מה הקשר בין האייקיו שלכם למצבכם הכלכלי?
לפי מחקר בארה"ב, הדרך הטובה ביותר להעלות את מנת המשכל היא לרכוש השכלה פיננסית. ידע כלכלי מסייע לפתח תודעה צרכנית נבונה ולבחור נכון, לדחות סיפוקים ולתכנן קדימה - וכל אלו מסייעים להפחתת טעויות כלכליות ולהרגעת העומס והלחץ. אז למה אתם מחכים? התחילו ללמוד
אם הייתם יכולים לבחור בין האפשרות לקבל 50 שקל אחת לשבוע במשך שישה שבועות, או לקבל 350 שקל אחרי שישה שבועות - במה הייתם בוחרים? אם בחרתם לחכות, יש לכם את היכולת לדחות סיפוקים, ועל פי מחקרים קאנוניים בתחום הפסיכולוגיה, גם מנת משכל (אייקיו) גבוהה יותר.
כתבות נוספות במדור כלכלת המשפחה :
- משתלם לטוס לחופשה בחגים? לא בטוח
- SMS לראש השנה? זה בזבוז. כך תחסכו בחג
- הילד חוזר ללימודים - אמא חזרי לעבוד
ההתנהגות הכלכלית שלנו נחקרת במהלך השנים האחרונות באופן אינטנסיבי מאי פעם, ומתברר שקיים קשר בין מנת המשכל לבין המצב הכלכלי. נשאלת השאלה, אם כן, האם כדי להתנהל כלכלית נכון יש צורך להיוולד עם אייקיו גבוה. חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון הגיעו למסקנה מעודדת בנושא.
במחקר שערכו על חקלאים לפני תקופת הקציר, שהיא תקופה מעוטת משאבים ומלאה בדאגות כלכליות, החקלאים הוציאו ציון אייקיו נמוך ב-13 נקודות בממוצע מזה שהוציאו לאחר תקופת הקציר, שבה היו בידם משאבים כלכליים ושלוות נפש. בהסתמך על מחקר זה, החוקרים הגיעו למסקנה כי דאגות כלכליות מורידות את האייקיו מכיוון שהן גוזלות משאבים קוגניטיביים.
רוב המשפחות הסובלות ממינוס כרוני בחשבון מדווחות על לילות טרופי שינה, על דאגות לאורך השעון ועל קשיים בריכוז. כל אלו ממשיכים את המגמה של הורדת ציון רמת המשכל במספר נקודות, ומגדילים את הפער בינם לבין מי שמתנהל נכון.
איך זה משפיע עלינו?
איש מאיתנו לא רוצה לחשוב שלא רק שאין לו די כסף לצרכיו, הוא גם פחות חכם ממי שיש לו. אך התחושה הקשה אינה מסכמת את ההשפעה של מנת משכל נמוכה יותר על חיינו. המערכת הקוגניטיבית שלנו היא מערכת המוגבלת במשאביה. כאשר אנו מעסיקים אותה בבעיות כלכליות דחופות ומטרידות, אנו משאירים פחות משאבים שיסייעו לנו לקבל החלטות טובות יותר או לקלוט טוב יותר את המידע הדרוש לנו.
גם יכולת קבלת ההחלטות נפגעת יחד עם הכישורים הקוגניטיביים. לכן במצב כזה הנטייה תהיה לבצע עסקאות פזיזות, לא משתלמות או לא יעילות מתמיד, כמו למשל לבחור לקחת הלוואה בהחזר גבוה של ריבית, במקום לצמצם בהוצאות.
מחליטים שלא להחליט
בנקודות בחיים בהן רמת ההכנסה קטנה, הלחץ עולה אצל רוב האנשים, וכתוצאה מכניסה למצב כלכלי קשה, הם עלולים לקבל החלטות שגויות או לפעול בצורה שתחמיר את מצבם. כך למשל, מי שמחפש פתרון למצוקה כלכלית אליה נקלע ומתגלגל מהלוואה להלוואה, עומדות בפניו האפשרויות של לקיחת הלוואה, צמצום חירום או אפילו מכירת הבית. קבלת החלטה בתנאים של לחץ עלולה את מצבו.
גם במקרה של פיטורים מהעבודה, אירוע שמוכר כטראומטי למרבית העובדים, נדרשות החלטות כלכליות של צמצום זמני וקשה בהוצאות, וכן שמירה על זכויות פנסיוניות ועל הפיצויים. אך ידוע שדווקא במקרים כאלו אנשים נוטים לבצע שגיאות רבות.
פורשים מהעבודה, שעדיין נמצאים בסערה רגשית עקב שינוי הסטטוס, הביטחון הכלכלי והזהות האישית, נוטים לקבל החלטות כלכליות שעלולות לגרום לפגיעה בפנסיה לאורך שנים רבות. למעשה, מומלץ להימנע עד כמה שאפשר מהחלטות בשנה הראשונה לפרישה.
