אבא שלי, גיבור ישראל

אביה מורנו הייתה רק בת חמש כשאביה עמנואל, איש סיירת מטכ"ל האגדי, נפל במלחמת לבנון השנייה. הילדה שגדלה בצלו של האב שתמונתו אסורה לפרסום עד היום, כבר בת מצווה. עכשיו היא מספרת על הגעגועים והכאב: אומרים שהוא גיבור, אבל בשבילי הוא קודם כול אבא.

בתוך קבוצה של 44 בני ובנות מצווה לבושים לבן שטיילו אתמול בירושלים בלטה ילדה חייכנית עם קוקיות, שנראית קטנה מגילה. שמה אביה מורנו. היא בתו של סא"ל עמנואל מורנו, איש סיירת מטכ"ל, מהנועזים והמהוללים בחיילי צה"ל, ההרוג האחרון במלחמת לבנון השנייה. על פעולותיו הרבות של מורנו אסור לדבר. גם את תמונותיו אסור לפרסם. מאז שנהרג בגיל 35, הוא הפך לגיבור הנסתר של ישראל.

"אבא שלי היה כמו כל האבות". אביה מורנו עם הנשיא פרס(צילום: מארק ניימן, לע"מ)

אביה, בת 12 וחודש, מספרת: "אבא שלי היה אבא כמו כול האבות. הכרתי אותו חמש שנים. בעצם, את מרבית החיים עשיתי בלעדיו. אני זוכרת ממנו כל מיני דברים קטנים. דברים שילדים זוכרים מהאבות שלהם. אני זוכרת את הסיפורים לפני השינה. אני זוכרת גם הרבה תמונות, אבל לרוב אני זוכרת בעיקר את הסיפורים, את החיבוקים, את השיחות. בשבילי אבא שלי קודם כול היה אבא, וזה מה שחשוב. מספרים על זה שהוא היה גיבור, אבל הוא היה אדם מאוד פשוט. כמו כול האבות. אחרי שהוא נהרג שמעתי כל מיני דברים עליו. אני מאוד גאה בו", היא אומרת כשחיוך גדול מרוח על פניה היפות.

את אביה אנחנו פוגשים במסגרת חגיגת בר ובת מצווה ליתומי צה"ל בירושלים, יחד עם נשיא המדינה, שר הביטחון, הרמטכ"ל והמפכ"ל. את האירוע עורך ארגון אלמנות ויתומי צה"ל. באולם הכנסים במוזיאון הרצל, שקירותיו מעוטרים בתמונות של חוזה המדינה, אנחנו שואלים את אביה אם יש קשר בין אביה להרצל. היא מחייכת: "המכנה המשותף הוא שגם כשקשה – לא מוותרים".

במהלך השיחה היא חשה אי-נעימות כשהמצלמות התמקדו בה והעיתונאים עטו עליה. "כל הילדים פה, הם איבדו אבא. וכל אחד מהם, אבא שלו היה גיבור. אני לא יודעת למה מראיינים רק אותי", היא אומר בצניעות. ויש לה גם חלום. "אני מאוד רוצה להיות מעצבת פנים כשאהיה גדולה. אני אוהבת לעצב, לסדר".

נשיא המדינה מגיע לבקר את הקבוצה. הילדים הסתדרו במעגל, וליד הנשיא התיישבה אביה. "אתם בנים ובנות של הורים היקרים לכולנו. אני יודע שזה כואב לגדול בלי אימא, בלי אבא. אך יש לכם במי להתגאות.

 היו גאים בזכר אביכם שנפל למען מדינתו. בזכותם המדינה שלנו הצליחה. מורשתם תהיה מופת בהיסטוריית עמנו. הייתה לכם זכות להיוולד להורה כזה ולשאת את זכרו".

אביה ביקשה לשמוע מפרס מה הוא חושב על תפקידו. "אביך היה לוחם גדול, וכולנו זוכרים זאת", פתח פרס. "עבודתי מאפשרת לי לשרת את העם ואני מקווה שאת, כמוני, תשרתי את עמך. לכל הילדים אני רוצה לומר: אל תשכחו לחלום. תחלמו ותפעלו בכל יום כדי להפוך את העולם למקום טוב יותר".