שהחבר יחליט: כשכל עולמה הופך לעולמו

נשים רבות מציבות את עצמן בעמדת מבחן עוד מהדייט הראשון, כאילו עליהן להוכיח שהן ראויות על כל צעד ושעל. ומשום כך, ברגע שהגבר שמולן מוצא חן בעיניהן הן מאבדות את עצמיותן, דבר שגורם לבעיות רבות, הן בשלב הראשוני של ההכרות והן במהלך הקשר, ואני ארחיב.

עוד בנושא:

בלעדייך אני חצי בן אדם: על תלות ועצמאות

מערכות יחסים הרסניות של התמכרות הדדית

רק על עצמי לספר לא ידעתי

מדברים על זוגיות גם בפייסבוק שלנו

בשלב ההכרות, במקום לבחון בשבע עיניים את האדם שמולן בכדי להבין האם הן תוכלנה לבנות עמו חיים מאושרים, הן עסוקות בקדחתנות מלאת פחד בלשווק את עצמן, וככל שמערכת היחסים מעמיקה נדמה כאילו הן מאבדות עוד ועוד חלקים מעצמן. וכך, מישהי שבימים כתיקונם מנהלת את חייה באופן עצמאי ובטוח בהתאם לצו לבה, הופכת לצל של עצמה.

היא מתחילה להטיל ספק בהעדפותיה ומאמצת את העדפותיו של בחיר לבה. פתאום היא לא בטוחה אילו בילויים היא אוהבת ומהם השירים והמאכלים שהיא מעדיפה, וכשהוא שואל "מה בא לך לעשות?" היא עונה בשאלה "מה בא לך?" ובמקום להמשיך לנהל את חייה כסדרם - היא מוצאת את עצמה במצב מתמיד של המתנה.

כך, היא ממתינה לשיחת הטלפון שלו, ממתינה להחלטתו האם לבלות עמה את הערב, ובאופן כללי - ממתינה למהלך שלו שיאשר את הצעד הבא ביחסים - כאילו קיבלה תפקיד של ניצבת בהצגה. כך, האנרגיה שיוצרת העמדה של "אני במבחן" מורגשת היטב ובמקום להתאמץ למצוא חן בעיניה, מתחיל הגבר שמולה לקחת אותה כמובן מאליו ואף לזלזל בה ובצרכיה.

זיהיתי את עצמי. מה אני צריכה לעשות?

בכדי להבין מה קורה פה, איך הדברים נתפשים מהצד השני ומה עליך לעשות בכדי לתקן את המצב, חשבי על מערכת יחסים בחייך בה היה המצב הפוך. יתכן והיתה זו מערכת יחסים רומנטית בה התפקידים היו הפוכים, או שלב במערכת היחסים מול ההורים בו הורייך חששו להרגיז ולאבד אותך, ובשל כך לא ידעו כיצד לגשת אלייך ובמקום זה ויתרו על עצמם עבורך.

כמעט כולם חוו את השלב הזה עם ההורים, ועל כן וודאי תוכלו להיזכר שכשהילד מרים חומה של שתיקה או נוקט במענה עצבני כגון "עזוב אותי" – ההורה מיד נסוג בכלימה. כל מי שעמד במצב הזה יודע שבמקרה שכזה, הרגשות כלפי הצד השני הופכים למעורבים: מצד אחד, מעורר המצב מעין זלזול כלפי ההורה/בן-הזוג שמפחד ממני ולא יודע כיצד להעמיד אותי במקום, ומצד שני מתעוררת בתוכי תחושת אשמה מציקה על יחסי המכוער כלפיו.

בסופו של יום, מה שבעצם אנו רוצים יותר מכל, זה שהצד השני לא יפחד מאיתנו ולא ינסה לרצותנו. באופן לא מודע אנחנו דוחקים אותו לפינה באופן בוטה בכדי שסוף-סוף יעמוד על שלו ויפסיק להתקפל מולנו, שייתן לנו "קונטרה", כמו שאומרים. כך מרגיש גם בן-זוגך כשאת הולכת מולו על ביצים.

במקרים שכאלה עצה כדוגמת "הפסיקי לפחד והיי את עצמך" לא תועיל, שכן אם את מפחדת את מפחדת, ויתרה מכך, לרגעים תמצאי שאת ממש משותקת - אינך מסוגלת לחשוב על נושאים לשיחה, את מרגישה מגושמת לידו ומתרככת רק כשהוא מפגין חיבה, את מתביישת לחשוף את עצמך ואת מאווי לבך שמא לא יתעניין ואולי אף גרוע מכך ישפוט וידחה - כאילו האשה שובת הלב שאת מכירה נעלמה ואיננה.

אם כן, הדבר היחיד שיכול לסייע במצב שכזה הוא ההבנה פנימית שכך ממילא לא ניתן להמשיך. זה לא אומר שאת רוצה שהקשר יסתיים או מרימה ידיים, אלא שאת מבינה שקשר בו לא תוכלי להיות את עצמך במלוא הדרך – אין לו עתיד, ובכל מקרה יסתיים בתסכול ובכאב.

זו אני! רוצה קח, לא רוצה אל תיקח

אז מה עושים? שני דברים. הראשון – עלייך להביע נכונות לבחון לעומק את האדם שמולך, לראות גם את חולשותיו מבלי להצדיקן או להדחיק את קיומן, ולהחליט ממקום בהיר ונקי "עם האדם הזה אני יכולה לחיות" או שמא "איני יכולה לחיות". נשים רבות נמנעות מלנסות ולחשוב מי הוא באמת בן-זוגן. במקום זה הן מעדיפות להיצמד לתדמיתו הנוצצת משום שהן חרדות שלא 'לסגור עסקה' וחלילה להישאר שוב לבד, אך בסופו של דבר, כשהוא מתנהג כפי שהיה צפוי מראש שיתנהג (מה שהיה ברור להן לולא טמנו ראשן בחול), הן נפגעות עד עמקי נשמתן.

השני – עלייך לגלות נכונות לחשוף את עצמך באופן מלא, מתוך הבנה שירצה - ייקח, לא ירצה - לא ייקח. משמעות החשיפה היא קודם כל לספר את כל הפרטים שאת מעדיפה להסתיר - על עצמך, על מערכות יחסים קודמות, על משפחתך ועל רגשותייך. אחר כך יהיה עלייך להעז ולומר "אני רוצה" או "אני מעדיפה", גם כשאת חוששת שהוא יחשוב שהעדפותייך נלעגות ומטופשות.

מה שבעצם אני אומרת זה שאכן יש מבחן, וכך צריך להיות. אך המבחן הזה הוא דו-צדדי: לא רק הוא בוחן אותך, עליך גם לבחון אותו. כמו כן, המבחן אינו דן בשאלה האם את מספיק טובה כאדם או כאשה, אלא האם יש כאן פוטנציאל לזוגיות מאושרת ומעצימה.

בואו להיות חברים שלנו בפייסבוק  

שרון שחף היא מאמנת אישית, מומחית לאימון רגשי.