דוגמא נוספת היא זו של עצמאים הנקלעים למשבר פיננסי, ועל מנת להבריאו עליהם לקבל שורה של החלטות בתחומי ניהול התקציב האישי ומימון העסק. עצמאים רבים מעידים על עצמם שהם אינם יכולים לתפקד תחת הלחץ מהבנק, ושהלחץ היה אחד הגורמים להחלטות שגויות שהחמירו את המצב והובילו לא פעם לסגירת העסק.
איך הופכים לחכמים יותר?
המחקר מאוניברסיטת פרינסטון מראה כי לאחר שנפטרים מהטרדות הכלכליות, האייקיו עולה במספר נקודות. אם כך, הדרך להחכים מתחילה בהתנהלות כלכלית נכונה יותר. מחקרים קודמים מצאו כי אנשים בעלי טרדות כלכליות נוטים לפגוע בתחומים רבים של חייהם, החל מהבריאות וכלה בקשר עם הילדים. אם קיים קשר ישיר כזה, שיפור של אחד התחומים (ההתנהלות הכלכלית) יביא לשיפור בשאר התחומים גם כן.
אז איך מתחילים? הדרך הטובה ביותר להעלות את מנת המשכל היא לרכוש השכלה, ובמקרה שלנו לרכוש השכלה פיננסית. השכלה פיננסית מסייעת לפתח תודעה צרכנית נבונה ולבחור נכון, לדחות סיפוקים ולתכנן קדימה. כל אלו מסייעים להפחתת טעויות כלכליות ולהרגעת העומס על המערכת הקוגניטיבית שלנו. במצבים של מצוקה כלכלית, חשוב לקבל פרספקטיבה שונה על המצב. כדי לעשות זאת, כדאי ליצור קבוצת תמיכה שכוללת את בני הזוג וחברים קרובים, ואף להיוועץ ביועצים אובייקטיביים.
מחקר מעבדה נוסף שערכו החוקרים מפרינסטון, הראה כי הכנסה גבוהה מקטינה את הפגיעה באייקיו. במחקר הם הציגו בפני המשתתפים סיטואציה, במהלה משהו ברכבם התקלקל ועליהם להחליט אם לדחות את התיקון, לקחת הלוואה לצורך התיקון או לשלם עבור התיקון במלואו. לאחר שענו על השאלה הזו בשתי דרגות מחיר (150 דולר ו-1,500 דולר), הם התבקשו לענות על מבחני אינטליגנציה ובסיומם לדווח על רמת ההכנסה שלהם. המחקר הראה כי אנשים בעלי רמת הכנסה נמוכה הוציאו ציונים נמוכים יותר, ככל שסכום התיקון הנדרש היה גבוה יותר.
מכיוון שקשה יותר לעלות ברמות השכר בימינו, הדרך להתגבר על המכשול היא להתנהל כלכלית נכון בכל רמת הכנסה. אחד הכלים החשובים ביותר לניהול תקציב הוא להשאיר סכום כסף בצד בדיוק למקרים כמו קלקול לא צפוי ברכב. כאשר אנו יודעים שיש לנו את הכסף לתיקון קלקול מסוג זה, רמות המתח אינן עולות, והמערכת הקוגניטיבית שלנו עסוקה פחות באיתור מקורות מימון ובאפיק שצריך לבחור.
מרגיעים את המערכת
ניהול תקציב מסודר משאיר לנו פחות מקום ללבטים המעמיסים על המערכת הקוגניטיבית שלנו. אנו יודעים בדיוק כמה כסף מוקצה לכל סעיף בכל שבוע, ושעלינו להמנע מהלוואות ואשראי. לכן, אם מושא ההתלבטות שלנו אינו עומד בתקציב, נוכל לקבל החלטה חד משמעית ומהירה, ולפנות את המשאבים הקוגניטיביים שלנו.
מכיוון שאנו יודעים בדיוק כמה כסף נוציא, אנחנו משחררים את עצמנו מהחישוב הבלתי פוסק לגבי ההוצאות החודשיות ויכולת התמרון שלנו. כך נשארים לנו יותר משאבים ואנרגיות לתחומים האחרים בחיינו, כמו למשל לילדים ולזוגיות, ומאחר שאנו מורידים את רמות המתח - גם הבריאות משתפרת.
אז נוסף לכל היתרונות הללו, המחקרים מראים כי התנהלות נכונה יכולה להעלות את רמת המשכל שלנו. אם היו חסרות סיבות עד כה, הנה עוד סיבה טובה להפסיק לרוץ מהלוואה להלוואה - ולהתחיל להתנהל בצורה חכמה יותר עם הכסף שלנו.
הכותב הוא מנחה סדנאות "סוד הכסף ", הדרך שלך לחופש כלכלי, ומנכ"ל חברת "יבולים " המתמחה באימון וייעוץ כלכלי למשפחות ולעסקים, לעמוד הפייסבוק של גיל לחצו כאן