בעל הבית השתגע

ג'ורג' ריינולדס היה שודד ומפצח כספות שישב בכלא פעמיים בשנות ה-60'. לקראת סוף המילניום ריינולדס, שכנראה נשאר עשיר מפעולות שוד עליהן לא נתפס, עשה שתי פעולות. הראשונה הייתה לקנות את הבית הצמוד ללהקת ספייס-גירלס שהייתה בשיאה. הפעולה השנייה היא רכישת דרלינגטון מהליגה הרביעית באנגליה.

חג שמח ב-ynet ספורט:

• מסי שבר שיא נוסף
• לייזי גורדון: ישראליות המצאה גאונית
• ארון-מן: נפילתו ועלייתו של ראמזי
  

ריינדולס הכריז שהמטרה היא הפרמייר-ליג. הוא בנה אצטדיון ענק של 25 אלף מקומות וקרא לו, כמובן, "אצטדיון ג'ורג' ריינדולס". זה היה נחמד, אבל בניית האצטדיון הביאה לפשיטת רגל ודרלינגטון ירדה למעמקי הליגות החובבניות. בניית אצטדיון על השם שלך כאקט הראשון כבעלים של קבוצה בהחלט הופכת את ריינדולס לאחד מבעלי הקבוצות המעניינים שראתה אנגליה (והיו הרבה כאלה), אבל במבט אל הליגות הנמוכות ברחבי העולם לא חסרים בעלי בית כמוהו: משונים, מעוררי מחלוקת, צבעוניים או סתם פושעים (ריינולדס נכנס שוב לכלא אחרי זמנו בדרלינגטון).

ולנו יש את פרוספר(צילום: ראובן שוורץ)

בליגות הבכירות של כל מדינה מספר בעלי הבית הלא שגרתיים כמובן קטן יותר, אבל גם אצל הקבוצות האלה, הגדולות יותר, לא חסרים סיפורים. אתם בטח חושבים עכשיו על סילביו ברלוסקוני ומילאן, אבל גם ברלוסקוני לא נכנס לרשימת הבעלים הכי לא שגרתיים שהיו בכדורגל. הנה הם לפניכם. כולם, כאמור, היו בעלי הקבוצה גם כשעוד שיחקה בליגה הראשונה במדינה שלה. יחד הם פורסים עולם של מכות, איומים, שערוריות ופיטורים המוניים. וגם, באורח פלא, חשפניות, פילים ואשכים של כבש.

עוד ב-ynet ספורט:

• הצהובונים בממלכה נגד מוריניו
• מכבי תל אביב מתכוננת לאפואל ניקוסיה
• וגם: גל מקל נכנס לדירוג ESPN
  

10. המאיים - זדרבקו מאמיץ'

קבוצה: דינמו זאגרב. מתי: 2003 ועד היום

זדרבקו מאמיץ' הוא לא מישהו שהייתם רוצים להיתקל בו בטעות ברחוב. הבעלים של הקבוצה החזקה ביותר בקרואטיה מנהל אותה, בלשון המעטה, ביד חזקה. הוא רודף אחרי עיתונאים ברחוב, מקלל אוהדים ומרחיק אותם מהאצטדיון לכל החיים ומחלק אגרופים ישר לפנים של אנשי ההתאחדות לכדורגל. פעם אחת מאמיץ' קפץ מעל גדר כדי לתפוס את אחד ממנהלי הקבוצה שלו והתעלל בו פיזית. חוצמזה, הוא הצדיע במועל יד בחגיגות ניצחון, שבר יד לאחד מעובדי עיריית זאגרב שלא מצא חן בעיניו והואשם בתקיפה מינית של רקדנית בטן. לא מסוג הבעלים שכדאי לבצע מחאה נגדו.

מי מתעסק? זה מאמיץ'

9. חובב הסטריפטיז - פיטר פטרוב

קבוצה: פירין (בולגריה). מתי: כמה חודשים ב-1989

פיטר פטרוב לא היה הבעלים של פירין הרבה זמן והנה הסיבה העיקרית: במחשבה שכך האוהדים יאהבו אותו יותר, פטרוב שילם לחשפנית כדי שתבצע מופע סטריפיז באצטדיון הביתי לפני משחק. 15 אלף האוהדים, חלקם ילדים קטנים, לא הבינו מאיפה זה מגיע כשפתאום, בעיגול האמצע, הבגדים התחילו ליפול. פטרוב שוכנע לעבור לתפקיד קטן יותר במועדון.

8. הדעתן - ג'יג'י בקאלי

קבוצה: סטיאווה בוקרשט. מתי: 2002 ועד היום

סקסיסט, הומופוב וגזען אלה רק כמה תכונות בודדות בהן הואשם בקאלי במהלך השנים. לבוס הכל יכול של סטיאווה, וכנראה הבעלים הכי שנוי במחלוקת כיום גם מחוץ למדינתו, יש דעה על הכל, ובדרך כלל היא לא דעת הרוב. בקאלי פיטר מאמן כי "הוא היה יותר מדי מוסלמי". הסלוגנים שלו בבחירות היו אנטי-הומוסקסואלים, הוא הציע לממן משאל עם להוצאת יחסים בני אותו מין אל מחוץ לחוק והודיע שאם יחשוד שאחד השחקנים שלו מחבב גברים יזרוק אותו מהקבוצה.

