שתף קטע נבחר

צילום: גטי אימג'בנק

לגעת בקודש: בית כנסת זה לא מוזיאון?

תקרת עץ מצוירת בגרמניה, רצפת חול בסורינם, חדר אצולה באיטליה - ומקדש הינדי בהודו. בתי כנסת עתיקים הועתקו בשלמותם למוזיאון ישראל. תוכלו להסתובב, להרים את המבט, וכמעט לגעת בארון הקודש - בלי לצאת מהבית. היכנסו לאווירת יום כיפור, והצטרפו לסיור הווירטואלי. כתבה שנייה בסדרה

סורינם: בית הכנסת "צדק ושלום"

בית הכנסת "צדק ושלום" הוקם בשנת 1736 בפַּרַמַריבּוֹ בירת סורינם, שהנה ארץ טרופית השוכנת לחופה הצפוני של אמריקה הדרומית, צפונית לברזיל.

 

<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו  >>

 

 

במקור היה בית הכנסת עשוי מבנה עץ מלבני וצבוע לבן שסגנונו ניאו-קלאסי, והוא ניצב באמצע חצר גדולה. הוא עוצב על פי המסורת הספרדית והפורטוגלית, כאשר מול ההיכל ממוקמת תיבה, ספסלי המתפללים לאורך הקירות, ומהתקרות משתלשלות מנורות פליז מפוארות שיוצרו בהולנד, ושמות התורמים חקוקות על גביהן.

 

 

המבנה הסימטרי הפשוט של בית הכנסת, הקירות הלבנים, החלונות הגדולים שדרכם נכנס אור היום והרצפה המכוסה חול ים, שאובים מן האדריכלות המקומית.

 

הכי יפים:

 

מאפיינים אלה מתמזגים במאפיינים אדריכליים שנוצרו בהשראת בית הכנסת הפורטוגלי הגדול "אֶסנוֹגָה" שבאמסטרדם, וזיכרונותיה של הקהילה מהדהדים בין כתליו. בית הכנסת הוא בבואה של הקהילה היהודית בסורינם, שנהנתה מחופש דתי יחסי והייתה פעילה בחיי החברה הסובבים אותה.

 

האיטלקי: בית הכנסת ויטוריו ונטו

בית הכנסת שימש את הקהילה האשכנזית מהעיירה ויטוריו ונטו שליד ונציה יותר מ-200 שנה, עד לסוף מלחמת העולם הראשונה. באיטליה, שכן בית הכנסת בתוך בית דירות קטן, בקומה השנייה והשלישית, זאת על מנת לא למשוך תשומת לב עקב ההגבלות שהוטלו על היהודים. הוא עוצב בסגנון בארוק איטלקי, הדומה במראהו לחדר אורחים בארמון של בן אצולה.

 


לכניסה לסיור הווירטואלי - לחצו כאן 

 

בימת החזן בתוך בית הכנסת מוקמה אל מול ארון הקודש, ספסלי הישיבה הוצבו במקביל לקירות, עזרת הנשים מוקמה בקומה העליונה - וממנה ניתן היה לצפות באולם התפילה. פנים בית הכנסת הועבר בשלמותו למוזיאון ישראל בשנת 1965, ושוחזר במדויק.

 

רק ארון הקודש הוצב לצד הקיר הדרומי, בניגוד למיקומו הקודם שהיה סמוך לקיר המזרחי, בכיוון ירושלים, וזאת בעקבות אילוצי בנייה (בתי הכנסת במוזיאון אינם פתוח לתפילות).

 

הגרמני: בית הכנסת הורב

בית הכנסת שנבנה בתחילת המאה ה-18 בעיירה קטנה בשם הורב, הממוקמת ליד במברג שבדרום גרמניה, שימש בעבר קהילות יהודיות. הוא שכן בקומה השנייה של בית עץ קטן, כאשר ארון הקודש הוצב בגומחה שבקיר המזרחי, הבימה במרכז החדר, והספסלים בצמוד לקירות.

 


לכניסה לסיור הווירטואלי - לחצו כאן 

 

עזרת הנשים הייתה בחדר קטן הסמוך לקיר הדרומי, וממנו צפו המתפללות באולם המרכזי דרך חלון שכוסה בסבכה. מעטים מציורי הקיר שכיסו את קירותיו המקוריים של בית הכנסת שרדו. הציורים המתוארכים לשנת 1735, הם פרי מכחולו של האמן היהודי המוכר אליעזר זוסמן, שהיה יליד גליציה.

 

התקרה המצוירת מבית הכנסת הורב היא השריד היחיד ממסורת בתי הכנסת המצוירים הבנויים עץ מאזור זה. לאחר 1864 הפך בית הכנסת למתבן, וב-1908 התגלה במקרה הודות לציורים שבו.

 

ב-1913 הועברו שרידיו למשמרת במוזיאון לאמנות של במברג, ובשנת 1968 העבירה אותו עיריית במברג למוזיאון ישראל.

 

ההודי: בית הכנסת קאדאבאמבאגאם

בית הכנסת קאדאבאמבאגאם ("צד הגדה") ניצב במאה ה-19 בשכונה היהודית בעיר קוצ'ין שבהודו, שם על פי המסורת חיה קהילה יהודית בת כאלפיים שנה. המבנה, שהיה אחד משמונה בתי כנסת באזור, נבנה על ידי בני הקהילה הוותיקה.

 


לכניסה לסיור הווירטואלי - לחצו כאן

 

הדבר המייחד את בית הכנסת הוא שתי תיבות: האחת מוקמה ביציע עזרת הנשים, הופרדה ממנו בסבכה והייתה בשימוש בשבתות ובחגים - והשנייה ניצבה במרכז האולם ונועדה לתפילות היומיום. בית הכנסת פנה לכיוון דרום-מערב, לעבר ירושלים, ותקרתו עוטרה במוטיבים הדומים לאלה שנראו במסגדים ובמקדשים ההינדיים שבסביבה.

 

מרבית יהודי קוצ'ין עלו לישראל בתחילת שנות ה-50, וארון הקודש של בית הכנסת הובא למושב נחלים. מאז היה המבנה בסכנת הריסה, ושימש כבית מלאכה לייצור חבלים. בשנת 1991 רכש מוזיאון ישראל את פנים בית הכנסת, והוא הובא לירושלים לצורך שחזור ושיקום.

 

הפרויקט בחסות אתר התיירות הרשמי של ירושלים, I Travel Jerusalem .

http://www.itraveljerusalem.com/he/

 

באתר החדש תוכלו להתעדכן במגוון אירועי תרבות ופנאי המתקיימים בעיר: מלונות , מסעדות , אטרקציות ואתרי תיירות , סיורים בירושלים וסביבתה , חיי לילה (כן, יש דבר כזה...) ועוד.

http://www.itraveljerusalem.com/he/placecategory/hotel_he/

 

צילום ועריכת הסיורים: תמיר360 itraveljerusalem.com חברת פיתוח וקידום אונליין:agent interactive, יוזמת ומפיקת הפרויקט: חברת "בןבן גרופ"

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: עמוס פרידלין
כמו במקדשים ההינדיים שבסביבה. כך נראה בית הכנסת בקוצ'ין
צילום: עמוס פרידלין
מומלצים