עבד כעצמאי ותבע זכויות כשכיר - מה נפסק?
פרילנסר שעבד עבור חברת גלובוס גרופ במשך כ-10 שנים, תבע לקבל מהחברה זכויות סוציאליות לאחר שהופסקה העסקתו. החברה טענה מנגד כי הרוויח יותר מהעובדים המקבילים בתפקיד. בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו
פרילנסר (עובד עצמאי) שעבד עבור חברת גלובוס גרופ במשך כ-10 שנים תבע לקבל מהחברה, שהפסיקה לזמן אותו לעבודות, זכויות סוציאליות. בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו ופסק לו כ-85 אלף שקל.
עוד פסקי דין מעניינים - בעמוד המשפט של ynet
באפריל 2000, בתחילת שידורי החדשות של ערוץ 2, הזעיקה חברת גלובוס גרופ, אשר באולפניה צולמו החדשות, נתב תמונה ותיק בתחום על מנת שיסייע בהקמת המיזם החדש.
בעקבות זאת, עזב הנתב הוותיק את מקום עבודתו והחל להעניק את שירותיו לחברה כפרילנסר, כפי שהיה נהוג באותה תקופה.
במשך 10 שנות עבודתו הוא לא חתם על הסכם עבודה כלשהו והדבר אף לא הוצע לו. זאת, בזמן שיתר נתבי התמונה בחברה הועסקו על ידה כשכירים.
לאחר כעשור, ובעקבות ויכוח בין נתב התמונה לעובדת אחרת, חדלה גלובוס גרופ להזמין את שירותיו. הנתב מחוסר העבודה פנה לבית הדין האזורי בירושלים בבקשה להכיר בו כעובד של החברה וכפועל יוצא לזכות בזכויות סוציאליות.
לטענתו, כיתר נתבי התמונה שהועסקו כשכירים, גם הוא השתלב במערך העבודה של החברה. לדבריו, בכך שהפסיקה גלובוס גרופ לזמן אותו לעבודה, היא למעשה פיטרה אותו ולכן הוא זכאי לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת וקבלת יתר הזכויות הסוציאליות שמגיעות לכל עובד.
גלובוס גרופ טענה מנגד כי התובע בעצמו ביקש להיות פרילנסר. בנוסף, היא הגישה תביעה שכנגד להשבת הכספים ששולמו לתובע, משום שלטענתה, הסכומים היו גבוהים בהרבה מן השכר הראוי המקובל בתחום.
השופט: התובע שימש כעובד בחברה
השופט אייל אברהמי קיבל את התביעה. לדבריו, למרות שהוגדר כפרילנסר, הוא התחייב לחברה והתחייבות זו מנעה ממנו להתקשר עם מעסיקים אחרים.
כמו כן נקבע כי ההתקשרות בין העובד לגלובוס גרופ היתה בעלת אופי מתמשך, קבוע ומחייב.
השופט הוסיף וביקר את החברה על כך שלא החתימה את העובד על חוזה עבודה במשך כל אותן שנים.
עוד ציין השופט, כי לא נעלם מעיניו שבמהלך השנים שולמו לתובע זכויות מסויימות כגון שעות נוספות, מה שמעיד על כך שהחברה אכן הכירה בו כעובד מן המניין. בנוסף, נלקחה בחשבון העובדה כי המשמרות נקבעו על ידי הנתבעת ואילו התובע ביצע את עבודתו באולפני ההקלטה של הנתבעת.
לפיכך, נקבע כי יש להכיר בתובע כמי שהיה עובד של החברה.
השופט דחה את התביעה הנגדית, לאחר שקבע כי שכרו של התובע לא היה גבוה בהרבה מעל המקובל ופסק לטובת העובד כ-85 אלף שקל עבור הזכויות הסוציאליות שנצברו לו במהלך שנות עבודתו, וכן הוצאות משפט על סך 7,000 שקל.
המלצה: לערוך חוזה מפורש
עו"ד מירב שמחיוף, העוסקת בדיני עבודה, מבהירה כי העסקת עובד כ"פרילנסר" מהווה לרוב דרך להתחמק מדיני העבודה ולהקטין את הוצאות המעסיק תוך שלילת זכויותיו של העובד.
במקרה זה, התוצאה מוצדקת, במיוחד לנוכח העובדה שלא היה הבדל משמעותי בין שכרו של התובע לזה של יתר עובדי החברה. אולם, במקרים בהם קיים פער משמעותי בין שכר ה"פרילנס" לזה של עובדים דומים מסוגו, היא ממליצה למעסיקים לערוך חוזה התקשרות מפורש ולכלול בו סעיף גדרון, המאפשר השבה או קיזוז.
לעיון בפסק הדין
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
עו"ד מירב שמחיוף
עוסקת בתחום דיני העבודה והמשפט האזרחי
לפנייה לכתב/ת 
