החילוץ הושלם: "אפשר למשות גם את הדקר"
מבצע החילוץ האדיר של הקוסטה קונקורדיה הסתיים, וכעת מתמלאים קרוביהם של חללי הצוללת שטבעה ב-1968 בתקווה להביא את יקיריהם למנוחות. אחרים מתנגדים: "עדיף להשקיע את המיליונים במטרות חברתיות"
חילוצה של ספינת התענוגות קוסטה קונקורדיה אתמול (ג') הוכיח כי ניתן לבצע מבצעים ימיים וירטואוזיים בעלות גבוהה ביותר לחילוץ כלי ים שטבעו. בעקבות המבצע אדיר המימדים עלתה גם תקווה מחודשת בקרב חלק ממשפחות חללי הצוללת אח"י דקר, שטבעה לפני 45 שנה.
הצוללת אח"י דקר - דיווחים אחרונים ב-ynet:
"מכה קשה הוכינו בידי הים": אחרי טביעת דקר
אף שר לא הגיע לטקס הזיכרון לחללי אח"י דקר
בשם הסב: נכדו של מפקד "דקר" בקורס חובלים
"חלום חיי זה להביא את אחי הקטן לקבורה", אמר יהודה דהן, אחיו של רס"ל מיכאל דהן ז"ל. "אם יש אפשרות לחלץ את הצוללת ולהוציא את שרידי החללים, צריך לעשות את זה", אמר בעקבות המבצע לחילוץ הקוסטה קונקורדיה.
הצוללת אח"י דקר, עשתה את דרכה מבריטניה לישראל בשנת 1968 לאחר ששופצה במספנות הצי הבריטי בנמל פורטסמות. ב-24 בינואר, שבועיים לאחר שיצאה לנמל חיפה, אבד עימה הקשר כשמיקומה האחרון היה מדרום לכרתים.
69 אנשי הצוות הוכרזו כחללים שמקום קבורתם לא נודע ואנדרטה לזכרם נבנתה בחלקת הנעדרים בהר הרצל. לאורך השנים, נעשו ניסיונות רבים לאתר את הצוללת מהאוויר ומהים. לפי השערות שונות שהועלו לאורך השנים, הצוללת הוטבעה על ידי הצי הסובייטי או הצבא המצרי. השערות אלו הופרכו בשנת 1999 עם מציאת שרידי הצוללת על ידי חברת "נאוטיקוס" בנתיב השיט המתוכנן שלה, כ-485 ק"מ מנמל חיפה.
"הייתי לוקח את המשימה הזאת"
פרופסור ניתאי דרימר, ראש המגמה להנדסה ימית בטכניון, סבור שחילוצה של ספינת התענוגות באיטליה מוכיח שניתן לחלץ גם צוללת ממעמקי הים. "אם כמתכנן היו נותנים לי את המשימה הזאת, הייתי לוקח אותה".
לדבריו, "פרויקטים כאלה אפשריים, אבל כרוכים בהרבה מאוד כסף בגלל המורכבות שלהם". דרימר סבור שיש לבחון את הנושא יחד עם המשפחות וחיל הים."זה קבר אחים של 69 אנשי צוות. מדי שנה נערך משט לזכר הנופלים באזור מציאת הצוללת בלב ים. אם יחליטו להביא את הצוללת, זה בהכרח יפתח מחדש הפצעים של המשפחות השכולות, אך גם יכול להביא נחמה".
מרים אופק, אלמנתו של סרן שלמה אופק ז"ל, אמרה כי היא מעדיפה להשאיר את הצוללת
במקומה, מתחת למים. "מצאתי נחמה כשהביאו את גשר הפיקוד", היא מסבירה.
"היה חשוב לי לדעת שכל הספקולציות סביב הצוללת, שהיא הוטבעה או הסטתה מנתיבה, הופרכו. כרגע מה שצריך לעשות זה לתת להם לנוח". אופק מוסיפה כי היום, 45 שנים אחרי טביעת הצוללת, חילוצה יכול לעורר ויכוחים מיותרים. "אני לא מאמינה שנשארו שרידים, וגם אם נשארו, יעבירו עכשיו את כל המשפחות בדיקות DNA?".
נפתלי רז, חברו מילדות של רב"ט מנחם דגני ז"ל, היה מעדיף שעלות חילוץ הצוללת יועברו למטרות חברתיות. "אני בטוח שאין בצוללת שרידים. אין לזה כל ערך בשבילי. אם הייתי צריך להחליט, הייתי מעדיף שמיליוני הדולרים שעולה פרויקט כזה ישמשו למטרות אחרות".
לפנייה לכתב/ת 
