רוצים לצעוד בחלל? תלמדו פיזיקה

ליל המדענים בו מוסדות אקדמיים בכ-300 ערים ברחבי אירופה פותחים את שעריהם לקהל הרחב מציע הרצאות ומפגשים עם חוקרים בכירים ללא תשלום, יתקיים היום (ה') החל משעות אחר הצהריים גם באוניברסיטאות ברחבי הארץ. מאחר שהנושא הנבחר השנה הוא החלל והכוכבים, אסטרופיזיקאים, מתמטיקאים ואפילו אסטרונאוט אחד ישתפו מניסיונם המחקרי במטרה לעודד את דור העתיד לעסוק בתחומי מדע וטכנולוגיה.

עוד בערוץ הלימודים של ynet:

האקדמיה בארץ: המחקר טוב, המוניטין פחות

10 אפליקציות שימושיות לסטודנטים

החוגים המבוקשים: רפואה, מחשבים ומשפטים

מאחר שסטודנטים רבים בוחרים לנטוש את כותלי האקדמיה עם תום לימודיהם, נשאלת השאלה מה גורם לחוקרים האלו ולאחרים לבחור בתחום המחקר כדרך חיים ובכלל מה אפשר ללמוד לתואר ראשון ושני על מנת לצעוד על הירח אחרי כמה עשרות שנים.

"מאז ומתמיד חלמתי להיות אסטרונאוט"

"אני אודה בזה כבר עכשיו, מאז ומתמיד חלמתי להיות אסטרונאוט-חוקר ולהגיע לירח", מספר ג'ים ניומן מנאס"א שיספר על חוויותיו בהרצאה מיוחדת שתתקיים בטכניון במסגרת ליל המדענים. "גדלתי וראיתי אנשים נוסעים לחלל כי היה את המירוץ לחלל בשנות השישים. הייתי בן 13 כשהאדם הראשון הגיע לירח. החלטתי שאם ארצה למצוא עבודה, זאת תהיה עבודה טובה מבחינתי. קיוויתי להיות מדען ולעבוד על הירח. לא הצלחתי לעשות את זה אבל הגעתי הכי רחוק שרק יכולתי וצעדתי בחלל".

האסטרונאוט ג'ים ניומן(באדיבות נאס"א)

לשאלת ynet מה כדאי ללמוד כדי להיות אסטרונאוט מסביר ניומן כי "למדתי פיזיקה. נהניתי ממתמטיקה ופיזיקה והבנתי שיש תחום שצמא לאנשים כמוני. אבל לא מדובר רק בתיאוריות. עבדתי במעבדה, עשיתי דברים אמיתיים, למדתי הרבה הנדסאות, מערכות שאיבה, הכל בשילוב עם מחשבים. רכשתי הרבה כלים פרקטיים בזמן הלימודים שסייעו לי בהמשך".

"אני חושב שההכנה לדברים יישומיים, היא לעשות תואר מאסטר או דוקטורט כי מדובר בלימודים שעוסקים קודם כל בפתרון בעיות. יש לימודים תיאורטיים אבל גם דברים יישומיים. הדברים הניסיוניים יכולים להכין אנשים לשטח. גם התיאוריות יכולות. תכנות למשל, בעידן הטכנולוגיה אם אתה יכול לתכנת מחשב אתה יכול למצוא עבודה.

"אני אומר לאנשים צעירים ואפילו לילדים שלי, תארים מתקדמים נותנים לאנשים הזדמנות לעשות דברים בחברות, בהיי-טק וזה חשוב לכלכלות שלנו. רק אחרי שעושים את זה יכולים להשתלב בקהילת המחקר או בשוק העבודה ואפילו להיות מורה או מרצה שזה גם משהו בכלל לא נורא בגיל מבוגר יותר".

אין הרבה עבודה בשוק, באקדמיה דווקא כן

גם בקהילת המחקר שלנו בארץ מתברר שרוב החוקרים הבכירים הרגישו את המשיכה לתחום עיסוקם עוד מגיל צעיר. פרופ' דוד בלנק מאוניברסיטת חיפה שעוסק בתחום של טופולוגיה מספר על אהבתו לתחום המתמטיקה עוד מימי התואר הראשון. "למדתי בתואר ראשון את התחומים האלה", הוא נזכר. "מאז אני עוסק בהם. כבר בתואר הראשון במתמטיקה נמשכתי לתחום של טופולוגיה, שהוא הגרסה המודרנית של הגיאומטריה וזה מצא חן בעיניי מאוד".

מעולם לא חשבת לנטוש את העולם האקדמי לטובת המגזר הפרטי?

"בתחומים האלה של המתמטיקה, אין הרבה עבודה בשוק. מה שכן, בעולם המחקר תמיד יש הרבה דברים חדשים. בכל התחומים במתמטיקה, יש התפתחויות ותמיד יש מה לעשות".