בקאלי (מימין). נותר הבוס של סטיאווה, גם מאחורי הסורגים(צילום: AP)

עיתונאים רבים סבלו מנחת זרועו, כשבסיפור המפורסם ביותר בקאלי שלח את שומר הראש שלו להכות כתבת טלוויזיה אחרי משחק. ובלי שום קשר לכלום, כשליידי גאגא הופיעה בבוקרשט, בקאלי ביקש מהאוהדים לירוק על הטלוויזיה כשפרצופה יתנוסס על המרקע. מוקדם יותר השנה בקאלי הורשע בשחיתות הקשורה לנדל"ן וקיבל עונש מאסר לשלוש שנים. את ענייני סטיאווה הוא ממשיך לנהל מאחורי הסורגים.

קבוצה: פאלרמו. מתי: 2002 ועד היום

ב-11 השנים של זמפאריני בפאלרמו לקבוצה הייתה הצלחה אדירה, כשעלתה מליגת המשנה והגיעה עד למקום החמישי בליגה הבכירה ולליגה האירופית. ההצלחה הגיעה כשזמפאריני היה רגוע יחסית, ולא היה עם היד על ההדק בכל הקשור לפיטורי מאמנים, אבל זה לא מנע ממנו לחזור למנהגו הישן והאהוב שהוא להראות למאמן את הדלת החוצה. 29 מאמנים (לא כולל עשרות מאמני נוער, כושר ועוזרים) פיטר זמפאריני בעשור האחרון והיום פאלרמו שלו חזרה לליגה השנייה ומודרכת, לפחות עד שהדם יעלה שוב לראש, על-ידי שחקן העבר ג'נארו גאטוזו.

יש לו חיבה למאמנים. זאמפריני(צילום: גטי אימג'ס)

קבוצה: אתלטיקו מדריד. מתי: 1987-2003

כל מי שאהב כדורגל בשנות ה-90 מכיר את הבוס האגדי של אתלטיקו חסוס חיל. לחיל היתה אובססיה לזכות באליפות והוא גם הצליח לעשות זאת פעם אחת, אבל מצד שני גם הביא לסגירת האקדמיה של אתלטיקו, מהלך שגרם לעזיבתו של ראול הצעיר לריאל מדריד. אבל זו לא הסיבה שחיל נחשב לדמות שנויה במחלוקת. חיל, פולטיקאי מהימין הקיצוני, הואשם לא אחת בפאשיזם וגזענות. ערב משחק עם איאקס, שהיתה מלאה בשחקנים ממוצא סורינאמי, הוא קרא ליריבה שלו "פ.צ. קונגו". על החלוץ הקולומביאני שלו אדולפו ולנסיה הוא אמר: "אכרות את הראש השחור הזה. הוא צריך לחזור לקולומביה ולראות אם ירצחו אותו". חיל הלך לעולמו לפני 9 שנים.

וזה מה שקרה למי שהעז להרגיז את אדון חיל, עליו השלום

5. המהפכן - בולאט צ'גאייב

קבוצה: נוישוטל קסמקס. מתי: 2011

בסוף דרכו של צ'גאייב בנוישוטל, ורגע אחרי שגילו שהוא בכלל שוהה בשווייץ באופן לא חוקי, היה נהוג לכנות אותו "מהפכן צ'צ'ני". גם כשהשתלט על נוישוטל, פחות משנה קודם לכן, קראו לצ'גאייב מהפכן, אבל אז היה נדמה שהוא יהפוך את הקבוצה שלו, בזכות מאגר כסף עצום, לשולטת בלעדית בכדורגל השוויצרי.

דמיונות ומציאות לחו"ל. צ'גאייב אכן ביצע מהפך, אבל כזה שהרס את הקבוצה לחלוטין. בחצי שנה הראשונה שלו הוא פיטר ארבעה מאמנים, ביטל את ההסכמים עם כל הספונסרים ונפטר מכל אדם שעבד במועדון, עד האחרון שבהם. התוצאה: לנוישוטל לא היה אפילו מישהו שידאג להדפסת כרטיסים למשחקים הראשונים של העונה. אחרי תיקו מאופס עם קבוצת התחתית של לוזאן, צ'גאייב ושומרי הראש שלו פרצו לחדר ההלבשה עם אקדחים שלופים, לא פחות, ואיימו על השחקנים ובעיקר על המאמן חואקין קפארוס. נוישוטל הפכה בעיקר לבדיחה של אירופה.

