ביטוח חיים: מי בכלל צריך אותו?

בפרוס השנה החדשה והימים הנוראים, הביטוי "חשבון נפש" לא מפסיק להדהד. האם אי פעם ישבנו עם עצמנו וחשבנו כמה נפשנו שווה, כמה אנחנו שווים, איך אנחנו יכולים לחשב את השווי שלנו והאם בכלל צריך לעשות זאת? התשובה היא, כנראה, כן - אנחנו צריכים לחשב את שוויינו.

כתבות נוספות במדור "כסף, כסף תרדוף":

• נהגי הרכבת לא לבד. על ימי מחלה מוצדקים יותר או פחות
• הפריים בשפל? מסלול הריבית הקבוע עדיין עדיף
• שלטון עובדים? כבר ניסו את זה ברוסיה
  

פעם בכמה שנים, לרוב כאשר אנו מחליפים עבודה, אנחנו נפגשים עם סוכן הביטוח שלנו. בדרך כלל הוא שואל אותנו כמה לבטח את ביטוח החיים שלנו, ואנחנו מחייכים במבוכה ומתייעצים איתו לגבי הנוהג המקובל. הוא זורק מספר כמו מיליון או שניים, ואנחנו מסכימים - כי הרי אף לא אחד מעוניין להעריך את עצמו רק ב-200 אלף שקל למשל. אנחנו, הרי, שווים מיליונים, משקלנו גם בזהב טהור לא יספיק.

זוהי מלכודת דבש: התענוג המפוקפק שטמון בידיעה כי ליורשים שלנו יובטח גן של שושנים לאחר שנסתלק מהעולם, יכול לעלות לנו מאות שקלים מדי חודש ואלפים מדי שנה. שכן ביטוח החיים לא נועד לקבוע לנו מחיר - אלא לדאוג לבני ביתנו לאחר שנעבור לעולם ללא סוכני ביטוח. בכלל, אולי צריך לשנות את המושג "ביטוח חיים" למושג "ביטוח הכנסתם של ילדינו עד שיגדלו".

אולי בכלל לא צריך ביטוח חיים?

הנה עובדה שרובנו נוטים לשכוח: ביטוח חיים הוא כמו ביטוח רכב - אין מעבר יתרות בין שנה לשנה. אם לא תבעתם את ביטוח הרכב השנה, הפסדתם את הפרמיה ששילמתם. כך גם לגבי ביטוח החיים - אין ערובה של חיסכון כספי.

מדי פעם, כאשר נכנס למשרדי עובד צעיר ורווק ואנחנו משוחחים על זכויותיו הסוציאליות, אני שואל מסקרנות אם יש לו ביטוח חיים. לעתים עונה העובד בחיוב - ואז אני מפתיע אותו כשאני שואל: "לא חבל על הכסף? הרי אם תיעלם בטווח הקרוב, זה יהיה כמובן טראומטי למשפחה, אבל בפועל היורשים שלך יקבלו את הכסף. מדובר בכספים שהיית יכול להפקיד בתוכנית חיסכון או בפנסיה - כדי שלא תהיה עני מרוד בגיל הזהב".

אגב, לא רק צעירים משלמים על ביטוח חיים כפי שממליץ להם סוכן הביטוח. שוחחתי באחרונה עם מנהלת כבת 50 פלוס שלה שלושה ילדים, הצעיר מביניהם סטודנט. אותה מנהלת משלמת סכום נכבד עבור ביטוח החיים שלה, וכששאלתי אותה מדוע היא מפרישה כסף לביטוח החיים ולא לפנסיה - התשובה שלה לא הייתה מוצלחת במיוחד.

צריך לזכור: בהגיענו לגיל מסוים, הילדים שלנו בדרך כלל כבר עומדים על הרגליים ויכולים להסתדר או צריכים ללמוד להסתדר עם מה שיש. דווקא המבוגרים יותר יהיו זקוקים לכסף הזה, כאשר ייאלצו, לא עלינו, לרכוש תרופות או טיפולים.

ומי בעצם כן צריך ביטוח?

לא בהכרח כך הדבר לגבי זוגות צעירים עם ילדים קטנים שרק מתחילים להרחיב את המשפחה. כאן הסוגיה כבר מורכבת יותר, ונראה כי הרוב המכריע דווקא כן צריך ביטוח חיים. נשאלת השאלה איך מחשבים כמה להפריש לביטוח.

אני ממליץ לכל אחד לעשות חישוב אישי, ולא לתת לסוכן הביטוח לקבוע לו את הסכום שיפריש. קחו את הכנסתכם הנוכחית, תפחיתו כ-2,000 שקל (שזו קצבת האלמנות מהביטוח הלאומי) - והגעתם לסכום שצריך לבטח.

מאיפה תביאו סכום כזה לביטוח החיים? אולי כדאי לרכוש דירה להשקעה שתניב שכירות בגובה הנדרש לכם לביטוח, או להשתמש בפקדון בנקאי שיספק מדי פעם ריביות. אגב, אפשר לבקש מקרן הפנסיה להיכנס למסלול לפיו אם הגרוע מכל קורה - היורשים יקבלו קצבה סבירה, ואז אין צורך בביטוח חיים.

בואו נסכם: אם אשתך עשירה ויש לה נכסים, אתה לא צריך להפריש לביטוח חיים, כדאי לך להתמקד בפנסיה. אם לבעלך כבר יש קופות גמל עם כמה מאות אלפי שקלים צבורים, גם לך אין צורך בביטוח חיים. ילד שנולד זו בהחלט סיבה להגדיל את הביטוח, אבל כשהילד כבר עבר את גיל 18 - אפשר בהחלט להוריד את גובה ההפקדה החודשית לביטוח.

אז עשו לעצמכם טובה, ולקראת יום כיפור קחו זמן לחשבון נפש כדי לבדוק כמה אתם שווים כאן על כדור הארץ וכמה תהיו שווים אם כבר לא תהיו כאן. ואם תגלו שאתם שווים יותר כשלא תהיו כאן, אולי כדאי לכם לבדוק את הקפה שבני הזוג מכינים - ליתר ביטחון...