הרשלנות של הנהגת, האשמה הישירה של הנהג

מהו סיכון בלתי סביר, והאם מהירות מופרזת תמיד תהיה בלתי סבירה? בית המשפט לתעבורה בצפת הרשיע נהג בגרימת מוות ברשלנות, למרות שקיבל את טענת ההגנה, ולפיה סטייתו מנתיב הנסיעה נגרמה כתוצאה מכך שנהגת התפרצה לכביש ולא נתנה לו זכות קדימה. מדוע אם כן הורשע הנהג, למרות שזכות הקדימה שלו הופרה?

בהכרעת הדין של הנהג הפוגע, מבהיר השופט בסאם קנדלפת כי התנהגותו יצרה "סיכון בלתי סביר". ובמצב שכזה, רשלנותה של נהגת שלא נתנה זכות קדימה אינה פוטרת נהג פוגע מאחריות לתאונה קטלנית. בהמשך מבהיר השופט כי גם מהירותו של הנהג הייתה בלתי סבירה - ולא בגלל שהייתה גבוהה מהמותר בחוק, אלא בגלל שיצרה סיכון בלתי סביר לגרימת תאונה קטלנית.

"עבירת תנועה שמבצע צד שלישי אינה מקנה לנהגים חסינות"(צילום: חגי אהרון)

עבירה של נהג אחר לא מנקה מאשמה

הנהג הפוגע הורשע בגרימת תאונה קטלנית שבה נהרגה איריס רוזן, בפברואר 2012. להגנתו טען הנהג כי "סטיית רכבו נגרמה בשל רשלנותה של נהגת אחרת, אשר התפרצה ברכבה מתוך צומת (יסוד המעלה וכביש 90) לנתיב נסיעתו, תוך הפרת זכות הקדימה של רכב הנאשם שהתקרב לצומת, דבר שגרם לתגובת בהלה... בהינתן תנאי הכביש וכמות המים הגדולה שזרמה בעקבות גשם שוטף, איבד הנאשם את השליטה ברכב".

אלא שלדברי השופט קנדלפת, טענות הנהג הפוגע אינן מנקות אותו מאשמה לגרימת מותה של רוזן, שנסעה בנתיב הנגדי. בהכרעת דינו, מסביר השופט כי עבירת תנועה שמבצע צד שלישי אינה מקנה לנהגים חסינות מפני אחריות פלילית במקרה של תאונה קטלנית שנגרמה באשמתם. "על הנהג לקחת בחשבון את הרשלנות התורמת של נהגים שלא מכבדים את זכות הקדימה שלו, ולנקוט צעדים בהתאם", מציין קנדלפת.

בעל זכות הקדימה בדרך, ויהי מה?

בהמשך קובע השופט קנדלפת כי באופן נהיגתו נטל הנהג הפוגע "סיכון בלתי סביר". ומהו סיכון בלתי סביר? לדברי השופט, "יראו אדם כמי שהתרשל, כאשר התנהגתו יצרה סיכון שאדם סביר היה יכול לצפות, ואדם סביר לא היה יוצר בשל אי סבירותו". עם זאת, השופט קנדלפת גם מבהיר כי "אין לדרוש מנהג לנקוט כל האמצעים האפשריים כדי למנוע כל סיכון לתאונה, שעלולה להיגרם עקב אי כיבוד זכות הקדימה שלו על ידי נוהג אחר".

אז מה אם כן מצופה מנהג? "אין כמובן לדרוש מנהג להאט עד מהירות אפסית בהתקרבו לכל צומת", כותב השופט בהכרעת הדין, "אך מצד שני אותו נהג אינו יכול לומר לעצמו כי הוא בעל זכות הקדימה בדרך, ויהי מה". השופט קנדלפת גם מציין כי סיכון בלתי סביר אינו מושג ערטילאי. לדבריו, סיכון שכזה "אינו מהווה מצב נפשי של הנאשם, אלא הערכה אובייקטיבית של התנהגותו, אשר עליה מופקד בית המשפט".

הגבלות המהירות הן שרירותיות

מדוע אם כן נקבע כי נהיגתו של הנהג הפוגע יצרה סיכון בלתי סביר? לדברי השופט, ולמרות שהמהירות המדויקת לא נבדקה, עדויות וראיות העלו כי מהירותו של הנהג היתה גבוהה במיוחד. "רכבו של הנאשם לא נעצר, אלא המשיך בכיוון תנועתו בעלייה, תוך שהוא מסתובב על צירו וזורק את רכבה של המנוחה (איריס רוזן) כ-8 מטרים אחורה והופך אותו אל מעבר למעקה הבטיחות... אם אין זו מהירות עצומה, כי אז מהירות עצומה מה היא?", מבהיר השופט.

עם זאת, השופט קנדלפת מציין כי קביעה בדבר מהירות בלתי סבירה אינה תלויה במהירות המותרת על פי חוק. "סבירות המהירות אינה נקבעת בהכרח על פי ההגבלות הקבועות בתקנה אשר קובעת את המהירות המרבית", הוא כותב. "הגבלות אלה, מטבע הדברים, יש בהן מן השרירותי. לעומת זאת, נקודת האיזון בגדרי מבחן הסבירות היא גמישה".

ומה היא נקודת האיזון הגמישה הזו, אשר מעבר לה הופכת התנהגותו של נהג לרשלנית ובלתי סבירה? "האחריות שתוטל על הנוהג במהירות בלתי סבירה תהיה מוצדקת לא בשל העבירה, אלא בשל רשלנותו", מסכם השופט קנדלפת, "(רשלנות) המתבטאת במהירות כה מופרזת עד שיצרה בנסיבות העניין סיכון בלתי סביר לאפשרות גרימת תאונה קטלנית".