חייבים לדבר עם הבדואים

בשעה שהציבור היהודי מציין את חגיו ויושב בסוכה, חרדים התושבים הבדואים בנגב לקורת הגג היחידה שלהם. שנתיים מלאו להחלטת הממשלה לאמץ את התוכנית "להסדרת התיישבות הבדואים", מתווה פראוור. התוכנית הפכה להצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה בסוף יוני האחרון - לקול מחאת חברי הכנסת הערבים.

יישומה של התוכנית החל באופן חלקי עוד לפני השלמת חקיקת "חוק פראוור", באמצעות הריסת בתים מאסיבית והפעלת לחץ על התושבים לקבל אותה. הדבר הוביל להסלמה ביחסי הממסד עם הקהילה הבדואית, יחסים שגם לפני מתווה פראוור סבלו מחוסר אמון. המשך יישומה עלול להביא את הצדדים לעימות קשה.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

ליקוי המאורות נבלם בבג"ץ / פרנסס רדאי ואבינעם כהן

ברית הלוזרים / שאול רוזנפלד

התוכנית מקדמת את עקירתם של עשרות אלפי בדואים מאדמותיהם והריסת כפריהם, שחלקם קיימים עוד מלפני קום המדינה, ולכן היא אינה מקובלת בשום פנים על הבדואים. התושבים מציעים תוכנית אלטרנטיבית, שגובשה בהתאם לסטנדרטים התכנוניים הנהוגים בישראל, ושמבטיחה הכרה בכל הכפרים הבדואים הלא-מוכרים מבלי להסב נזק לתוכניות הלאומית לפיתוח הנגב. הבדואים תוהים כיצד מציעה המדינה תוכנית שמתמקדת דווקא בקרקעות שתובעים הבדואים, שמסתכמים ב-5.5% משטח הנגב בלבד? הרי הנגב רחב דיו ויש בו מספיק מקום לכל תושביו, יהודים ובדואים כאחד.

ממשלת ישראל ניסתה לשווק באמצעות השר לשעבר בני בגין ואחרים את התוכנית בקרב הבדואים וגם לקהילה הבינלאומית, אך נחלה כשלון צורב. לא רק הבדואים מתנגדים לתוכנית, גם האיחוד האירופי וכן ועדת זכויות האדם באו"ם קבעו שתוכנית פראוור מפלה וגזענית וקראו לממשלה לבטל אותה ולחדול מחקיקת "חוק פראוור".

במקביל ליישום התוכנית, התפתח שיח שמכשיר את הקרקע לפעולות אגרסיביות מצד המדינה נגד הבדואים. בשנתיים האחרונות היינו עדים להתגברות שיח ההפחדה מהבדואים. מסע ההסתה נגד הבדואים אינו פוסח על אנשי ציבור שנתפסים כליברליים בחברה הישראלית. במסגרת ההסתה נעשה ניסיון לקשור את הבדואים לאירועים בסיני ולהנפת דגלי אל-קאעידה בנגב. השר לביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' הוסיף שמן למדורה כשקבע ש"הבדואים ישתמשו בנשק" כנראה במטרה לזכות בעוד נתח מתקציב המדינה. אולי משום כך השתמשה המשטרה לאחרונה באלימות ובמעצרים שרירותיים של עשרות פעילים נגד תוכנית פראוור. העצורים, רובם ככולם, שוחררו ממעצרם ללא תנאים בהוראת בית המשפט.

הצעת חוק פראוור מצטרפת לחוקים ולהצעות חוק אנטי-דמוקרטיים שפוגעים באופן קשה באזרחים הערבים, וכתוצאה מכך מגבירים את תחושות הניכור הקשות ביחס למדינה. בדומה להצעות חוק אחרות, ההצעה הזו נועדה לחזק את יהדותה של המדינה על חשבון זכויות המיעוט הערבי-פלסטיני. הנפגעים הראשונים ממהלך זה הם האזרחים הערבים.

התוכנית, שאמורה הייתה להיות עניין אזרחי ומקומי, הפכה בשנתיים האחרונות לעניין לאומי של כלל המיעוט הערבי-פלסטיני בישראל. טוב תעשה המדינה, שהזניחה את הבדואים וכפריהם עשרות שנים, אם תגנוז אותה ותפתח בדיאלוג עם בעלי העניין, בעלי הקרקעות הבדואים ומנהיגות הקהילה. הדיון חייב לסוב סביב התוכנית האלטרנטיבית שהבדואים מציעים שבמסגרתה יוכרו כל היישובים הלא-מוכרים בלי לפגוע בתוכניות הפיתוח של המדינה בנגב. עלינו לנהוג באחריות לפני שהעימותים יחריפו.

ד"ר תאבת אבו ראס, מרצה במחלקה לגיאוגרפיה ולפיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון ומנהל סניף "עדאלה - המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל" בנגב.

גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il