"פעם הסקס היה בטוח והנהיגה מסוכנת"
כריס המסוורת' מגלם ב"Rush" את דמותו של נהג המרוצים ג'יימס האנט על המסלול וחדר המיטות. דניאל ברוהל מצטרף אליו כיריבו ניקי לאודה בשנות ה-70. "אנשים היו מוכנים למות למען החוויה של החיים על הקצה", הם אומרים בראיון. הבמאי רון הווארד: "זה סיפור סקסי, מסוכן, ומבדר למבוגרים"
פורמולה 1 הוא מקום של מורדים, משוגעים וחולמים. מסוג האנשים שרוצים להשאיר את חותמם על העולם ומוכנים למות תוך כדי. זה ההסבר שמקריא לצופים כריס המסוורת' בתפקיד ג'יימס האנט, כחמש דקות אל תוך הסרט "Rush". מה גורם לגברים לשים את חייהם בתוך ארונות קבורה ממתכת על גלגלים? זו השאלה שעומדת במרכז סרטו החדש של רון הווארד.
הווארד יחד עם התסריטאי הבריטי פיטר מורגן (איתו שיתף פעולה גם ב"פרוסט/ניקסון") מביאים למסך את מערכת היחסים הסבוכה והתחרותית של ג'יימס האנט הבריטי, ושל יריבו האוסטרי ניקי לאודה. הסיפור אמיתי, והסרט מתחיל בהצגת השניים עוד בימי סבב פורמולה 2, המעבר למגרש הגדולים, פגישת הנשים בחייהם, האנט עם דוגמנית העל, סוזי מילר (אוליביה ווילד) ולאודה הפחות רומנטי עם אשתו מרלנה (אלכסנדרה מריה לאורה) ועד לנקודה שהם נעולים בקרב בהילוך חמישי במהלך עונת הגרנד פרי של 1976 שראתה את היריבות ביניהם מגיעה לנקודת הרתיחה במירוץ למרגלות הר פוג'י שביפן.
אז מה הביא את הווארד, לעולם ריצ'י הג'ינג'י מ"ימי האושר", שכבמאי הביא לנו את "נפלאות התבונה", "צופן דה וינצ'י" ו"אפולו 13", לביים סרט שבעשר הדקות הראשונות שלו רואים יותר סקס, סמים ורוקנרול מאשר בכל הסרטים שלו ביחד? "זה בדיוק מה שהפורמולה 1 ייצג בשנות השבעים וזה מה שמשך אותי לפרוייקט, וגם הסיפור האמיתי שעולה על כל דמיון, הדמויות המורכבות והאפשרות לדרמה על מסלול המירוצים", עונה הווארד בראיון ל-ynet.
"הבנתי שזה סקסי ומסוכן ונהדר, ושניתן יהיה לעשות עם זה סיפור מבדר ואינטליגנטי למבוגרים שצריך יהיה לראותו על המסך הגדול. זו קומבינציה מאוד נדירה היום, מעטים הסרטים שעונים על ההגדרה הזו. המזל שלנו היה שפיטר מורגן הכיר באופן אישי את ניקי לאודה והוא פנה אליו עם הרעיון לסרט. ניקי אהב את הזווית והסכים ללוות את הפרוייקט".
ניקי לאודה נתן את ברכתו ועזרתו לפרוייקט, אולם גירסתו האישית של האנט ההולל, ששרף את פתיל חייו מהר ומת בגיל 45 מהתקף לב, היתה חסרה. לדעת הווארד הדבר לא גרם לעיוות כלשהו בסרט. "כשאתה עושה סרט עם אנשים שעדיין בחיים זה יכול להיות מאוד קשה", הוא מסביר, "לא תמיד איך שאתה רוצה לעצב את הדמויות והאופן שאתה רוצה לספר את הסיפור עולה בקנה אחד עם הדרך בה אנשים רואים את עצמם.
"העובדה שג'יימס מת, עשתה את העבודה בהרבה מובנים קלה יותר. אבל, עם ניקי, שיש לו ראייה מאוד מפוכחת על עצמו, זכינו בטוב משני העולמות. הוא לא היסס והכניס אותנו פנימה באמת לעולם שלו ולחייו. בנוגע לג'יימס, המשפחה שלו, קבוצות המירוץ שלו והחברים, כולם בחיים וכולם שמחו לשתף פעולה. אז אנחנו לא מרגישים שחטאנו לאחד מהם, אלא שהצלחנו לספר סיפור גדול מהחיים".
