יהודית רביץ: "רואה כל אדם ואדם מהבמה"

"מופע שקיעה" - כך קראה יהודית רביץ לסדרת המופעים שלה בזאפה אמפי שוני, וכשמם כן הם. רביץ עלתה בהם על הבמה בבינימינה רגע לפני שהשמש שוקעת, והקסימה קהל מעורב של ילדים, נוער ומבוגרים. ב-21 בספטמבר (שבת) היא תערוך עם להקתה את המופע האחרון בסיבוב - ולכבוד אקורד הסיום, אנחנו מביאים לכם כמה תמונות נדירות של רביץ והלהקה מאחורי הקלעים ועל הבמה, ואת מילותיה של רביץ על הרגעים הקטנים והמשמחים ממנו. 

רגע לפני הופעה. יהודית רביץ(צילום: טל שורצמן)

"בדרך כלל הופעות מתקיימות בלילה או באולם סגור, ואז יש אורות גדולים והמציאות מגיעה אל דרכה אחרת - מאירים את הבמה והיא הופכת למשהו קדוש, כמו למסגר צילום", מתארת ומסבירה רביץ, "אבל דווקא לאור היום, ברגע הזה כשכולם ביחד, ואין אור מחמיא על אף אחד, זה כמו לעלות עם הבגדים מהבית ישר לבמה", היא צוחקת.

מאחורי הקלעים, לפני העלייה לבמה(צילום: טל שורצמן)

"יש בכך משהו שאני נורא אוהבת, כי ברגע שיש עליך אור ואתה מסנוור, אתה בעצם לבד ואתה יכול לעבוד בינך ובין עצמך רק בידיעה שיש שם קהל. אבל פה אתה רואה אחד ואחד. הרבה פעמים זה קורה במופעי זריחה, כשאתה בא מהלילה אל תוך היום, יש תהליך הפוך וזה גם נורא מרגש. אבל כאן אתה מתחיל בבום, עם האור החזק של ישראל, רואים כל אדם ואדם".

מלחיץ יותר?

"אני תמיד קצת לחוצה לפני הופעות. ולדעתי זה מחמיר, באמת זה לא נעשה יותר פשוט. אבל כשאני נרגעת, זה הופך כיף יותר ויותר ואני נהנית יותר מאי פעם".

כל החבורה. כמו משפחה(צילום: טל שורצמן)

"אנחנו חבורה מאוד משפחתית", מסכמת רביץ, "מגיל מסוים לרוב האנשים יש ילדים ואדם שמגדל ילד קטן, בתשע בערב הוא נכבה. אני גם מכירה את זה מהבית. אז אם אנחנו נותנים לו הופעה בשש בערב, אז אנחנו נותנים לו מתנה גדולה. הוא מגיע כשעוד יש לו כוח, ויותר מכך, מביא את הילד שגם לו עוד יש כוח". 

"רואים כל אדם ואדם בקהל"(צילום: טל שורצמן)

על הבמה. צילומים (דודי עמר)