בג"ץ ביטל חוק: לא לעצור מסתננים ל-3 שנים
מכה ליוזמה של נתניהו: בצעד נדיר קבעו כל תשעת השופטים שישבו בהרכב כי התיקון לחוק למניעת הסתננות, שמאפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים, אינו חוקתי. הוא עומד בסתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השופטים: "התוצאה תהיה קשה לתושבי דרום תל אביב"
הרכב מורחב של תשעת שופטי בג"ץ קבע היום (ב') בצעד נדיר פה אחד כי התיקון לחוק למניעת הסתננות, שמאפשר להחזיק מסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים, אינו חוקתי. על פי השופטים, מדובר בהסדר שפוגע באופן שאינו מידתי בזכות החוקתית לחירות הקבועה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. כזכור, התיקון לחוק היה יוזמה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. הדיון בבג"ץ בא בעקבות עתירה של מבקשי מקלט וארגוני זכויות אדם.
- לקריאת ההחלטה המלאה של שופטי בג"ץ - לחצו כאן
לפיכך נקבע כי יש להתחיל בהליך הבחינה הפרטנית והשחרור של כל המוחזקים כיום במשמורת לאלתר. תהליך הבחינה של כלל המוחזקים נתחם לפרק זמן של 90 ימים מיום פסק הדין. במתקני המשמרות עדיין שוהים כ-2,000 מבקשי מקלט ומסתננים.
כתבות נוספות בערוץ החדשות של ynet:
- אחות הרוצחת: "היא הייתה במצב לא טוב"
- 600 מיליון דולר: הקונקורדיה התחילה להתרומם
- הלמ"ס: עוזבים את ירושלים, עוברים לנתניה
נשיא העליון אשר גרוניס הדגיש בהחלטתו כי דחיית התיקון עשויה להשתנות בהינתן נסיבות שונות: "עמדתי היא שפסק דיננו... נכון הוא לשעתו, ולאור הנסיבות הקיימות. שינוי מהותי לרעה בנסיבות יצדיק בחינה שיפוטית מחדש של העניין, אם הכנסת תחוקק שוב חוק דומה. יתירה מזו, פסק דיננו מתייחס לחוק שקבע תקופה של שלוש שנים של החזקה במשמורת. אף בנסיבות הקיימות כיום אין מניעה, לגישתי, לחוקק חוק חדש שיתיר החזקה במשמורת במשך תקופה קצרה משלוש שנים באופן משמעותי".
השופטת עדנה ארבל, שכתבה את חוות הדעת המרכזית, ציינה כי בשימת אדם במעצר לא מפני שהוא מהווה באופן אישי סיכון כלשהו - אלא על מנת להרתיע אחרים - ההתייחסות אליו אינה כאל מטרה אלא כאל אמצעי. השופטת עדנה ארבל הוסיפה: "אבקש להניח כי תוצאת פסק דין זה לא תהיה קלה לציבור הישראלי ותהיה קשה במיוחד לתושבי דרום תל אביב, שהמצוקה המשתקפת מזעקתם נשמעת כיוצאת מן הלב ומעוררת אמפתיה והבנה באשר לצורך לסייע להם במצבם".
גם השופט יורם דנציגר התייחס לתושבי דרום תל אביב: "אבקש להתייחס לטענותיהם של תושבי שכונות דרום תל אביב... מצוקתם של תושבי השכונות קשה, כואבת ובלתי נסבלת. זעקתם מהדהדת בלבנו וכאבם - כאבנו. עם זאת, הפתרון למצוקתם של תושבי השכונות אינו יכול להימצא, ולא ראוי שיימצא, בדמות חקיקה המתירה להחזיק במשמורת אלפי בני אדם – גברים נשים וטף – במתקני כליאה, לתקופת זמן בלתי מוגבלת, וזאת מבלי שהואשמו בדבר וללא אפשרות נראית לעין לגירושם".
תגובות: "יום עצוב לדרום תל אביב"
שר הפנים גדעון סער מסר בתגובה להחלטת בג"ץ: "על פניו פסק הדין פוגע ביכולת של ישראל להתמודד עם הסתננות בלתי חוקית לשטחה. ישראל היא מדינת חוק ואנו נלמד את פסק הדין כדי לבחון את הדרכים להגן על האינטרסים הלאומיים, לרבות הסדר חקיקתי חלופי חדש".
חיים גורן, חבר ועד שכונת שפירא בדרום תל אביב, אמר בתגובה להחלטת בג"ץ: "אנחנו רוצים להציע פתרון משפטי והומני שהוא מודל הפיזור הדיפרנציאלי: המדינה תקלוט מסתננים לפי מכסות באזורים גיאוגרפים שונים בארץ עד שניתן יהיה להחזיר אותם לארצות מוצאם. כרגע נראה שהם ישתחררו היישר חזרה לשכונות דרום תל אביב".
יו"ר האופוזיציה שלי יחימוביץ', שהייתה אחת משמונת המתנגדים היחידים להצעת החוק בכנסת הקודמת, בירכה על ההחלטה: "בג"ץ שב והציב רף מוסרי לאומי ברור ומדויק. חוק המסתננים סתר עמוקות את היותה של ישראל מדינה דמוקרטית. על המדינה לטפל בצורה אחראית, מעמיקה ואנושית בבעיית המעמד החוקי של מהגרי העבודה והפליטים - תוך התחשבות במצוקתם של תושבי שכונות דרום תל אביב. סיעת העבודה הגישה כבר הצעת חוק מפורטת ברוח זו ובהובלתו של ח"כ משה מזרחי".
יו"ר ועדת הפנים בכנסת, ח"כ מירי רגב, שבעבר כינתה את המסתננים "סרטן", אמרה בתגובה להחלטת בג"ץ: "יש שופטים בירושלים אבל הכאב הוא בדרום תל אביב. זו החלטה מנותקת ממה שקורה בשטח. בית המשפט העליון גזר על תושבי דרוםתל אביב לחיות חיי פחד וחשש.
בג"ץ נתן בהחלטתו תעודת כשרות לתופעת ההסתננות".
"חוק המסתננים" אושר בכנסת לראשונה בינואר 2012 ומאז מתנהל דיון משפטי סביב חוקיותו. מדובר למעשה בתיקון לחוק מ-1954, שמחמיר את תנאי השהות ואת אופן הטיפול גם בפליטים המגיעים לישראל מאריתריאה ומסודן. לפי התיקון החדש, החוק שנועד להתמודד עם מחבלים יוחל גם על מבקשי מקלט. אפשר יהיה לעצור מסתנן ב"מתקן שהייה" עד שלוש שנים.
מלכתחילה גרר החוק ביקורת של היועצים המשפטיים של ועדת הפנים של הכנסת וטענות שלפיהן מדובר בחוק לא חוקתי. היועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, טען ש"האפשרות של החזקת המסתננים במשמורת לתקופה של שלוש שנים ללא משפט היא חריגה ביותר". ינון ציין שבעקבות משא ומתן שערך עם נציגי הממשלה הוחלט כי ממונה ביקורת הגבולות יוכל לשחרר מסתננים במקרים חריגים לאחר שלוש שנים, אך לדברי ינון סעיף זה אינו מספיק, שכן שחרור אחרי שלוש שנים צריך להיות הכלל, ולא החריג.
Read this article in English
לפנייה לכתב/ת 
