ישראל לגרמניה: השיבו אוצרות שגזלו הנאצים

בצעד בלתי שגרתי פנתה בשבוע שעבר ממשלת ישראל לממשלת גרמניה, בבקשה לפעול להשבת אוסף אמנות ליורשים של בעליו היהודים. לטענת נציגי היורשים, בעלי האוסף אולצו למכור אותו למשטר הנאצי ב-1935, בהליך שלהגדרתם היה בלתי חוקי. שימוע בעניין, שאמור היה להיערך אתמול (ג') בברלין, בוטל נוכח בקשת הגוף המחזיק באוסף.

דיווחי חדשות נוספים ב-ynet:

מוסלמית חויבה לשחות עם בנים ב"בורקיני"

מרקל בביקור היסטורי בדכאו: "אני מתביישת"

מדובר באחד מאוספי האמנות הכנסייתית החשובים ביותר בגרמניה, ששוויו לדברי היורשים ועורכי דינם מוערך כיום בסכום שבין 100 מיליון ל-300 מיליון יורו. זו גם לפיכך התביעה הפרטית הגדולה ביותר להשבת יצירות אמנות שנגזלו על ידי הנאצים מבעליהם היהודים. עניינה אמור היה לידון בשימוע, שכאמור נדחה. זאת בעקבות בקשה של "קרן בעלות התרבות הפרוסית", גוף ציבורי המחזיק באוצר, שסירב עד כה להשיבו לידי יורשי בעליו.

פריטים מתוך האוסף

במכתב ששיגרה שרת התרבות לימור לבנת לעמיתה הגרמני ברנד נוימן, היא הדגישה כי ממשלת ישראל רואה בהשבת האוצר עניין בעל חשיבות רבה "לעם היהודי בכללותו ולניצולי השואה בישראל ובעולם בפרט", בהתחשב ב"הצהרת טרזין" הבינלאומית להשבת רכוש קורבנות השואה, שנחתמה לפני ארבע שנים על ידי 46 מדינות ובהן גרמניה.

"ההצהרה מבוססת על העיקרון המוסרי, לפיו אמנות ורכוש תרבותי שנגזל על ידי הנאצים מקורבנות שואה יושב לקורבנות וליורשיהם באופן העולה בקנה אחד עם חוקים ותקנות לאומיות וכן עם התחייבויות בינלאומיות, כדי להשיג פתרון צודק והוגן", כתבה לבנת.

"האוצר של שושלת המלוכה וולף", שבניה שלטו במדינות שונות באירופה עד למאה ה-20, כלל במקור 82 יצירות אמנות כנסייתית יקרות ביותר מהמאות ה-11 עד ה-15. באוצר היו ציורים, כלי קודש משובצים אבנים יקרות ופריטים יקרי ערך נוספים. אחד מצאצאי השושלת, שנקלע למצב כספי קשה ביותר בעקבות משבר הבורסה העולמי ב-1929 החליט למכור את האוצר לקבוצת סוחרי אמנות יהודים מפרנקפורט, ששילמה עבור עשרות יצירות האמנות יותר מ-7 מיליון רייכסמארק.

לחצים על מוכר האוסף

מכירתו של האוצר הדתי שנחשב לאחד מאוספי הכנסייה החשובים ביותר בגרמניה לידיים יהודיות, עורר בשעתו פולמוס ציבורי גדול. על המוכר, הדוכס מבראונשווייג, הופעלו לחצים כבדים ביותר לחזור בו מעסקה זו, אך היא יצאה בסופו של דבר לפועל. בעליו החדשים של האוסף הציגו אותו בתערוכות ברחבי ארה"ב ומכרו כמחצית ממנו. עם זאת, הפריטים היקרים יותר נותרו בידיהם בגלל המשבר הכלכלי העולמי. יתרת האוסף אוחסנה באמסטרדם.

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 החל הרמן גרינג, מבכירי המשטר החדש, ראש ממשלת פרוסיה ובעל עניין אישי רב באמנות, להפעיל לחצים על בעלי האוצר היהודים להשיב אותו במחיר נמוך מאוד לידיים "אריות". ב-1935 רכש ה"דרזדנר בנק" את האוסף בשם ממשלת פרוסיה עבור ארבעה מיליון רייכסמרק. רוב הסכום נותר בסופו של דבר בגרמניה בגלל נוהלי האריזציה, שנכפו על היהודים בידי הנאצים.

לפני שש שנים פנו יורשיהם של בעלי האוצר היהודים ל"קרן בעלות התרבות הפרוסית", יורשתה של ממשלת פרוסיה הנאצית המחזיקה כיום את האוסף, ותבעו להשיבו לבעליו החוקיים. הקרן המנוהלת על ידי נציגי הממשלה הגרמנית הפדרלית וממשלות המחוז, דחתה את הדרישה על הסף ועמדה עד כה בסירובה לדון בהשבת האוצר.

"אי ההכרה בכך שעסקת מכירת האוצר לידי הנאצים הייתה בלתי חוקית, היא שכתוב של ההיסטוריה. קשה לי להאמין שממשלת גרמניה תיתן את ידה למעשה שכזה, ולכן עליה להתערב בפרשה", אמר מל אורבאך, עורך דינם של היורשים.

מהקרן הפרוסית נמסר כי הבקשה לדחייה בשימוע הגיעה לאחר שהתובעים הגישו מסמכים חדשים, וכי לא נקבע עדיין מועד לשימוע חדש בפני הוועדה הממשלתית להחזרת האמנות הגנוזה.