גרמופון ומקרר מהסיקסטיז: הקשיש שחי בעבר

ג'ון קולינגווד מתקשה להיפרד מהכלים שנותרו במטבח של אמו. אמנם כבר עברו שישה עשורים מאז שאותם מכשירים יוצרו, אבל הפנסיונר שנולד ב-1934 לא מתכוון להתעדכן ומעדיף להמשיך את חייו עם המקרר הישן משנות ה-60 ועם שאר הפריטים העתיקים.

עוד חדשות מהעולם ב-ynet:

אחרי 16 שנה ביער: "מוגלי הסיבירי" אותר?

אתיופי בטוח: אני בן 160. צפו ותפקפקו

פועל הטקסטיל לשעבר, שמתגורר בעיירה ווסט ברידג'פורד שבמחוז נוטינגהאמשייר באנגליה, סיפר ל"דיילי מייל" כי "אם ההורים שלי היו נכנסים היום למטבח הם היו אומרים ששום דבר לא השתנה, זה נשאר אותו דבר בדיוק".

הוריו של הקשיש רכשו את הבית ב-1925 וסיור בתוכו מגלה כי כמעט דבר לא השתנה מאז שההורים מתו, לפני 50 שנה. "יש לי עדיין את התנור של אימא, אני זוכר את הארוחות המדהימות שיצאו ממנו כשהייתי צעיר יותר. המקרר משנת 65' עדיין עובד. אני מרוצה מזה שהבית שלי מזדקן יחד איתי. אני לא רוצה לשנות כלום, אני רוצה לשמור על הכול בדיוק כפי שהוא עכשיו ואיך שההורים שלי והאחים שלי השאירו אותו".

גם חדר האמבטיה לא השתנה כלל. לדברי קולינגווד, "השירותים והאמבטיה אפילו מבוגרים יותר ממני. אין לי שום מכשירים חשמליים חדשים, אני פשוט לא צריך אותם. זה די מצחיק לראות איך אנשים קונים דברים חדשים. יש לי גרמופון ורדיו משנת 1950 בחדר של אח שלי". עם זאת, קולינגווד מודה שהוא התקין הסקה מרכזית, אך הדגיש כי "לא מאוד שמח" על השינוי הבודד שהוכנס לבית.

הוא גם סיפר כי בעבר קיבל הצעות כספיות נדיבות לרכישת חלק

 מהפריטים העתיקים שלו, אך הוא סירב בקנאות להיפרד מהם. "מומחה עתיקות הגיע לבית ואמר שהרהיטים שלי היו ממש יקרים והוא עודד אותי למכור אותם, לא יכולתי לעשות את זה".