חג לא שמח לעובדים לפי שעה

חגי תשרי טובים לקמעונאים, לסוחרים, אך לא לכמחצית מהעובדים המוגדרים כ"שעתיים". יותר ממיליון עובדים בישראל יקבלו את שכר חודש ספטמבר ויגלו שהוא פחת בכ-30%, משום שעבור ערבי חג וחול המועד לא משלמים או משלמים רק את שעות העבודה בפועל.

בחישוב ממוצע חודשי, עובדים המועסקים לפי שעה מקבלים 7% פחות מעובדים בשכר חודשי המועסקים באותם ימים. שכר המינימום לעובדים השעתיים במשרות מלאות הוא לא 4,300 שקלים, לפי העדכון האחרון של חוק שכר המינימום, אלא כ-3,900 שקלים בלבד.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

אני הפנים של השד העדתי / שרון בן דליה

העסקה לפי שעות שהייתה נחלתם של עובדים בשכר גבוה כמו מרצים ויועצים, הפכה לדפוס העסקה קבוע לעובדים במשרות חלקיות ומלאות קבועות. מלבד הסכם קיבוצי מ-1996 שהמתיק במקצת את הגלולה וזיכה את העובדים בדמי חגים - לא נעשה דבר לצמצום התופעה.

אך לא רק החגים פוגעים בעובדים "השעתיים". עובדים מגלים לעיתים ששובצו לפחות משמרות או שלא שובצו כלל בסידור העבודה. ברוב המקרים הסיבה היא ענישה על סירוב למשמרת בשל אילוצים הידועים למעסיק כמו לימודים, עניינים משפחתיים וכדומה. בירור על תשלומים חסרים ודרישת זכויות יכולים לגרור אי-שיבוץ זמני או קבוע ללא הודעה מוקדמת וללא הגבלת זמן.

כך למשל, ש' שהועסקה כנציגת שירות, סירבה להחליף משמרת של מישהי אחרת משום שקבעה תוכניות אחרות לאותו ערב - והתוצאה הייתה שבמשך כמה חודשים הורדו לה משמרות. כשראתה שהאוברדרפט תפח החליטה להתפטר. ל-מ', המועסק כשומר, התקשרו מחברת השמירה ואמרו: "שב בבית עד שנקרא לך". כשראה שהקריאה בוששה לבוא, הבין שהוא צריך לחפש מקום עבודה חליפי.

שני העובדים יכולים לתבוע ממעסיקיהם פיצויים בשל הרעת תנאים אם עבדו יותר משנה. רוב הסיכויים שיזכו אם יידעו לתאר את הנסיבות ואם יציגו לבית הדין צילום מכתב התראה למעסיק ובו הם מודיעים על התפטרות אם לא תוחזר מתכונת העבודה שהייתה. אלא שהפיצויים יחושבו רק מהמועד שנקצב במכתב ההתראה שנשלח. הימים שהעובדים הושבתו מעבודה בשל הורדת המשמרות או ההמתנה לקריאה לעבודה עד לשליחת המכתב לא יכוסו. עובדים אחרים, והם רבים, המושהים ליום או יומיים ולמרות זאת ממשיכים לעבוד, סופגים את הפחתת השכר הנמוך ממילא בגין הימים החסרים.

התופעה של איבוד הכנסה משכר תוך כדי עבודה טרם זכתה להכרה. בתי הדין לעבודה קבעו מבחני השתלבות לקיום יחסי עובד מעביד אך לא לובנה שאלת המחוייבות לעובד בתוך יחסי עובד מעביד. בהסכמים קיבוציים בין ההסתדרות ומעסיקים בענפים שונים יש התייחסות למצבים שבהם יכול מעסיק להשעות עובד בשל איחורים חוזרים או היעדרויות ללא אישור ואף לקנוס אותו. אין כל התייחסות לנזק שנגרם לעובדים בשל הפחתת העבודה או השעייה ללא סיבה מוצדקת.

יחסי עובד מעביד הם מסגרת של מחויבות של שני הצדדים אחד לשני בכל פרק הזמן שהם מתקיימים. העובד מחויב להיות מזומן לעבודה בזמנים שנקבעו בין הצדדים ולעתים מעבר לכך, בעבודה בשעות נוספות, בכפוף להגבלות החוק. המעסיק מחויב לספק עבודה לעובד במסגרת הזמן שנקבע. בפרקי זמן שנמנע מהעובד לעבוד הוא מקבל תשלום מלא או חלקי מהמעסיק: ימי מחלה, ימי חג, ימי אבל, ימי בחירה, חופשה שנתית.

אנו עדים בשנים האחרונות למגמה של התנערות המעסיקים ממחויבותו לעובד: זו באה לידי ביטוי באי-תשלום מלא לעובדים במהלך עבודתם, בחגים וגם בשאר ימות השנה כשהעובדים רוצים לעבוד.

הכותבת היא מייסדת עמותת "קו לעובד" ורכזת תחום עובדים ישראלים בעמותה

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il