תוכנת ריגול בנייד שקיבלת מהעבודה - חוקי?
האם למעסיק מותר להתקין בנייד שקיבלתם ממנו תוכנה שמזהה היכן אתם נמצאים בכל רגע נתון? אם תשאלו את בית הדין האזורי לעבודה - התשובה תהיה מפתיעה
הסוכן הגיש את התביעה לבית הדין בחיפה. הוא טען כי לא שולמו לו מלוא זכויותיו הסוציאליות, וכי נוכו משכרו סכומים שונים בגין מפרעות והלוואות שמעולם לא נטל. אבל הטענה העיקרית שלו נגעה כאמור לטלפון הנייד שסיפקו לו מעסיקיו: לדבריו במכשיר הותקנה תוכנת ריגול שפגעה בפרטיותו - מבלי שהסכים לכך.
בנוסף, טען כי נוכו משכרו שלא כדין סכומים שונים בגין שימוש חורג בנייד, למרות שמעולם לא ביצע בו שימוש מעבר לצורכי העבודה. הוא דרש פיצוי של כ-125 אלף שקל עבור זכויותיו הסוציאליות והחזר הניכויים הלא חוקיים, ובנוסף פיצוי בסך 50 אלף שקל בגין חדירה לפרטיות.
המעסיקים השיבו שהניכויים מהשכר סוכמו עם העובד מראש בחוזה ההעסקה. בכלל זה הוסכם כי יחויב בגין שימוש חורג של מעל ל-350 שקל בסלולרי. לדבריהם, התובע עשה במכשיר שימוש לצרכיו הפרטיים.
עוד טענו כי כשלוש שנים לפני שפוטר, הם הבחינו שהוא מאחר לעבודתו והתקבלו נגדו תלונות רבות מלקוחות. לכן הותקן במכשיר הטלפון שלו - כמו גם במכשיריהם של עובדים אחרים - שירות איתור. לדבריהם על התקנה זו הוא עודכן מראש.
"הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת"
לאחר שמיעת העדויות ובחינת הראיות, סגנית הנשיא, השופטת איטה קציר, דחתה את טענות התובע לעניין הזכויות הסוציאליות. לדבריה, יש התאמה מלאה בין מה ששולם לו לבין הרישומים בפנקסי המעסיקים, למעט הרישום בשנת 2009. לכן קבעה כי על המעסיקים לו דמי הבראה של 543 שקלים בלבד, כהשלמה לשנה זו.
לעניין הניכויים התמוהים משכרו של התובע, קבעה כי המעסיקים לא המציאו חשבונות טלפון המעידים שהעובד עשה שימוש בטלפון לצרכים אישיים או אפילו שחשבונותיו עלו על 350 שקל. משכך, הם ישיבו לו הסכומים שניכו שלא כדין.
טענת החדירה לפרטיות שהעלה התובע נדחתה: "הזכות לפרטיות אינה זכות מוחלטת אלא זכות יחסית, אשר יש לאזנה מול האינטרסים של המעסיק", כתבה השופטת. היא ציינה כי המעסיקים לא האזינו לשיחות הטלפון של התובע, אלא רק עקבו אחר מיקומו במהלך יום העבודה - ואין בכך כדי להוות חדירה לפרטיות.
לסיכום נקבע כי המעסיקים ישלמו לתובע כ-15 אלף שקל בגין ניכויים שלא כדין והשלמת דמי הבראה. בנוסף ישלמו הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד של 6,000 שקל.
דרוש פיקוח
עו"ד מיכל אדלר העוסקת בדיני עבודה, מדגישה ששימוש במנגנוני מעקב מצד המעסיק הופכת כיום לתופעה נפוצה. "כל עוד המעקב נועד כדי לנטר את מקום הימצאותו של העובד בזמן שעות העבודה, אין לצפות (לצערנו) שהדבר ייחשב כפגיעה בפרטיות". לדברי אדלר, משרד התקשורת צריך לדאוג לפיקוח על הנושא, כדי לוודא שהמעקב לא יימשך לשעות שאינן שעות עבודה.
- לעיון בפסק הדין
- הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
לפנייה לכתב/ת 
