הלמ"ס: עוזבים את ירושלים, עוברים לנתניה

מבוגרים יותר, מתחתנים מאוחר יותר וממשיכים לעזוב את רוב הערים הגדולות: בתחילת שנת תשע"ד מתגוררים בישראל כ-8,080,600 ישראלים. כך עולה מאומדן של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המתפרסם בצהריים (יום ב'). 6,066,300 מתושבי המדינה הם יהודים, כ-1,669,800 הם ערבים והיתר מוגדרים "אחרים".

עוד בערוץ החדשות של ynet:

"עת להרוג ועת לרפוא". סטטוס של אם רוצחת

18 פצועים קל בתאונה בצומת חולון

מהנתונים, שנלקחו מהשנתון הסטטיסטי לישראל, עולה כי שיעור גידול האוכלוסייה בישראל בשנת 2012 עמד על 1.9%, בדומה לשיעור הגידול בעשר השנים האחרונות. בשנה שעברה גידול האוכלוסייה היהודית עמד על 1.7%, והגידול של האוכלוסייה הערבית עמד על 2.3%.

האוכלוסייה בישראל נחשבת לצעירה יחסית לעומת המערב. בשנת 2012 אחוז הילדים עד גיל 14 בארץ היה 28.2%, ושיעור בני 65 ומעלה עמד על 10.4%. חלקם של בני 75 ומעלה גדל בצורה מתונה ובשנת 2012 הוא עמד על 4.8%. מהנתונים עולה כי מגמת ההזדקנות נמשכת, אם כי באופן מתון. בשנה שעברה עלה הגיל החציוני ל-29.6 שנים, לעומת 27.6 בשנת 2000. הגיל החציוני של גברים בשנה שעברה עמד על 28.5, ושל נשים על 30.6.

9% מהאוכלוסייה היהודית מגדירים את עצמם חרדים, 10% דתיים, 15% מסורתיים-דתיים, 23% מסורתיים לא כל כך דתיים ו-43% חילוניים. עוד עולה מהנתונים שהישראלים לא ממהרים להתחתן. כ-63.9% מהגברים וכ-46.1% מהנשים בני 29-25 היו רווקים בשנת 2011. 11 שנים קודם לכן רק 38.1% מהנשים באותו גיל היו רווקות. בקרב האוכלוסייה המוסלמית כ-45% מהגברים בגילים אלה ו-18.9% מהנשים הם רווקים.

מחצית מהיהודים - במרכז

כ-41% מאוכלוסיית ישראל גרה במרכז הארץ - כ-24% במחוז המרכז ו-16.5% במחוז תל-אביב. במחוז הצפון גרים כ-16.5%, במחוז הדרום כ-14%, במחוזות ירושלים וחיפה כ-12% כל אחד ועוד כ-4% מהישראלים מתגוררים באזור יהודה ושומרון. עוד עולה מהנתונים כי כמחצית מאוכלוסיית היהודים גרה באזור המרכז - 28.3% במחוז המרכז ו-20.5% במחוז תל-אביב.

ומה עם הערבים? קרוב ל-60% מהאוכלוסייה הערבית גרים באזור הצפון - 42.8% במחוז הצפון ו-14.4% במחוז חיפה. במחוז הדרום גרים כ-13% מהערבים ובמחוז ירושלים 18.9%.

260,800 עברו דירה

במהלך שנת 2012 נרשמו קרוב ל-260,800 שינויי כתובת בין יישובים במרשם התושבים. מספר שינויי הכתובת עלה לעומת שנת 2011, שבה נרשמו כ-244,300 שינויים.

מחוז המרכז הוא המחוז בעל מאזן ההגירה הפנימית החיובי הגבוה ביותר מבין המחוזות ב-2012, כמו בשני העשורים האחרונים. במהלך 2012 נרשמה במחוז המרכז תוספת אוכלוסייה כתוצאה מהגירה פנימית של כ-10,400 בני אדם. באזור יהודה והשומרון היה מאזן הגירה חיובי של כ-4,300. במחוז חיפה נרשם ב-2012 מאזן הגירה חיובי של כ-1,200 נפש, הממשיך את מגמת שינוי כיוון המאזן במחוז לעומת שנים קודמות, שבהן היה מאזן הגירה שלילי מהמחוז.

במחוזות האחרים - ירושלים, צפון, תל אביב ודרום - מאזן ההגירה היה שלילי. בולט במיוחד מאזן ההגירה השלילי במחוז ירושלים - כ-7,500 נפש. במחוז תל אביב חלה התייצבות והמאזן ממשיך להיות שלילי ועומד על 4,800 בשנת 2012, לעומת 4,000 בשנת 2011. במחוז הדרום נרשם מאזן הגירה פנימית שלילי של 1,900 נפש.

בדומה לשנה הקודמת, בכל הערים המונות יותר מ-200,000 תושבים, פרט לפתח תקווה, נרשם מאזן הגירה שלילי. מבין שמונה הערים המונות בין 100,000 ל-199,999 נפש, היה מאזן הגירה פנימית חיובי באשקלון, בנתניה וברחובות.

