מבחן הנשק הכימי הסורי - בתוצאה
על הנייר זה נראה טוב, אבל מבחנו של הסכם המסגרת בין ארצות הברית לרוסיה על נטרול הנשק הכימי בסוריה יהיה בביצוע
הסכם המסגרת להשמדת הנשק הכימי של סוריה טוב מנקודת ראות אמריקנית וישראלית. זאת כמובן בתנאי שההסכם ייושם ככתבו וכלשונו, ומה שלא פחות חשוב, על פי לוח הזמנים שנקבע לו - בעוד 8-10 שבועות. מה שבעיקר חיובי מבחינת ישראל היא העובדה שרוסיה וארצות הברית הסכימו לתת קדימות לנטרול כמעט מיידי של יכולתו של אסד לעשות שימוש בנשק כימי.
עוד בערוץ החדשות של ynet:
ביום כיפור: 207 רוכבים נפצעו, 130 התעלפו
אופס: צפרדע קפצה לפריים בשיגור לירח
היבט חיובי נוסף של ההסכם נעוץ בעובדה שארצות הברית ורוסיה מסכימות שאם סוריה לא תציית לו, תוכל מועצת הביטחון לבחון את הפעלת סעיף 7 של אמנת האו"ם, שמאפשר לנקוט נגדה בפעולה צבאית. עניין זה חשוב מאוד לארצות הברית, שמנסה להמשיך את הלחץ הצבאי על סוריה ומשאירה לעת עתה את ספינות הצי שלה ואת כוחותיה האוויריים במזרח התיכון.
ברור לגמרי שרוסיה יכולה באמצעות וטו במועצת הביטחון למנוע יישום סעיף זה אבל עצם הכנסתו באופן מפורש להסכם הוא רמז עבה לאסד גם מצד הרוסי שמוטב לו לציית להוראות. שתי המעצמות הטילו על פקחי ארגון זה לאתר, לנטר ואם אפשר להשמיד מיד את הנשק הכימי עצמו ואת האמצעים שבאמצעותם ממלאים חומרי לחימה כימיים לראשי קרב או לפצצות אוויר.
מי שאמון על הביצוע הוא "הארגון למניעת נשק כימי" שהוקם ב-1997 ויושב בהאג. על האמנה שלו חתומות 189 מדינות, כולל סוריה, שלא הצטרפה כחברה לארגון ועשתה זאת רק בשבוע שעבר. ההסכם בין רוסיה לארצות הברית קובע שסוריה חייבת לציית לארגון, לאמנתו ולפקחיו. למרות שהארגון אינו שייך פורמלית לאו"ם, אנשיו נושאים בתעודות מסע של האו"ם ונהנים מהזכויות הדיפלומטיות ומהחסינות שלו.
לפי ההסכם יינקטו כמה צעדים שיישומם יחד ינטרל את סכנת הנשק הכימי בסוריה - לא רק מצד משטר אסד אלא גם מהארגונים הג'יהאדיסטיים שנלחמים בו ויכולים לשים יד עליו וכן מצד חיזבאללה, שאסד עלול לנסות להעביר לרשותו חלק מהנשק הכימי שלו.
לו"ז קצר שעלול להתארך
מפקחי הארגון אמורים להקים צוות שבו יהיו מומחים מחמש החברות הקבועות של מועצת הביטחון. לפני הגעת הפקחים, סוריה אמורה להגיש מסמך מפורט שבו סוגי, כמויות ומיקום המלאים של כל הנשק הכימי שברשותה. כשיגיעו פקחי הארגון לסוריה, הם אמורים לאמת את דיווח המשטר ולהציב שמירה במקומות אלה - באמצעות בני אדם או מצלמות. לאחר מכן, תחל השמדת חלק מהנשק והאמצעים להכנתו, בהם חומרי מוצא שאותם אפשר לשרוף ללא סכנה לאוכלוסייה אזרחית סמוכה והשמדה של האמצעים שבהם ממלאים את הגזים או הנוזלים הכימיים לתוך ראשי הקרב ופצצות האוויר.
בשלב הבא ינסו ארצות הברית ורוסיה להוציא מחוץ לסוריה כמויות גדולות ככל האפשר של נשק כימי, ראשי קרב ריקים ולהביאם להשמדה - כנראה ברוסיה שצברה ניסיון רב בעניין. אחר כך, ובעצם במקביל, יושמד בתוך סוריה הנשק הכימי שאותו אי אפשר יהיה להוציא לארצות זרות.
הסעיף הכי חשוב בהסכם המסגרת הוא שארצות הברית ורוסיה קובעות שלפקחים תהיה זכות לביקורות מיידיות, כלומר ביקורות פתע, מתי שירצו והיכן שירצו, וגם שיוקם מנגנון תיאום לוודא שהביקורות האלה יבוצעו.
כל זה נראה טוב ומבטיח, אבל סביר להניח שלוח הזמנים הקצר עשוי להתארך וכי פקחי הארגון ייתקלו בקשיים בעבודתם הן מצד המשטר והן מצד המורדים. הם יהיו נתונים לסכנה תמידית וצריך יהיה לאבטח אותם באמצעות כוח מיוחד. כל זה יחייב הכנות מרובות ותקציב.
עניין נוסף שחשוב לציין הוא העובדה שהסכם המסגרת מתפתל בניסוחיו כדי לא להטיל את האשמה בשימוש בנשק כימי על משטר אסד. בעניין זה הרוסים הצליחו לכופף את האמריקאים, וכך גם כשהכפיפו את ההסכם וביצועו להחלטות מועצת הביטחון ועצרת האו"ם, מה שמאפשר להם ולסין בכל רגע למנוע פעולה צבאית ואפילו סנקציות נגד סוריה אם לא תציית להסכם.
מסיבות אלה אסור בינתיים לברך על המוגמר ומאידך אסור גם לבטל את ההסכם כנייר ריק. מה שמופיע על הכתב נראה טוב, המבחן יהיה בביצוע ושם עוד נכונו לנו חודשים ארוכים של עליות ומורדות, שבהם ארצות הברית תצטרך כנראה לחדש את האיום בפעולה צבאית ורוסיה, כדרכה, תנסה לאפשר לאסד להיחלץ מהתסבוכות שאליהן ייקלע. הסיפור עוד לא נגמר ומוקדם לקבוע מי ניצח ומי הובס בו.
לפנייה לכתב/ת 
