות שיש לי עניין בהן. אני נעזר גם בהמלצותיהם של חברים ובהפניות המצויות בגוף הספרים שאני קורא", הוא מבאר.
לטענתו, "עצם המונח 'שוק הספרים הישראלי' מעיד על התפיסה של הספר כמוצר מסחרי, תפיסה שלצערי נעשית רווחת יותר ויותר. עם זאת, בד בבד עם שיווק ספרות אופנתית, ישנן דוגמאות רבות לספרות מופת מתורגמת שמופצת מחדש, הן על ידי פרסום קלאסיקות והן על ידי הוצאות מחודשות לספרים שנעלמו מתודעת הקורא הישראלי, ולא הוצאו עד כה".
מדוע בעצם אתה בוחר שלא לרכוש ברשתות הספרים?
"פרסומות הספרים האגרסיביות והמבצעים המופרכים של רשתות הספרים, וכן ההתפשטותן האלימה של הרשתות על חשבונן של חנויות ספרים קטנות, מבטאות לא רק גישה קפיטליסטית חזירית שאני שולל מבחינה אידיאולוגית, אלא גם תפיסה של הספר כמוצר כלכלי. מהתנהלות זו משתמע שהספר שווה ערך לאותם מוצרים חומריים שהפרסומות מבקשות לשווק, ואיננו תוצר אמנותי שעומד בזכות עצמו ואמור, כך לדעתי, לבקר את המציאות שסביבו.
כקורא אני מרגיש צורך למחות על כך ולקנות בחנויות יד שנייה בלבד, ובכך למנוע את הכחדתן על ידי רשתות הספרים הבומבסטיות ולמרוד במסחור של הספר. כמובן אין מה לדבר על היתרון האקולוגי המובהק שבקריאת ספרות משומשת, ועל תחושת הנעימות הרומנטית שבמחשבה על בעליו הקודמים".
