מפת הפוליו: כמה חיסנו בת"א? כמה בהתנחלויות?

כמה התחסנו כבר נגד נגיף הפוליו ? בכפרים הערביים הילדים מתחסנים בהמוניהם, ביישובים היהודיים הקטנים בצפון כמעט ולא באים, ובערים הגדולות השיעור נע סביב 40%. נתוני משרד הבריאות מראים הבדלים דמוגרפיים גדולים בין ההיענות של האוכלוסיות השונות בישראל לחיסון החי-מוחלש נגד פוליו, ולא בהכרח בזיקה להימצאות הנגיף.

שיאני ההתחסנות הם היישובים הערבים בצפון: הכפר הדרוזי מסעדה מוביל את הטבלה עם 97.25%, אחריו הכפר עין חוד עם 97.14% ואחריו מג'דל שמס עם 96.93%. היישוב הדרומי המוביל הוא אבו קורינאת, שבו התחסנו 91.55% מהתושבים.

• את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד
  

חיסון הפוליו - השתלשלות העניינים:

עושים סדר: מי צריך להימנע מחיסון הפוליו?

כשל חיסוני: חיסון הפוליו מסוכן ל-400 אלף איש

פוליו: איפה מתחסנים ועד מתי אפשר?

• אנחנו שפני ניסיון? כל התשובות על חיסון הפוליו
• משרד הבריאות הזמין מיליון חיסונים נגד פוליו
• מי נמצא בסיכון להידבק בפוליו? מדריך מיוחד
• הפוליו ממשיך להתפשט: התגלה ביישובים נוספים
• בעקבות גילוי נגיפי הפוליו: "החיסון לא מעניק חסינות"
  

חמשת הגדולים

1. מסעדה 97.25%

2. עין חוד 97.14%

3. מג'דל שמס 96.93%

4. עין קנייא 95.58%

5. מנשית זבדה 94.69%

תל אביב: 40% חוסנו

בערים הגדולות המצב מוגדר בינוני ומטה. בירושלים ובתל אביב התחסנו בשיעור של כ-40%. בנתניה התחסנו 50.2%, בחולון התחסנו 43.21% ובשכנתה בת ים 43.22%. ברחובות התחסנו 41.35%, ביהוד-מונוסון 41.15%, בפתח תקווה 39.94%, ביבנה התחסנו 34.92%, במודיעין-מכבים-רעות 37.46%, בבני ברק החרדית 33.73%, בהרצליה 31.55%, בהוד השרון 30.44%, ברעננה 29.51%, ברמת גן 28.29%, ברמת השרון 26.52% ובגבעתיים 23.72%.

בלוד וברמלה, שתי הערים הראשונות שבהן התגלה הפוליו מחוץ לדרום כבר לפני מספר שבועות, ההיענות גבוהה יחסית ועומדת על כ-65%. בקלנסווה, שגם במתקן טיהור השפכים שלה התגלה הנגיף, כבר התחסנו 93.61%.

ברהט, המוקד הראשון שבו התגלה הנגיף המסוכן ובו קיים אחוז הנשאים הגבוה ביותר, התחסנו 81.22% ויש קרוב ל-3,000 ילדים לא מחוסנים בעיר. מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' רוני גמזו, הגדיר זאת לאחרונה כ"חוסר אחריות". בבאר שבע, שבה התגלה הנגיף לאחר מכן, התחסנו רק 58.58% מהילדים עד גיל תשע.

בשאר יישובי הדרום שבהם התגלו עקבות פוליו בביוב המספרים משתנים: באופקים שבה התגלה הנגיף לפני כשבועיים התחסנו 70.17%, אף על פי שהעיר לא הייתה כלולה במבצע החיסונים המקורי בדרום. בערד חוסנו כבר 60.53%, בתל שבע 85.73%. בקריית גת 65.44% ובאשדוד 55.12%.

מחוז הצפון מציג את הפערים הגבוהים ביותר בין היישובים. בעוד שבסך הכל חוסנו במחוז כולו כבר קרוב ל-70%, הרי שבעוד שבכפרים הערביים שיעור המתחסנים גבוה מאוד, הרי שישנם יישובים יהודיים קטנים שבהם כלל לא מתחסנים או מתחסנים מעט מאוד. בישוב הגלילי גיתה מתגוררים 43 ילדים בגילאים הרלוונטיים אך אף אחד מהם לא התחסן. בכליל שבגליל המערבי לא חוסן אף ילד מתוך 109 ובקיבוץ צבעון אפס מתוך 28. בקיבוץ הרדוף שבגליל התחתון חוסן ילד אחד בלבד מתוך 84, וכך גם ביישוב הררית שבמועצה האזורית משגב - אחד מתוך 83.

פונקציה של תחושת איום

"אחוז ההתחסנות הוא פונקציה של תחושת האיום", מבהיר פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. "לכן בחדרה, למשל, שהנגיף נמצא קרוב אליה, מתחסנים יותר מאשר בנתניה". לדבריו, האוכלוסיה הערבית נענית באופן כללי להנחיות משרד הבריאות ומתחסנת יותר, לכן זה לא מפתיע שגם במבצע הנוכחי הם מככבים במפת ההתחסנות. גם החרדים החלו להתחסן בהמוניהם לאחרונה לאחר שרבנים המליצו לקבל את החיסון.

"בקרב החילונים יש יותר התנהגות אינדיוודואלית של התלבטות ושאילת שאלות, שזה בסדר גמור", הוא אומר, "ולכן הם מתחסנים פחות. אנחנו משקיעים מאמץ במפגשים עם מנכ"לי העיריות, מנהלי אגפי חינוך, מנהלי בתי ספר ומורים ושלחנו מכתבים להורים ברשויות במרכז הארץ כדי לעודד אותם לחסן את הילדים".

עד כה חוסנו כ-740 אלף ילדים ובמשרד הבריאות מתקשרים להורים שטרם חיסנו את ילדיהם ומבקשים מהם להגיע לטיפות החלב. לדברי פרופ' גרוטו, כמחציתם אמרו שהם רוצים לחסן אך עדיין לא הספיקו, חמישית אומרים שהם מתלבטים ורק כעשירית הודיעו שהחליטו לא לחסן.