קריסה, אלימות, רצח: הטיפול במשפחת גור
הנורות האדומות נדלקו פעם אחר פעם, אבל איש לא מנע מאלי גור מלהשליך את בנו יהב ובתו עדן מהקומה ה-11. כבר בפברואר 2011 המשפחה טופלה ברווחה, אך שם אמרו כי הוא "התנהג יפה" עם הילדים: "לא יכולנו למנוע את הרצח". נינט הייתה עדה לטרגדיה
11 ילדים נרצחו על ידי הוריהם מתחילת השנה, ארבעה מהם נרצחו על ידי אם ואב רק בשבוע האחרון. החצים מופנים בין היתר למערכת הרווחה, שלמרות איתותים רבים לא הצליחה למנוע את רצח שני הילדים בירושלים בתחילת השבוע, וגם לא את חטיפתם של עדן ויהב גור על ידי אביהם אלי - שלקח אותם מידי האם רונית, השליך אותם אל מותם מהקומה ה-11 ברמת אביב, ולאחר מכן התאבד. כעת מספקים ברווחה את גרסתם שלהם, מציגים את שרשרת האירועים שקדמה לאירוע וקובעים: "גם את הרצח הזה לא היה ניתן למנוע".
רצח הילדים - כתבות נוספות
- אם הילדים: מה הטעם בחיים שלי"?
- אבא איים ותקף. החיים שהיו במשפחת גור
- האם: "הייתה לי הרגשה שהוא ינקום בי"
- קו"ח של רוצח: "מימוש ויישום החלטות"
- עורכת דינה של האם: האב ניסה לרצוח אותה
- חטף את ילדיו, רצח אותם והתאבד
הטיפול הראשוני של הרווחה במשפחת גור היה בפברואר 2011, אז הגיעו ההורים לאגף הרווחה במועצה האזורית עמק חפר, בבקשה לסיוע כספי, עקב משבר תעסוקתי וקשיים כלכליים. שירותי הרווחה הפנו את המשפחה לעמותת "פעמונים", המסייעת ומלווה משפחות לניהול כלכלי נכון, וכן הופנו לרכישת מוצרים בחנויות למכירת מוצרים יד שנייה. מאז אותה פנייה לא היה קשר עם המשפחה, במשך כשנה וחצי.
ביוני 2012, בעקבות דיווח מהמשטרה על תלונה שהגישה רונית גור על אלימות מילולית מצד בעלה, ופגיעה שלו ברכוש, פנתה אליהם עובדת סוציאלית של
המועצה האזורית והציעה להם טיפול זוגי-משפחתי. במהלך המפגש עם העובדת הסוציאלית תואר בסיס של זוגיות טובה, ולמרות אירוע האלימות שהיה אמרו ברווחה כי השניים ביקשו לעזור להם לשמר את הזוגיות. לאחר שני מפגשים עם בני הזוג בתחנה לטיפול משפחתי, הוחלט לפצל את הפגישות עימם לשני מטפלים שונים - מטפלת שעבדה עם אלי גור ומטפלת שעבדה עם רונית גור.
בסביבות מאי-יוני השנה, דיווחה המטפלת המשפחתית שטיפלה באלי גור על דאגתה, נוכח תחושתה כי קיימת הסלמה בקשר בין בני הזוג. בעקבות אותו חשש התקיימה פגישה בינו לבין המטפלת שלו והעובדת הסוציאלית של היישוב, שבה סיפר לראשונה על מתח בזוגיות נוכח הגשת כתב אישום נגדו על תקיפה ואיומים.
סירב ללכת לפסיכיאטר
אגף הרווחה בעמק חפר החל בהתייעצות עם גורמי הטיפול והפיקוח במשרד הרווחה, ובמהלכה הודיעה רונית גור כי אינה מודאגת. לטענת הרווחה, למרות זאת הועבר הטיפול לעובד סוציאלי לאלימות במשפחה, להערכת מסוכנות. המטפלת אף ביקשה מאלי גור להיבדק אצל פסיכיאטר, אולם הוא סירב.
ב-4 ביוני 2013 נפגשה רונית גור עם העובדת הסוציאלית המטפלת באלימות במשפחה, וסיפרה לה על ההחלטה להתגרש עוד לפני שהודיעה על כך לבעלה. בתחנה לאלימות במשפחה העלו את רמת הסיכון המוערכת והציעו לרונית גור תוכנית הגנה בקהילה או לחילופין לעזוב את הבית. היא סירבה מחשש שעזיבתה את הבית תפגע במאבק הגירושין העתידי שלה. פחות משבוע לאחר מכן הגישה האם תלונה נוספת במשטרה, על כך שבמהלך ויכוח בבית התפרץ אלי גור וזרק כפכף על מנורה שהתנפצה.
בעקבות התלונה הוחלט במשטרה להוציא לאלי גור צו הרחקה מהבית. רונית ביקשה להרחיקו גם מהילדים. במסגרת צו ההרחקה, שקיבל תוקף של בית משפט לענייני משפחה, נאסר עליו להגיע ליישוב שבו היא מתגוררת וכן ליצור כל קשר עימה. במשך כחודש לא נפגש אלי גור עם ילדיו. הוא טען כל העת כי הוא מורחק מרונית ולא מהילדים, ודרש כי יאפשרו לו להיפגש עימם.
