איך לפקח על מחירי מכוניות? על ידי הגבלת רווחי היבואנים

איך אפשר לפקח על מחירי המכוניות החדשות בישראל? באמצעות הגבלת הפער בין מחיר המכונית ליבואן והמחיר לצרכנים. בתחילת השבוע פרסמה רשות ההגבלים העסקיים דו"ח בעניין התחרותיות בשוק הרכב, וקבעה כי רמת התחרות והריכוזיות בו אינה חריגה לרעה - ואף טובה יחסית לענפי משק אחרים. עם זאת, ברשות מצאו כי חלק מהיבואנים מוכרים מכוניות ללקוחות פרטיים במחירים גבוהים משמעותית מאלו הנמכרות לחברות ליסינג.

"מרווח היבואן" - לא יותר מ-18% ממחיר הייבוא(צילום: רועי צוקרמן)

"קיימים פערים בין המחירים (לחברות ליסינג ולקוחות פרטיים, ש.ה), ועבור חלק מהיבואנים והדגמים מדובר בפערים משמעותיים", הסבירו ברשות. "לא מצאנו שקיימים הבדלי עלויות בין מכירת רכב ללקוח מוסדי (חברת ליסינג) ומכירת רכב ללקוח פרטי המצדיקים הבדלים אלה במחיר". הבעיה ניכרת, כך ציינו ברשות, בעיקר במחירי מכוניות משפחתיות וסופר-מיני.

כדי לפתור את הבעיה, הציעו ברשות למשרד התחבורה לשקול הטלת פיקוח על מחירי המכוניות החדשות. ואיך בדיוק אפשר לפקח על מחירי המכוניות? כבר ב-2011 הציע סמנכ"ל רשות המסים לשעבר, בועז סופר, לשקול הטלת פיקוח שכזה באמצעות הגבלת העמלה של היבואנים. סופר, שהוזמן להופיע בפני הוועדה להגברת התחרותיות בשוק הרכב ("ועדת זליכה"), גם הסביר כיצד ראוי לעשות זאת. ynet מביא לכם את כל הפרטים.

הפער בין העלות ליבואן והמחיר לצרכן

"המלצתי היא לפקח על העמלה המירבית (של היבואנים)", הסביר סופר לירון זליכה, יו"ר הוועדה ולשעבר החשב הכללי במשרד האוצר. ומה זה בדיוק אומר? במלים פשוטות, המדינה תהיה זו שתקבע בפועל את הפער המירבי בין העלות ליבואן והמחיר המירבי לצרכן. ואיך אפשר לעשות את זה?

"העמלה תקבע בשיעור (מירבי) של 18% ממחיר הייבוא", הבהיר סופר, "(כאשר מחיר הייבוא) יכלול את המחיר ששולם ליצרן, בתוספת עלות ביטוח והובלה, בתוספת מסי הייבוא ואגרת נמל, וכל הוצאה ישירה אחרת שיש ליבואן בטרם שחרור הרכב מהמכס".

על פי נייר עמדה שהגיש סופר לוועדה, העמלה היא למעשה "מרווח היבואן" - אותו חלק ממחיר המכונית הכולל את רווחי היבואנים אך גם את עלויות ההובלה והביטוח, עלויות הפצה ושיווק, עלות מכירה ועלות פרסום. "18% מגלם נאמנה את המרווח הגולמי הממוצע על פני מספר שנים, וזאת מבדיקות שונות שנערכו בענף הרכב", הסביר סופר. "יש לזכור כי אחוזי המרווח יכולים להאמיר גם ל-30% ואף יותר, ומצד שני יכול המרווח להגיע גם לאפס".

איך יכול להיות שאותו מרווח יכול להגיע ליותר מ-30% אך גם לרדת עד לאפס? המרווח של יבואני הרכב מושפע ממגוון רחב של גורמים - למשל, שינויים בשערי חליפין, המצב הכלכלי של היצרן ורמת הביקושים בשוק המקומי.

פיקוח לזמן מוגבל ורק על חלק מהמכוניות

ברשות ההגבלים העסקיים אמנם הציעו לבחון את הטלת הפיקוח, אך הבהירו כי למהלך יתכנו השפעות שליליות על שוק הרכב. "קיימים קשיים וחסרונות משמעותיים גם בפיקוח מחירים ישיר על רווחיות היבואנים", אמרו שם. עם זאת, על פי הדו"ח שפרסמו - "פיקוח מחירים עשוי להיות הכלי היחיד האפשרי שיקטין את כוח השוק של חלק מהיבואנים".

גם סופר, בהופעתו בפני ועדת זליכה, הסביר כי פיקוח מחירים הוא פתרון בעייתי. לכן, כך הסביר, הדרך הנכונה לפקח על המחירים היא להגביל את תקופת הפיקוח וליישמו רק בחלק מדגמי המכוניות. "יש לקבוע כי הפיקוח יוגבל אך ורק על כלי רכב שמחירם לצרכן אינו עולה על סכום מסוים", הסביר. "(למשל) הגבלה של 130 אלף שקלים 'תתפוס' את מרבית המכוניות המשפחתיות במשק".

אגב, סופר התייחס באותו נייר עמדה להצעה שעלתה בוועדת זליכה, ולפיה יוגבלו ההנחות הניתנות לחברות הליסינג - למשל באמצעות פיקוח על הפער בין העסקה הזולה ביותר והעסקה היקרה ביותר שמבצע כל יבואן. "מדובר באפשרות קוסמת מבחינה ציבורית, אבל רעה מבחינת התנהלות עסקית, מעקב ובקרה", הסביר סופר לחברי הוועדה. בסופו של דבר המליצה הוועדה רק להגביל את ההנחות לחברות ליסינג, ונמנעה מלהתייחס לנושא פיקוח המחירים.