דו"ח ישראלי: מפת הנשק הכימי של אסד
דו"ח של המכון למדיניות נגד טרור מעלה כי נכון לחודש יוני, מצבור הנשק הכימי בסוריה כולל גז חרדל, סארין וגז עצבים קטלני מסוג VX. אחד ממחברי הדו"ח: "מדינות המערב כולל ארה"ב סיפקו את החומרים ונזכרו מאוחר מדי"
סיבה לדאגה: בצל השבוע הגורלי בארה"ב, שבמהלכו יוחלט אם ברק אובמה יוציא לפועל את התקיפה בסוריה, דו"ח חדש מגלה כי סוריה מחזיקה באחד ממאגרי הנשק הכימי הגדולים בעולם.
תהיה תקיפה בסוריה? כתבות אחרונות ב-ynet:
פשרה רוסית: פיקוח על הנשק הכימי בסוריה
אסד לארה"ב: אם נותקף, צפו לכל דבר
ג'ון קרי בלונדון: אין פתרון צבאי בסוריה
בדו"ח, שהוצג היום (יום ב') במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה, מצוין כי נכון ליוני 2013, הנשיא בשאר אסד מחזיק באחד ממצבורי הנשק הכימי הגדולים ביותר הכוללים גז חרדל, סארין וגז עצבים קטלני מסוג VX.
דו"ח המכון מפרט את הדרך של אסד להשגת המצבור הגדול וגם מזהיר מפני זליגת אמצעי הלחימה הבלתי קונבנציונליים לארגוני הטרור ולארגונים הג'יהאדיסטים הפועלים ברחבי סוריה.
כבר בתחילת שנות ה-80, עולה מהדו"ח, החל המשטר הסורי לאגור את הארסנל הכימי ב-50 ערים ברחבי המדינה. אם צבא אסד ירצה לעשות בו שימוש, הוכנו מבעוד מעוד פצצות אוויריות, פגזי ארטילריה, רקטות וטילים בליסטיים.
לפי הדו"ח, את גז הסארין וה-VX מייצרת סוריה בחמישה אתרים מרכזים במדינה: המתקן המרכזי בעיר א-ספירה, חומס, לטקייה, חמה ופלמירה (כיום תדמור). לאחר הייצור, מציינים מחברי הדו"ח, הגזים הרעילים נאגרים ונשמרים במרכזי האכסון באל-פורקלוס, דומייר, חאן אבו שמאט ובמרכז ללימודי מדע ומחקר בדמשק.
דיווחים שונים גרסו כי במכון בדמשק הכפוף ישירות לנשיא אסד, נשמרים גם כלי נשק ביולוגיים. מצבורי הנשק הכימי מוחזקים על ידי המשטר הסורי או מיליציות נאמנות לו. באזורים הסמוכים לערים גדולות, שבהן המצב הצבאי משתנה לאור מלחמת האזרחים המשתוללת במדינה, למערב לא ברור מי שולט בפועל על מתחמים אלו.
המתקפה הכימית שאירעה בפרברי דמשק לפני כשלושה שבועות גבתה את חייהם, על פי דו"ח הממשל האמריקני, כ-1,400 בני אדם. עוד בטרם המתקפה הזו, הדו"ח מציין כי במהלך חודש דצמבר 2012, עשה אסד שימוש מוגבל בנשק כימי נגד מתנגדיו במחוז חומס. בין החודשים מרס-מאי השנה אירעו ארבעה מקרים נוספים של תקיפה כימית שהסתכמו, על פי הערכות המודיעין, בכ-150 הרוגים.
גם אם מתקפה צבאית אמריקנית תביא לפגיעה במצבורי הנשק או לחילופין תביא לנפילתו של אסד מהשלטון, כותבי הדו"ח מדגישים כי ישנם איומים נוספים בדמות נפילת כלי הנשק הבלתי קונבנציונליים לידיהם של ארגוני טרור ומתנגדי המשטר: "ארגון החיזבאללה יוכל להשתמש בארסנל תחת הדרכה איראנית או סורית", מזהירים המחברים.
עוד הם אומרים כי "בתנאים מסוימים, יכול משטר אסד להחליט לספק את כלי הנשק לארגונים פלסטינים, שעמם הוא מקושר ובפרט לארגון החזית העממית לשחרור פלסטין בראשות אחמד ג'יבריל".
לטענת מחברי הדו"ח, תרחיש האימים של ישראל הוא שהמצבורים הכימיים של אסד יפלו לידי כוחות המורדים או גרוע מכך בדמות סיעות איסלאמיות וג'יהדיסטיות הפועלות ברחבי סוריה ובקרבת הגבול עם ישראל.
"המערב סיפק את חומרי הגלם ונזכר מאוחר מדי"
ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר במכון למדיניות נגד טרור טוען כי המערב נזכר מאוחר מדי ביכולות הבלתי קונבנציונליות של משטר אסד. "כבר בתחילת שנות ה-80, מדינות כמו רוסיה, צרפת, שוויץ ואפילו ארה"ב, סיפקו את חומרי הגלם והציוד שמהווה את התשתית הכימית בסוריה", טוען כרמון. "רק עכשיו, כשאסד השתמש בנשק, העולם התעורר".
במהלך עבודתו על הדו"ח, מצא כרמון שתי סיבות אפשריות לכך שאסד החליט להשתמש בנשק הכימי על אף אזהרות המערב. "ישנה טענה שמורדים סורים, שאומנו על ידי ארה"ב, יצאו מירדן לסוריה והגיעו עד לפאתי דמשק", אומר החוקר ל-ynet.
הוא מספר ומוסיף כי אסד נבהל וקיבל החלטה לעצור אותם בכל מחיר, גם אם מדובר במחיר שיביא לפגיעה באזרחים. הסיבה השנייה, לטענת כרמון, מדברת על כך שאסד ניצל מניסיון התנקשות והמתקפה הכימית שביצע נעשתה כאקט של נקמה.
לדעת כרמון, על ישראל וארה"ב למנוע זליגת נשק כימי לחיזבאללה או לכוחות המורדים בכל מחיר. "במקרה כזה, השימוש בו ייצא מכלל שליטה. אף אחד לא באמת יכול להתחייב שלא ייעשה שימוש בנשק שכזה", מדגיש החוקר.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