לסרט, שנסוב כולו סביב שתי הדמויות המאוד חזקות של האנט ולאודה, נדרש ליהוק מיוחד, כזה שלא יחטא למציאות ושיוכל להחזיק את הדרמה. ואכן, הווארד וחבריו לעשייה הצליחו יותר מאשר הם עצמם ציפו.
לדמותו של לאודה הם ליהקו את דניאל ברוהל, שחקן גרמני המזוהה בעיקר עם הקולנוע העצמאי האירופאי ("להתראות לנין"), ואילו לתפקיד של האנט הם ליהקו לא אחר מאשר את אל הרעם הנורדי, ת'ור, הלא הוא המסוורת' ("ת'ור", "הנוקמים"), שחקן המזוהה בעיקר עם סרטי סופר הירוז ושוברי קופות הוליוודיים.
"את הדמות של ניקי היה מאוד קל ללהק", מספר הווארד. "היתה לנו החלטה ראשונית ללהק לתפקיד דובר גרמנית. החלטנו שלא ללכת על המובן מאליו ולעשות את הסרט ההוליוודי בו נגיד טום קרוז משחק את לאודה עם מבטא גרמני, אלא ללכת על הדבר האותנטי. אני חושב שהקהל מעריך את זה. השם של דניאל היה הראשון לעלות וכשנפגשתי איתו זה אכן נראה כמו הליהוק האידיאלי. במקרה של כריס הדברים היו שונים. היו פעמים שהייתי בטוח שהסרט לא יוכל לקרות בגלל שלא נצליח למצוא את האדם הנכון לגלם את האנט".
מה היתה ההתלבטות בנוגע לכריס?
"לא ממש הכרתי אותו. ידעתי שהוא עשה עבודה טובה ב'ת'ור' ושהוא הצליח להביא למסך דמות הרבה יותר מעניינת ממה שאי פעם חשבתי שהדמות יכולה להיות. יחד עם זאת, מדובר בסגנון מאוד מסוים, ולא הייתי בטוח שיש בו את טווח המשחק, העומק והיכולות להם הייתי זקוק. מה שמשך אותי בדמות של האנט היה לא רק הסקסואליות שלו והכריזמה, אלא המורכבות והצד היותר אפל שלו עצמו. היה צריך להיות בו גם נטורליזם רגוע לגמרי, שהוא ההיפך הגמור מת'ור. אבל כריס ממש רדף אחר התפקיד. והיה מאוד משכנע".
המסוורת' עצמו מתוודה שלא היה רודף אחרי אף תפקיד כמו שרדף אחרי זה של האנט. "בכל מקום בו רון הווארד מעורב יש במיידי ליין אפ די מכובד של שחקנים שרוצים לעשות את התפקיד", אומר השחקן האוסטרלי, "כך גם היה פה. קראתי את התסריט ומיד התקשרתי למנהל שלי, ואמרתי לו שאני חייב את התפקיד הזה. הבנתי שרון לא בטוח שאני מתאים והחלטתי 'להתאבד' על התפקיד.
"לא הייתי מוכן שזה יחמוק לי מבין האצבעות רק בגלל שאולי חושבים שאני שחקן חד ממדי, חתיך שאין לו יותר מדי מה להציע. אז ישבתי על האינטרנט, למדתי את ג'יימס האנט והדמות שלו ממש הטריפה אותי. היה בדמותו משהו לא שלם, משהו לא רציף. הרגשתי שממה שהתפרסם עליו אנשים לא ידעו מי הוא באמת. למדתי את המורכבות שלו ושלחתי לרון אודישן של סצינה מהתסריט".
המסוורת' מספר כי לאחר שקיבל את התפקיד היה חייב להוריד כ-15 קילוגרמים ממשקל גופו על מנת להיות מסוגל להיכנס לתוך מכונית המירוץ במסגרת הצילומים. "הגעתי לצילומים אחרי 'הנוקמים' ו'שלגיה והצייד', והייתי הרבה יותר גדול בממדים. אני חייב להודות שגם אחרי שהורדתי את המשקל, זה עדיין היה לחוץ. בקושי הצלחתי להיכנס לרכב. זה היה מאוד לא נוח. אבל מספרים שגם לג'יימס לא היה קל. הוא היה בנוי מאוד דומה לי. הוא צריך היה לחתוך את הקצה של הנעליים שלו על מנת להרוויח עוד קצת מקום. אני בכלל חושב שהמכוניות האלה לא ממש נוחות לאף אחד".
