לא רק סמארטפון: על ביוב חכם שמעתם?
מה לצינורות מים וביוב ולתוכנות מחשב מתוחכמות? מסתבר שהשילוב הזה חוסך המון אנרגיה וכסף ומהווה חלק מרכזי בערים חכמות ברחבי העולם. ואיפה בישראל זה כבר קורה?
מסתבר שלא רק לבני אדם, למחשבים ולמכשירים סלולרים יש אינטליגנציה - יש גם מערכות מים חכמות ואפילו ערים חכמות שלמות. ערים כאלה משתמשות בטכנולוגיות תקשורת על מנת להיות יעילות יותר בשימוש במשאבים וכך לחסוך בעלויות ובאנרגיה ולשפר את השירות ואיכות חיים של התושבים.
עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :
סיכום שנתי: האוויר היה נקי יותר
עצה ירוקה: בשנה החדשה חוזרים לישן והטוב
ים של זיהום: צפו בקליפ המחאה לשרים
למתחילים: 5 טיפים לחיים ידידותיים לסביבה
איל צאום, מומחה לערים חכמות ומיתוגן ככאלו, מפשט את ההסבר המורכב: "נניח שאנו לוקחים את תוכנת waze. היא אוספת מידע מהשטח ומציגה אותו - היכן יש עומסים וכדומה. עיר חכמה אוספת את המידע ופועלת כדי לייעל תהליכים. כך לדוגמא, במקרה של waze זה אומר שלא רק שהיא תדווח על פקקים, אלא גם תפעיל את הרמזורים על מנת לשפר את עומסי התנועה".
ממש בימים אלו נבנות בעולם מספר ערים חכמות שישלבו את כל המערכות החכמות והיעילות האנרגטית שלהן תהיה עצומה. אחת המרכזיות שבהן היא מסדר באבו דאבי, שנמצאת בשלבי בנייה מתקדמים ותהיה עיר מפוארת ומרשימה שברחובותיה ייפתחו באופן אוטומטי שמשיות על מנת להנמיך את הטמפרטורה. בפורטוגל מוקמת בשיתוף חברת סיסקו העיר פלנטיק, בה יתגוררו 200 אלף תושבים, ואילו בדרום קוריאה העיר סונגדו כבר כמעט מושלמת ותהיה מוכנה לחלוטין בתחילת שנת 2015.
מעבר לרעיון האנרגטי והסביבתי בהקמתן של ערים חכמות, מדובר בסופו של דבר בחיסכון כספי רב שקשה לאמדו. כך לדוגמא, כאשר מדובר בניטור מידע בתחום התחבורה המשמעות היא חיסכון של שעות עבודה רבות ופחות נזק סביבתי מפליטות. בתחום החשמל מדובר בין היתר על ויסות עומסים, הרבה יותר ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות וכן טיפול בתקלות צפויות בטרם התרחשו. כך גם בתחום המים, שם מדובר על חיסכון בכמות המים המתבזבזת כתוצאה מדליפות.
לדברי צאום, "ללא ספק פרויקטים להפיכת ערים לחכמות הם יקרים יותר, משום שאלו אלמנטים שמוסיפים אותם לתשתיות. אבל השאלה הנכונה היא האם ההשקעה מחזירה את עצמה בחיסכון. התשובה היא כן. בערים קיימות אפשר להשתמש בחלק מהאלמנטים של ערים חכמות. בקופנהגן לדוגמא, החליטו לפני 20 שנה בערך להטמיע טכנולוגיות שבכל שנה יפחיתו את כמות דליפות המים מהתשתיות שם. כיום מדברים שם על 5% של דליפה בעוד הממוצע הכללי באירופה עומד על 25% דליפה של מים".
חצי מהתקלות נעלמו
נושא מערכות המים החכמות צובר תאוצה גם בישראל. המחסור במשאבי מים הביא מספר חברות ישראליות לפתח מוצרים שפועלים על מערכות המים הקיימות. אחת החברות הללו היא חברת הקלינטק "טאקדו".
בתאגיד המים הירושלמי, הגיחון, שמשרת גם את מבשרת ציון ואבו גוש, חברו ל"טאקדו" לפני כשלוש שנים ומאז מוטמעת מערכת בקרה ושליטה על 1,200 הקילומטרים של התשתיות שם.
זהר ינון, מנכ"ל הגיחון, מדגיש כי תושבי ירושלים, מבשרת ציון ואבו גוש לא משלמים יותר משאר אזרחי המדינה - אבל מקבלים הרבה יותר: "כמות התקלות שלנו הצטמצמה ביותר מחצי, רמת הבקרה שלנו על איכות המים ועל התקלות היא בזמן אמת".
בירושלים והסביבה היו לא פעם תופעות גניבת מים המונית, בעיקר במגזר הערבי. בתאגיד מכחישים שזו היתה הסיבה לחבירה עם "טאקדו", אך מאשרים שהמערכת מצמצמת את הגניבות: "לפני מספר חודשים, המערכת זיהתה והתריעה על לחץ צריכת מים גדול ביותר באזור אבו גוש, שרחוק ממה שאמור להיות. מיד שלחנו צוות ועצרנו את הגניבה".
מצב תשתיות המים בישראל בעייתי. עד לפני מספר שנים, הרשויות המקומיות החזיקו באחריות על המים והזניחו את הטיפול בתשתיות. עם המעבר לאחריות תאגידית על המים עלו התעריפים, בין היתר בשל ההשקעה בטיפול בתשתיות הוותיקות והמוזנחות. בסוף אוקטובר תתקיים בגני התערוכה וועידת "ווטק" הבינלאומית, ביוזמה משותפת של ממשלת ישראל וה-OECD, שתעסוק בחשיבות יישום מערכות מים חכמות בסקטור העירוני.
לפנייה לכתב/ת 
