אחותו של אלי גור: "קורבן של המערכת"

אלי גור, האב שחטף את שני ילדיו והשליכם למותם, אינו אלא קורבן של רעייתו, שירותי הרווחה ומערכת המשפט כולה, כך טענה הערב (שבת) חגית כהן, שהציגה עצמה כאחותו. בסטטוס ארוך שפירסמה בפייסבוק, תקפה כהן גורמים רבים שהביאו, כהגדרתה, את אחיה לקצה, "עד שוויתר על חייו ולקח איתו גם את חיי ילדיו, שאותם אהב כל כך". 

"אלי היה קורבן של בתי המשפט לענייני משפחה וגרורותיהן, 'פקידות סעד' ועובדות סוציאליות מבת חפר", כתב האחות. "'הצדק' בבתי הדין בארץ ערער את נפשו. צריך לעשות פה בדק בית טוב ורציני כדי לבדוק מה קרה פה, ואיך הפכו אותו לקורבן של הפרקטיקות הידועות של עורכי הדין, תלונות שווא על אלימות כדי ליצור 'רושם', תלונות שווא על איומים ברצח כדי ליצור 'רושם' ולהשיג רווח אסטרטגי במשפטי הגירושין, אי-מתן זכות ביקור לאב בצורה אוטומטית והפיכתו לארנק ואסיר פיננסי".

אחותו של הרוצח מסנגרת עליו

לדברי כהן, "הטירוף הרצחני והאלים שאלי נקלע אליו עד שוויתר על חייו ולקח איתו גם את חיי ילדיו שכל כך אהב לא התחיל אתמול. משהו גרם לו להתרחש, ואותו משהו היה שאיש במערכת לא הקשיב לאלי, איש לא ראה את המצוקה הענקית שאלי נקלע אליה, כולם היו עסוקים (ועדיין) רק לעטוף את רונית באהדה וחמלה.

"בכל תהליך השיחות, הגישור, הגירושין איש לא שעה למצוקתו של אלי. איש לא ממש הגיש לו סעד ועזרה. הוא היה חשוף ללחצים מצד כל הגורמים הטיפוליים כאשר שוב ושוב איימו עליו כי הילדים ימסרו למשפחות אומנה, דבר שאלי לא היה יכול להשלים עימו".

כהן הוסיפה כי גור היה קורבן ל"מניפולציות" מצד רעייתו והדגישה כי "בתי המשפט והשופטים בארץ לא רואים את מצוקתם של הגברים ובאופן אוטומטי שולפים את מקל צו ההרחקה. מה נותר לגבר במצב זה לעשות? כאשר מתווספות לכך עובדות סוציאליות ועורכות דין שרק מלבות את השנאה והיצרים התוצאה היא הרסנית לשני הצדדים, אולם הגבר הוא שסובל יותר".

לטענתה, גור לא התכוון לרצוח את ילדיו כשנסע לבת חפר. "הוא היה אמור בכלל לנסוע לצפון לטיול עם חבריו, רונית היא זו שהזמינה אותו אליה לשיחה. אלי לא היה מפר צו בית משפט ללא הסכמתה. באותה שיחה היא עשתה את מה שהיא יודעת הכי טוב וזה לתמרן אותו וללחוץ לו על הנקודות הכי רגישות על מנת שיצא מדעתו. כך הגיעה השיחה למבוי סתום שנגמר באלימות. אלי הכניס לרונית אגרוף לפנים (למרות שאני לא מצדיקה את האלימות) שאני מניחה שזה הגיע לה, וכשהיא איבדה את ההכרה הוא נבהל וברח. להבנתו הוא הרג את רונית ולקח את הילדים. לא היה לו למי לפנות כי הוא ידע שכל הממסד נגדו. הוא חשב: אני אלך לכלא לכל חיי, אשתי כבר בין המתים, מה יהיה על ילדיי, יתפזרו במשפחות אומנה? לא יקום ולא יהיה. ילדי לא יישארו אחרי כדי לסבול. אם כך מוטב שאטול את חיי וחייהם גם יחד וכך לא יסבול איש".