פסק הלכה: האם סוכרתיים חייבים לצום?
עד כה קבעו כל פוסקי ההלכה כי חולי סוכרת צריכים לשתות ולאכול לשיעורין ביום כיפור, כדי להימנע ממצבים של היפוגליקמיה והיפרגליקמיה. אבל היום, עם פיתוחן של תרופות מהדור החדש - האם חלה עליהם חובה לצום כמו כולם? מומחה עושה סדר בהנחיות ההלכתיות והרפואיות
לקראת יום הכיפורים עולות השאלות ביתר שאת. הבעיות המורכבות ביותר הן של חולי סוכרת, שההתמודדות שלהם עם הצום דורשת תשומת לב מיוחדת. בישראל יש כ-490 אלף חולי סוכרת מאובחנים, רבים מהם מבקשים לשמור את מצוות הצום. חכמי ההלכה מצאו דרכים שמאפשרות להם לצום בלי לסכן את בריאותם.
מה הצום עושה לנו?
- לא רק בגלל יום כיפור: איך הצום מגן על הלב?
- דבר המומחים: כך תאכלו לפני - ואחרי הצום
- יום כיפור: איך משלבים בין הצום לבין אימוני הכושר
רמות הסוכר בדמו של אדם בריא קבועות למדי - סביב 100 מיליגרם סוכר לדציליטר דם. בזמן ארוחה יש עלייה ברמת הסוכר, אבל זו יורדת באופן מיידי הודות לפעולת האינסולין, המופרש מהלבלב. האינסולין מסייע להכניס את הסוכר לתאים ומאפשר אגירה של הסוכר בתוך הכבד והשרירים, שם הוא מאוחסן כחומר המכונה גליקוגן.
בגופו של אדם בריא נשמרת רמת הסוכר בדם גם במצב של צום, הודות להפעלתם של שני מנגנונים: האחד מאפשר יצירת סוכר בעקבות פירוק הגליקוגן בכבד; והשני מייצר סוכר בכבד מחומרי מוצא אחרים, למשל בעקבות פירוק חלבונים ושומנים.
האינסולין חיוני לוויסות רמת הסוכר בדם ולכן גם רמתו קבועה. בעוד שאצל אנשים בריאים הגוף מצליח כאמור לייצר סוכר באופן טבעי גם בצום, בקרב חולים שרמת הסוכר בדמם אינה מאוזנת, הצום עלול לגרום מצבים מסכני חיים.
על היפרגליקמיה והיפוגליקמיה
מצב של היפרגליקמיה - רמה גבוהה של סוכר בדם - מתפתח כתוצאה מחוסר באינסולין, שבגללו אין בקרה על ייצור הסוכר בכבד ואין דרך להכניס את הסוכר שבדם לתוך התאים. כתוצאה מכך רמת הסוכר עולה בצורה מסוכנת ועלולה לגרום יובש קשה של הגוף, איבוד הכרה ואף מוות.
המצב ההפוך, היפוגליקמיה - רמה נמוכה של סוכר בדם - נגרם עקב מתן תרופות המגבירות את הפרשת האינסולין מהלבלב או מתן אינסולין חיצוני בצורה לא מבוקרת. תרופות אלה עלולות ליצור רמות גבוהות של אינסולין בדם וחוסר בהפרשת הורמונים המעודדים את ייצור הסוכר. כתוצאה מכך עלולה להיות ירידה ניכרת ברמות הסוכר בדם, עד כדי פגיעה בתפקודי המוח.
סוכרת לא מאוזנת מגבירה מאוד את הסיכון להתייבשות ואת הנטייה לקרישיות יתר של הדם, כיוון שהיא גורמת לאיבוד נוזלים ולהשתנה מרובה. ההימנעות משתייה בזמן צום עלולה לגרום להתייבשות של חולי סוכרת, שבתורה עלולה לפגוע בתפקוד הכליות ולגרום עלייה בצמיגות הדם בקרב חולי סוכרת, עקב ייצור מוגבר של גורמי קרישה.
כל פוסקי ההלכה שמו דגש על היסוד של פיקוח נפש ("וחי בהם וגו") והתירו לחולי סוכרת לשתות ולאכול לשיעורין ביום כיפור, בהתאם לתרופות נגד סוכרת שקיבלו. לחולים המזריקים אינסולין הותרו אפילו אכילה ושתייה שלא לשיעורין, בגלל חשש מאירועים של היפוגליקמיה או היפרגליקמיה.
בעשור האחרון, לאחר שהתגבשה ההבנה שסוכרת והשמנה הן המגפה של האלף הנוכחי, חלה התפתחות מרשימה מאוד במחקר ובפיתוח בתחום הסוכרת. נמצאו קבוצות חדשות של תרופות אשר יכולות להביא לאיזון מיטבי ברמות הסוכר בדמו של החולה ולמנוע את סיבוכי המחלה. פותחו גם תרופות חדשות המכילות אינסולין והמחקות את פעילותו הטבעית של הגוף כדי לספק רמה בסיסית של אינסולין. כך הן יכולות לאזן את רמות הסוכר בדם גם בזמן צום.
חולה המזריק סוג זה של אינסולין יכול לצום בלי סיכון, ועליו חל ממילא החיוב לצום מדאורייתא, כיוון שאינו נחשב חולה שמרחפת מעליו סכנה.
למי מותר לצום ולמי אסור?
על בסיס המידע הרפואי החדש ובהתאם להלכה, אפשר לקבוע כמה קריטריונים והנחיות המתייחסים לחולי סוכרת:
- חולה שמצבו מאוזן, המטופל באמצעות דיאטה
בלבד, חייב לצום.
- חולה מאוזן המטופל בתרופות כמו מטפורמין, אבנדיה או נובונורם צריך ליטול את הטיפול בסעודה המפסקת והוא רשאי לצום. אין לקחת תכשירי סולפוניל-אוראה (כמו גליבטיק, גלובן, גלוקורייט וכד') לפני הצום או תוך כדי הצום.
- חולה המטופל באינסולין ארוך טווח ובתכשירים שנוטלים דרך הפה, או רק באינסולין, אינו רשאי לצום ועליו לאכול ולשתות.
- חולה המטופל בלנטוס יכול לצום, בתנאי שמצבו מאוזן והוא מזריק את האינסולין בתדירות של פעם ב-24 שעות על פי ההנחיות.
כך או כך, על כל חולה להיוועץ ברופא המטפל בו לפני הצום.
הכותב הוא מנהל מרכז הסוכרת בבית החולים "ביקור חולים" ובוגר ישיבת מרכז הרב בירושלים
לפנייה לכתב/ת 