בהסכמת האם ובאישור בית משפט הוחלט כי גור ייפגש עם ילדיו במרכז קשר, באמצעות גוף שלישי. ברווחה אמרו כי למפגשים עם עדן ויהב בחדרה הוא הקפיד להגיע באופן קבוע, בזמן, ועל-פי דיווח העובדת הסוציאלית במרכז הקשר התנהג איתם הילדים יפה והקשר שלו עימם היה טוב. ב-4 ביולי השנה הודיע אלי גור כי הגיש תביעת גירושין מאשתו בבית הדין הרבני.
"מדובר באדם בריא בנפשו"
סמוך לפקיעת תוקף צו ההרחקה נגד אלי גור נדרשה העובדת הסוציאלית לסדרי דין להגיש חוות דעת לבית המשפט לענייני משפחה בחדרה. לקראת הדיון קיימו גורמי הרווחה במועצה מפגשים עם גורמי חינוך, שמהם עלה לטענת הרווחה כי הילדים מטופלים כיאות, ההורים מעורבים ואכפתיים לילדים - אך עם זאת הילדים חווים את מה שקורה בין ההורים ולא מן הנמנע שהסכסוך ביניהם משפיע גם עליהם.
ב-25 ביולי הגישה העובדת הסוציאלית תסקיר שבו המליצה לאפשר מפגשים בין האב לילדיו במרכז קשר וביקשה כי תיערך בדיקה פסיכיאטרית לאלי גור, לקבוע
את רמת מסוכנתו. ברווחה אמרו כי גור כעס מאוד על הבקשה ונעלב ממנה. עם זאת, הוא הלך לפסיכיאטר של קופת חולים, והגיש לבית משפט לפני שבועיים את חוות הדעת, לפיה הוא בריא בנפשו ואינו זקוק לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי. "לא התרשמתי מתסמינים של פסיכופתולוגיה. להערכתי מדובר באדם בריא בנפשו ולא זקוק לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי", כתב הפסיכיאטר.
בחודש האחרון ביקשה האם להאריך את צו ההרחקה. בית המשפט אישר זאת וגם האב הרוצח לא התנגד. לדבריו, הוא חש כי השופט מקשיב לו ונענה לבקשותיו. כל זאת לא מנע את הסיום הטראגי - החטיפה, הרצח, ההתאבדות.
"מדובר במקרה טראגי וקשה", אומרת גלית גרופר, מנהלת אגף הרווחה במועצה האזורית עמק חפר. "זיהינו נכון את המסוכנות של האב ופעלנו ביתר זהירות, אף מעל הנדרש, בכל האמצעים החוקיים והמשפטיים שעמדו לרשותנו, כדי להבטיח את מוגנותם של הילדים והאישה. יצר הנקם של אלי גור ברונית, אם ילדיו, היה חזק, ולצערי לא היו כל סימנים על כוונתו לבצע מעשה אכזרי שכזה ולהתאבד. לא היה באפשרותנו למנוע את הרצח הנורא".
לדברי גרופר, מרגע היוודע דבר האסון מלווים עובדים סוציאליים את האם, וצוותים של אגף הרווחה, יחד עם פסיכולוגים של המועצה, נמצאים בישוב וערים לכל מצוקה שעלולה לבוא מצד התושבים והשכנים.
"להחמיר הענישה, לקצר את המשפט"
בעקבות הרצח, קראה עו"ד מתת פלסנר, המתמחה בתיקי משפחה וגירושין, לפעול להקדמת הליכים פליליים כאחד הצעדים שאולי ימנעו את המקרה הבא: "משפטו של האבא היה צריך להתקיים הרבה קודם לכן. זה אדם שנהג באלימות קשה, הילך אימים על אשתו והיה צריך להעמיד אותו לדין. פרט לכך, גם יש להחמיר דרמטית בענישה בתחום זה, ובין היתר להעלות את פרק הזמן המקסימלי להוצאת צו הגנה משלושה חודשים, כפי שנהוג כיום, ל-6 חודשים לפחות".
עו"ד פלסנר, שניהלה מקלט לנשים מוכות בבוסטון, תוהה גם מדוע לאלי גור אושר לראות את ילדיו: "אדם שהוצא נגדו צו הרחקה לא ראוי לראות את ילדיו באותה תקופה. האם הוא מקבל פרס על מעשיו? צעד קיצוני, אך ראוי לאור המקרים עליהם שמענו באחרונה, ויש בו כדי לתת הגנה לילדים הפעוטים. צריך גם לפעול ליצירת רשת בטחון סביב אותן נשים שהינן קורבנות האלימות של בעליהן או בעליהן לשעבר. אישה עם מקרה כה קשה הייתה צריכה לשהות במקום המעניק לה ולילדיה הגנה".
לטרגדיה ברמת אביב הייתה עדה הזמרת נינט טייב, שחלפה במקום שניות לאחר הרצח וההתאבדות. "מזעזע לראות טרגדיות קשות כאלו קורות פעם אחר פעם לנשמות קטנות וחסרות ישע, שנפלו לידיהם של יצורים חסרי לב אנושיות ומצפון", אמרה טייב והוסיפה: "מדובר באירוע עצוב וכל כך וקשה".
בהכנת הכתבה השתתפו אלי סניור ואיתי בלומנטל
לפנייה לכתב/ת 