התהליך שעבר ברוהל, כפי שהוא מתאר אותו, נשמע שונה לגמרי. "ניקי לאודה הוא אייקון בארץ שלי. הוא מאוד נוכח בגרמניה. רואים אותו מפרשן את המירוצים כל שבוע בטלוויזיה. הדמות שלו כל כך שונה מהדמות שלי, וזה ממש גרם לי לרצות לגלם אותו, אבל חשבתי לעולם לא יציעו לי את התפקיד. למזלי רון האמין בי. ועם פרוטזה על השיניים ואיפור של שש שעות לפני כל יום צילומים אפילו נראיתי כמוהו".
איך ניקי לאודה קיבל את זה?
"מצד אחד הרגשתי מחוייב להעביר את הדמות של ניקי כמו שהיא, כי הוא כל כך מפורסם ועדיין בחיים וזה מאוד הלחיץ אותי. אבל, ניקי הסכים לענות על כל שאלה ששאלתי ויכולתי להתקשר אליו בזמן הצילומים בכל שעה. הוא לקח אותי איתו לגרנד פרי בברזיל והכיר לי את כל הנהגים. צריך להבין שהיו מסביב המון אנשים עם המון דעות כל הזמן. לכל אחד היתה עצה בנוגע לאיך צריך לגלם את הדמויות ומה צריך לעשות. בסופו של דבר החלטנו להתעלם מכל הדעות האלה וללכת עם האמת הפנימית שלנו. היה נכון לנהוג כך, כי זה מאוד אפיין גם את ניקי וגם את ג'יימס".
והמסוורת' מוסיף משלו לעניין: "אני זוכר שכמה לילות לפני שהתחלנו לצלם הוזמנו להרמת כוסית עם חבר'ה של פורמולה 1 ופורמולה 2 משנות השבעים - אותם אנשים שהכירו את ג'יימס ואת ניקי מאותה התקופה. זה היה הדבר הגרוע ביותר שעשיתי. כל מי שדיברתי איתו אמר שאני לא ממש נראה כמו ג'יימס, ושאם אני רוצה לגלם אותו אז כדאי שאתחיל לשתות בלי הכרה, מה שגרם לכל החרדות שלי בנוגע לגילום הדמות לצוף חזרה. אבל, ככל שלמדתי את ג'יימס החלטתי לפעול כמוהו, להסתמך על עצמי ולהפסיק לנסות לרצות את כל העולם".
הדמויות שאתם משחקים מאוד שונות. כך גם אתם. איך התגברתם על השוני?
"היתה סקרנות הדדית וכבוד אחד כלפי השני, וגם המון הומור בדרך", אומר ברוהל ("ואל תשכח משיכה", קורץ המסוורת'), "היינו ברי מזל, כי שנינו הגענו עם המון התלהבות לעבוד עם רון, ואהבה גדולה לדמויות שהם באמת יוצאות דופן, דמויות שלא נכנעו לנורמות חברתיות. שני אנשים שלמרות שהיו שונים, היו מאוד דומים בכנות שלהם. וזה הוביל אותנו לתהליך הרבה יותר חופשי של עבודה".
אתם מזהים דמיון בין עולם המירוצים של אז לעולם המירוצים של היום?
"האינטנסיביות והתחרות", עונה ברוהל. "אני חושב שהיום זה מאוד סניטרי ומאוד קואופרטיבי. אפילו תחנות התדלוק לא מריחות היום מדלק. אפשר ממש ללקק שם את הרצפה. זו לא אשמת הנהגים, אבל העובדה שכל אמצעי הזהירות האלה ננקטים מאז מותו של איירטון סנה בתחילת שנות התשעים הביא למשהו חסר בנפש של הפורמולה 1. לאודה עצמו מודה שהוא היה מעין חלוץ של התקופה העכשווית, ושהוא יותר דומה לנהגים של היום. מודרני, פרפקציוניסט. יותר זהיר".
"בשנות השבעים היו אלה אנשים שהיו מוכנים למות למען המירוץ, למען החוויה של החיים על הקצה", ממשיך המסוורת'. "בימים ההם הנהגים לא ידעו אם הם יזכו לחיות מחר, אז המסלול משך אנשים מהסוג הזה שבשביל ההנאה שבספורט היו מוכנים להקריב הכל. אלה היו הימים בהם הסקס היה בטוח והנהיגה מסוכנת. עכשיו תגידי לי את, מי לא היה רוצה לחיות ככה?".