מאזן ההגירה השלילי הגבוה ביותר נרשם בירושלים: אותה עזבו 8,700 תושבים. מאזן ההגירה השלילי הקטן ביותר נרשם בחיפה - שם 700 תושבים עזבו את העיר. לעומת זאת בפתח תקווה נרשם מאזן הגירה חיובי של 3,000 בני אדם, נתון גבוה יותר משנת 2011 – אז נרשם מאזן הגירה חיובי של 1,900 תושבים לעיר. מי שעוד זכה למאזן הגירה חיובי הם היישובים הכפריים - להם נוספו 7,900 תושבים בשנה הקודמת.

צפוף הרבה יותר

כתוצאה מגידול האוכלוסייה בישראל עלתה בהתמדה צפיפות האוכלוסייה בה, ובשנת 2012 הגיעה ל-353 נפשות לקילומטר רבוע, ללא אזור יהודה והשומרון, לעומת 288 נפשות לקמ"ר בשנת 2000. לשם השוואה, בסלובניה, ששטחה קרוב לזה של מדינת ישראל, הצפיפות היא 102 נפשות לקמ"ר ובבלגיה, ששטחה גדול במעט, הצפיפות עומדת על 368 נפשות לקמ"ר.

המחוז הצפוף ביותר הוא מחוז תל אביב, ובו גרים בממוצע כ-7,658 נפשות לקמ"ר. מחוזות ירושלים והמרכז גם הם בעלי צפיפות גבוהה יחסית של כ-1,512 נפש ו-1,492 נפש לקמ"ר, בהתאמה; זאת, בהשוואה לצפיפות נמוכה במיוחד בצפון ובדרום: כ-295 נפשות לקמ"ר במחוז הצפון וכ-81 נפש לקמ"ר במחוז הדרום.

מבין היישובים המונים יותר מ-10,000 תושבים, העיר הצפופה בישראל היא בני ברק, שבה הצפיפות היא 22,921 נפש לקמ"ר. ערים נוספות בעלות צפיפות גבוהה הן גבעתיים עם 17,232 נפש לקמ"ר, בת ים עם 15,764 נפש לקמ"ר, מודיעין עילית עם 12,314 נפש לקמ"ר ואלעד - עם 11,859 נפש לקמ"ר. מבין הערים המונות יותר מ-200,000 תושבים, תל אביב היא העיר הצפופה ביותר עם 8,009 נפש לקמ"ר ואחריה ירושלים עם 6,527 נפש לקמ"ר. מבין היישובים הערביים המונים יותר מ-10,000 תושבים, היישוב הצפוף ביותר הוא ג'סר א-זרקא ובו צפיפות של 8,402 נפשות לקמ"ר. אחריו נמצאת נצרת עם צפיפות של 5,211 נפש לקמ"ר ולאחריה יפיע עם 4,330 נפש לקמ"ר.

יותר ילדים נולדו

בשנת 2012 נולדו 170,940 ילודים, 2.8% יותר מאשר בשנת 2011, מתוכם נולדו 73% לאימהות יהודיות ו-24% ילודים לאימהות ערביות. גיל האישה בלידה ראשונה נמצא בעלייה - 25.1 ב-1994 ועד ל-27.3 ב-2012. מגמה זו של עלייה בגיל האישה בלידה הראשונה קיימת בכל הדתות, אם כי בקרב הנשים היהודיות היא הגבוהה ביותר. גיל האישה היהודייה בלידה הראשונה הוא 28.2 ב-2012, ואילו בקרב המוסלמיות הוא הנמוך ביותר – 23.5.

מחוז תל אביב מאופיין באחוז הגבוה ביותר של זוגות ללא ילדים, כ-32%, בהשוואה לאחוז הארצי - כ-24%. ובאחוז הנמוך ביותר של זוגות עם ילדים עד גיל 17 כ-39%, בהשוואה לאחוז הארצי - 49%. מחוז הדרום ומחוז תל אביב מאופיינים באחוז הגבוה ביותר של משפחות חד-הוריות עם ילדים עד גיל 17 מסך כל המשפחות בישראל - 7.6% ו-6.8% בהתאמה, בהשוואה לאחוז הארצי - 6.1%.

עלייה בתוחלת החיים 

וכמה זמן אנחנו חיים? תוחלת החיים בשנת 2012 הייתה 79.9 שנים בקרב גברים ו-83.6 שנים בקרב נשים, ללא שינוי לעומת תוחלת החיים בקרב גברים ונשים בשנת 2011. תוחלת החיים עלתה ב-35 השנים האחרונות ב-8.7 שנים בקרב גברים וב-8.9 שנים בקרב נשים. בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים ב-2.4 שנים בקרב גברים וב-2.1 שנים בקרב נשים.

עוד עולה מהנתונים כי תוחלת החיים של יהודים גבוהה יותר

משל ערבים. בשנת 2012 עמד הפער על 3.7 שנים בקרב גברים ו-3.3 שנים בקרב נשים. בהשוואה למצב לפני עשור, גדל הפער בקרב הגברים וקטן בקרב הנשים. ב-2002 עמד הפער על 3.4 ו-4.0 שנים בקרב גברים ונשים בהתאמה.

ויש גם נתונים קשים. בשנת 2012, 15% מהאוכלוסייה היהודית ו-23% מהאוכלוסייה הערבית רשומים במחלקות לשירותים חברתיים. בסך הכול מדובר ב-17% מתושבי המדינה. המצב חמור יותר בקרב הקשישים והמבוגרים. 32% מבני 65 ומעלה ו-48% מבני 75 ומעלה רשומים במחלקות לשירותים חברתיים.