נימוסים הם לא הצד החזק שלו. צ'גאייב

4. הפרובוקטור - לוצ'יאני גאוצ'י

קבוצה: פרוג'יה. מתי: 1991-2012

לוצ'יאנו גאוצ'י נתפס לא מזמן ונכנס לכלא אחרי ארבע שנים בהן התחמק מהרשויות שרדפו אותו על העלמת מס. אבל עד עוד לפני שנות ההתחבאות הבעלים האיטלקי של פרוג'יה היה אחד הפרובוקטורים הגדולים ביותר שהיה לכדורגל להציע. כולם זוכרים את ההחתמה של סעדי קדאפי, בנו של שליט לוב דאז מועמר קדאפי. הבן שחלם להיות כדורגלן באיטליה ישב על הספסל של פרוג'יה והשמועות היו שקדאפי שילם לגאוצ'י כדי שיכולל את סעדי בקבוצה.

חוץ מקדאפי, גאוצ'י גם הודיע בעבר שהוא הולך להחתים את קפטנית נבחרת הנשים של שבדיה וניסה לשחד שופט תמורת סוס מירוצים, אבל השיא היה אחרי המונדיאל ב-2002. ז'ונג וואן אהן הקוריאני, שהיה אז שחקן פרוג'יה, כבש במונדיאל שער זהב שהביא להדחת איטליה אז גאוצ'י פשוט העיף אותו מהקבוצה על סעיף האישום "הרס הכדורגל האיטלקי".

עשה את אבא גאה, בערך. סעדי קדאפי(צילום: גטי אימג'ס)

3. הראפר - רטקו בוטורוביץ'

קבוצה: ווייוודינה (סרביה). מתי: 2006-2013

ממש לא מזמן הלך לעולמו אחד מבעלי הקבוצות הססגוניים ביותר בהיסטוריה של המשחק. מספיק להסתכל על התמונות של בוטורוביץ' המנוח כדי להבין שלא מדובר באיש עסקים שגרתי. בוטורוביץ' כונה "ראפר", אבל לא מדובר באדם שחור מהסלמס אלא בזקן עם שיער אפור מוזר שנראה לפעמים כמו ילד בן 12 – מכנסיים רחבים, בנדנות, כובעים מיוחדים או מגפיים מיוחדים.

בוטורוביץ' ראה עצמו כאייקון אופנה וכתב בלוג אופנה בו, להגדרתו, הוא נתן "סודות על המראה הסקסי שלי". וכמו כל ראפר היה לו כינוי, "באטה קנקאן" וכמו כל ראפר כשנמצא מת הדיווחים היו שנרצח על-ידי יריביו. כרגע, לפחות על שיימצאו ראיות חדשות, נקבע שמדובר במוות טבעי.

אוסף כובעים מרשים. בוטורוביץ'

2. הכל בפיתה - סם חמאם

קבוצות: ווימבלדון וקארדיף. מתי: מ-1986 והיום מחזיק בתואר נשיא כבוד של קארדיף

תקופת ה-"קרייזי גאנג" של ווימבלדון היתה משוגעת לא רק בגלל השחקנים אלא גם הבעלים של הקבוצה, שהיה דמות בלתי רגילה. חמאם, איש עסקים לבנוני שהגיע לאנגליה בעקבות אהבתו לטניס, היה ממציא משימות הזויות לשחקנים ופעם אפילו הביא פיל לאצטדיון. אבל החלק המעניין ביותר בפעילותו היה כשביקש לפעמים משחקנים חדשים, כחלק מהחוזה שלהם בקבוצה, לאכול אשכי כבש. אחד השחקנים האלה, לדוגמא, הוא ספנסר פריור, שהדרישה למאכל אשכים הוכנסה לחוזה שלו. "ספנסר סירב לאכול את זה נא, אבל הסכים אחרי בישול", נכתב באתר הרשמי של קארדיף. והשחקן עצמו הוסיף: "זה החוזה הכי מוזר בהיסטוריה של הכדורגל".

איזה סעיף הוכנס לחוזהו של באדיר? סם חמאם(צילום: גטי אימג'ס)

1. איש הקולנוע - אורליו דה לאוריניטס

קבוצה: נאפולי. מתי: 2004 ועד היום

כדורגל, אומר דה לאוריניטס, הוא בעצם סרט בהמשכים שלא נגמר, ואם כבר עושים סרט אז למה לא להוסיף כמה אפקטים מיוחדים. הבוס של נאפולי הוא קודם כל במאי ומפיק קולנוע וכך, לפעמים, נראית ההתנהלות שלו. פעם אחת הוא זייף מסיבת עיתונאים בה הודיע שאדינסון קבאני "החליט לעזוב למנצ'סטר הקרה וחבל להיפרד ממנו". הסיפור היה מומצא וקבאני בכלל חתם לחמש שנים בנאפולי.

אילנר עם מסכת האריה

את השווייצרי-טורקי גוקהאן אילנר הוא הציג כשפרצופו של השחקן מכוסה במסיכה של אריה כך שאי אפשר היה לזהות אותו. פעם אחת, במהלך הגרלת לוח המשחקים של הליגה האיטלקית, דה לאוריניטס טען שההגרלה מכורה, עזב בזעם את המקום תוך שהוא צורח ומקלל, עלה על טוסטוס של אדם זר והכריח אותו להרכיב אותו הרחק משם. הכל, כמובן, נתפס על-ידי המצלמות ומככב ביו-טיוב. איש קולנוע, אמרנו.