ליל המדענים באוניברסיטת חיפה, 2012(צילום: גיל נחושתן)

פרופ' צבי פירן, אסטרופיזיקאי ישראלי מהאוניברסיטה העברית מוסיף כי "אני תמיד התעניינתי בפיזיקה בתחומים האקדמיים. גם בתוכה יש עיסוקים יותר מעשיים ופחות מעשיים. יש לי חברים שהם פיזיקאים שבונים מערכות שמשתמשים בהן למטרות מסוימות. לא שיש לי התנגדות שהמחקר יהיה יישומי. אותי דווקא ריתקו התעלומות שיש בטבע. התעלומות לאו דווקא קשורות לשימוש. השאלה מה יש שמה? מבחינה זו זה קצת דומה לכך שבמאה ה-13 חיפשנו מקומות לא ידועים על פני כדור הארץ".

כיצד בכלל הגעת לתחום האסטרופיזיקה?

"מגיל מאוד צעיר התעניינתי בפיזיקה באופן כללי. פחות או יותר בבית הספר התיכון כבר רציתי להיות פיזיקאי. עד היום לא מצאתי סיבה טובה לשנות את זה. הייתה לי תקופה של מספר שנים שהייתי בתפקיד אדמיניסטרטיבי באוניברסיטה של אבל שמחתי לחזור למדע.

"בתחילת המאסטר והדוקטורט שלי אלה היו השנים שהרעיונוות על קיום של חורים שחורים פתאום עלו והם ריתקו אותי. ככה נשאבתי לתוך התחום של חקר החלל ולאו דווקא בגלל נושאים של פיזיקה".

"הכוכבים נראים ברור יותר מכדור הארץ"

כאמור, המדענים האלו ואחרים ישתתפו באירועי ליל המדענים 2013 שיתקיים במוסדות האקדמיים המרכזיים בארץ, שהשנה יוקדש לחקר החלל והכוכבים. באוניברסיטת תל אביב יתארח שר המדע יעקב פרי ויוקם מתחם שיכלול של התעשייה האווירית לישראל בדמות דגם לווין בגודל אמיתי, מטוס ללא טייס, משגר לווינים, דגם טיל החץ ועוד.

ליל המדענים ב-2012 בטכניון(באדיבות הטכניון)

במסגרת הפעילויות למבוגרים ונוער שיתקיימו באוניברסיטה העברית אפשר למצוא הרצאות של חוקרים על חיפוש מקורות זהב בחלל, אותה יעביר פרופ' פירן, רפואה בחלל, אדריכלות בחלל ועוד.

באוניברסיטת חיפה מזמינים אתכם לצאת לטיול רגלי במערכות השמש, לבנות דגם של ספינת חלל ואולי אפילו לזכות במירוץ לחלל ואילו באוניברסיטת בן-גוריון יתקיימו ביקורים במעבדות, בפלנטריום ובמרכז אילן רמון.

בטכניון גם כן יתמקד האירוע בחלל עם הרצאות של הקוסמונאוט יורי שרגין מרוסקוסמוס, פרופ' מריו ליביו וכאמור האסטרונאוט ג'ים ניומן מנאס"א, שישתף בחוויות מטיסותיו לחלל. "האנשים בדרך כלל שואלים אם אדם שנוסע לחלל מפחד לטוס לחלל", מוסיף ניומן. "כל אחד שטס לחלל מרגיש זאת וזה אחד הדברים שקרו לאסטרונאוט שלכם בחלל (אילן רמון ז"ל, א"ב). זאת טרגדיה גדולה לנאס"א, במיוחד כשמדובר באורח. בהליכה הראשונה שלי בחלל אני זוכר את עצמי מחובר למעבורת החלל, וכשיצאתי הבנתי שאם פוגע בי חלקיק מסוים אני פשוט נצלה. אבל אמרתי שבוא נעשה את העבודה ופשוט עשיתי את זה".

איך ההרגשה להיות בחלל?

"ההרגשה היא אחת מיני רבות. אנשים שואלים שכשאתה בחלל איך נראים הכוכבים. באמת, הכוכבים נראים ברור יותר מכדור הארץ, ההבדל הוא שאתה רואה את האטמוספירה הצפונית והדרומית ולכן לא הכוכבים לא נוצצים. זה כן מדהים להתבונן בכדור הארץ. זה לוקח כשעה וחצי לנסוע מחיפה לירושלים וזה הזמן שלוקח להקיף את כדור הארץ. כשכולם ישנו בחללית התבוננתי בכדור הארץ והקשבתי למוסיקה שלי. זה מאוד גדול והאוקיינוסים פשוט גדולים, כל שניה אתה עובר 8 קילומטרים. אני ממליץ לכולם ללכת לראות סרט חלל של איי מקס. זה כמעט אותו דבר".