הטייסת שהוזנקה למשימת התאבדות ב-11/9
דקות ספורות אחרי הפיגוע בתאומים, קיבלה הטייסת הת'ר פני פקודה להתפוצץ עם ה-F-16 שלה במטוס החטוף שהיה בדרכו לוושינגטון - ולמנוע עוד אסון המוני. היא לא חשבה פעמיים, למרות שאביה היה יכול להיות הטייס
טייסת F-16 הוזעקה למשימת התאבדות לפני 12 שנה וארבעה ימים, ולמרות חששה שתפיל את מטוסה של אביה ותהרוג אותו - לא חשבה פעמיים. הת'ר "לאקי" פני הייתה אחת מקבוצה של טייסים בוושינגטון שהוזנקו ב-11 בספטמבר 2001, זמן קצר לאחר הפיגוע במגדלי התאומים, מחשש שטיסה 93 שנחטפה נמצאת בדרך לבירה. לכל אותם טייסים נאמר כי עליהם להיות מוכנים להפיל את המטוס בלי שימוש בטילים או בנשק חי, הוראה שמשמעותה למעשה - משימת התאבדות שבמהלכה ייהרגו גם כל הנוסעים באותו מטוס חטוף.
אמה של הטייסת סיפרה כי לא רק שבתה הייתה מוכנה להקריב את חייה, היא גם ידעה כי קיימת אפשרות סבירה שאביה הוא אחד מטייסי המטוס החטוף. "היינו אסירי תודה שהת'ר הייתה יכולה לשים בצד את הרגשות ואפילו לא לשקול את האפשרות שאביה הוא שמטיס את טיסת 93", סיפרה האם סטפני פני, שבעלה ג'ון שימש אז כקפטן בחברת התעופה האמריקנית "יונייטד איירליינס".
"ג'ון הטיס מטוסי בואינג 757 אל החוף המזרחי וממנו. הת'ר לא הייתה יכולה לדעת בוודאות שאביה הוא לא הטייס של אותה טיסה", הוסיפה האם. בתה, אז טייסת צעירה בשנות העשרים לחייה, משמשת כיום כאחראית על פרויקט מטוס הקרב F-35 בחברת לוקהיד מרטין, וממשיכה כמובן לטוס.
בטור שכתבה בסוף השבוע ל"וושינגטון פוסט" כתבה הת'ר פני: "כמו כולם, הבוקר הזה התחיל רגיל עבורי. הכנתי קפה, אכלתי ארוחת בוקר, הלכתי לעבודה. זה הפך להיות הכול חוץ מרגיל. 'לאקי, את איתי'", סיפרה על קריאתו של מפקדה אליה, קריאה שכמעט הובילה אותה להתנגש במטוס נוסעים חטוף.
בנוגע למשימת הקמיקזה ולאפשרות שאביה הוא הטייס, אמרה הת'ר פני: "לא הייתה לי שום יכולת לדעת, וזה גם לא היה משנה את מה שאני הייתי צריכה לעשות". פני הייתה מהטייסות הראשונות שהצטרפו לצבא האמריקני, בעת שזה פתח את שורותיו לנשים. בבוקר של ה-11 בספטמבר היא שוב הייתה ראשונה להגיב, הפעם בעקבות הדיווח שמטוס נחטף ונמצא ככל הנראה בדרכו לוושינגטון.
אביה, קולונל ג'ון פני שפרש בינתיים מהצבא, אמר לוושינגטון פוסט: "דיברנו על האפשרות שהייתי יכול להיות על המטוס. אבל אף פעם לא נפלנו אחד לזרועות השנייה או משהו כזה. היא טייסת, אני טייס". אשתו הוסיפה: "אני דווקא כן אמרתי להת'ר - 'אנחנו מאוד שמחים שזה לא היה אבא שלך ושלא היית צריכה לחשוב על כך'. היא רק אמרה 'אמא, לא יכולתי לחשוב על זה. הייתה לי עבודה לעשות'. לכן אנחנו כל כך גאים בהת'ר, בגלל שהיא עשתה את העבודה שלה".
הטייסת הצעירה וטייסים אחרים הוזנקו למשימת ההתאבדות, בגלל שלא היה זמן לחמש את המטוסים. "הייתי אמורה להיות טייסת קמיקזה. באותו זמן לא היו מטוסי F-16 חמושים בבסיס אנדרוז, וזה היה לוקח בערך שעה לחמש אותם. לא היה זמן", סיפרה בראיון, שצוטט ב"דיילי מייל". "לא הייתה לי שום תחמושת על המטוס. כל מה שהייתי אמורה לעשות זה לצלול עם המטוס שלי לתוך המטוס החטוף במין פעולת קמיקזה ולרסק באוויר את שני המטוסים כדי למנוע פיגוע בסדר הגודל שאירע במנהטן. הייתי חייבת לעשות כל מה שאני יכולה כדי להגן על המרחב האווירי".
לאחר שהמטוס החטוף השלישי פגע בפנטגון, מיהרה פני להצטרף לטייס ותיק, אלוף משנה מארק סאסיוויל. פני זינקה למטוס, התניעה אותו והורתה לצוותי הקרקע להכין את השטח לקראת המראה. השניים טסו מבסיס אנדרוז ליד וושינגטון לכיוון צפון-מערב, מכינים את עצמם לכך שיצטרכו להתרסק במטוס הנוסעים.
בסופו של דבר זה הסתיים באופן שונה - נוסעי טיסת 93 התקוממו נגד החוטפים, נלחמו בהם ואילצו את המטוס החטוף להתרסק כדי שלא יגרום לאבידות נוספות. "הנוסעים האלה הם גיבורים אמיתיים, שהיו מוכנים להקריב את עצמם", מתרגשת פני. "מי אני מולם? בסך הכול הייתי עדה לאירוע היסטורי טראגי".
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
