טיול על מי מנוחות: נחל באר ביער חניתה

מסלול משפחתי, נוח ומוצל נכנס ליער האורנים שבמורדות הר חניתה בגליל המערבי. השביל עובר בערוץ של עצי חורש טבעי, שבראשו נכרתה באר עבור חלוצי חניתה, וממשיך אל אתר חומה ומגדל, המשחזר את ימיו הראשונים של היישוב.

עוד טיולים בארץ בערוץ התיירות:

• לוקחים את ישראל בהליכה: מורי דרך ממליצים
• היכנסו כבר לאוטו וניסע: 5 הכבישים היפים בארץ
• 10 תצפיות יפות: לפתוח שנה עם מבט קדימה
  

איך מגיעים?

בצומת חניתה שבכביש 70 פונים שמאלה (צפון-מערב) לכביש הצפון (899). אחרי 400 מטר, בצומת הבא, פונים ימינה (צפונה) לכביש 8990 לכיוון חניתה. לאחר 2 ק"מ, בעיקול בכביש, פונים ימינה לדרך מסומנת כחול, לפי השילוט לאתר חומה ומגדל. אחרי 50 מטר רואים משמאל שילוט אל הבאר וחניה קטנה (1).

מפת הטיול בשביל באר ביער חניתה

בית הבאר הישנה

מהחניה הולכים לצפון-מזרח בשביל מסומן ירוק. יורדים ומתפתלים בתוך החורש, ולאחר 150 מטר מגיעים

 אל (2) בית הבאר הישנה. בתוך מבנה הבטון שנתן לנחל את שמו ונקדחה כדי לספק מים ליישוב הקבע של חניתה במעלה ההר, נותרו מתקן למשאבה ובריכת אגירה.

מהבאר יורדים בשביל הירוק ימינה (דרום-מזרח) ונבלעים בתוך ערוץ נחל מוצל ויפה שבימי גשם נשפכים מימיו לנחל בצת. בגדות הנחל גדלים עצי אלון, חרוב, קטלב וער אציל. החורש הטבעי של חבורת האלון והאלה צמח מתחת ליער האורנים הנטוע, בוסתני החרובים ניטעו כדי לשמש מזון לבהמות אך כיום פירותיו בעיקר מזינים את המטיילים.

הוקמה עבור חלוצי חניתה. הבאר הישנה(צילום: אסף רונן)

הולכים 800 מטר ומגיעים אל שביל הצניר (3) שבו מפגש שבילים: ירוק ואדום. שימו לב: אם הגעתם

לדרך עפר סימן שעברתם את הפיצול ב-50 מטר. השביל האדום המגיע לכאן ממזרח מכונה שביל הצניר.

פונים ימינה (דרומה) בשביל הירוק ומטפסים על המדרון החלקלק שמעל הערוץ. אחרי כ-100 מטר מתפתלים עם השביל מערבה, אחר-כך צפונה, וממשיכים לטפס במתינות בתוך יער האורנים. עצי האורן נטעו על ידי מתיישבי חניתה הראשונים, שעם העלייה על הקרקע החלו לסקל אבנים ולטעת עצים. לאחר כחצי שעה מגיעים אל (4) מפגש דרכים: ירוק וכחול. חוצים את הדרך הכחולה ועולים בדרך הירוקה מערבה. אחרי 100 מטר מגיעים אל אתר חומה ומגדל (5) שחניון קק"ל לידו.

מבנה הבטון שנתן לנחל את שמו. בית הבאר (צילום: אסף רונן)

התיישבו והותקפו

זהו אתר ההתיישבות הראשון של חניתה, שאליו עלו לקרקע ב-1938 במסגרת מבצע "חומה ומגדל".

שיטת ההתיישבות פותחה בזמן המרד הערבי ואופיינה ביישובים קטנים, שהוקמו בן לילה במקומות אסטרטגיים וכללו כמה צריפים ומגדל שמירה שהוקפו בחומה.

כבר בערב הראשון להתיישבות הותקפו יושבי חניתה על ידי ערביי הסביבה. בסלע הנצחה ניתן לראות את שמות הנופלים בהגנה על חניתה תחתית. הגבעה היתה אז חשופה וטרם נטע יער חניתה שעציו מכסים את השטח כיום. יותר מאוחר עברו למעלה לבית האבן העתיק שבו שוכן כיום מוזיאון חניתה ושם הקימו את הקיבוץ. מראש מגדל העץ המשוחזר נגלית תצפית אל הצמרות שסביב ומבינהן מציץ הים התיכון.

שיטת ההתיישבות פותחה בזמן המרד הערבי. אתר חומה ומגדל(צילום: אסף רונן)

יוסף סינגליה

ליד המגדל פונים ימינה (מערבה) והולכים בשביל הירוק. השביל חולף במהרה על פני מצבה לזכרו של יוסף סינגליה - קונה הקרקעות של חניתה.

בשל האיסור מטעם המנדט הבריטי על מכירת קרקעות ליהודים, נקנתה הקרקע בתחבולה. סינגליה השתמש באזרחותו האיטלקית וטען שבתור נציג הכנסייה הקתולית הוא מעוניין לרכוש את האדמה לטובת הקמת מנזר. התחבולה הצליחה ומנזר-קיבוץ חניתה הפך למציאות. בהמשך פונים עם השביל צפונה בתוך יער האורנים, ואחרי 300 מטר מגיעים אל הסיום

(1) החניה. כאן מסתיים המסלול.

השביל עובר בערוץ של עצי חורש טבעי. שביל הבאר(צילום: אסף רונן)

מידע כללי

מקום: ליד חניתה

אורך המסלול (ק"מ): 2

משך הטיול: עד שעתיים

נקודת מוצא: חניון חומה ומגדל ביער חניתה

נקודת סיום: נקודת המוצא

דרגת קושי: קל

עונה: אביב, קיץ, סתיו, חורף

סוג המסלול: מעגלי

תחומי עניין: תולדות הישוב, טבע ונוף, מתאים למכשירי ניווט

מפות טיולים וסימון שבילים: מס' 2, הגליל העליון

התאמה לנכים: גישה לא נוחה

מתאים לילדים: כן

כניסה: חופשית

המידע מבוסס על סיפורי דרך שהופיעו בספרי הוצאת מפה: "אטלס הטיולים" מאת עומר יגאל, "מסע בזמן" מאת יעקב שקולניק, "ספר היערות" מאת ענת מדמוני

ואם כבר בסביבה...

מושב בצת, לא הרחק מחניתה, הוא מעצמה של צימרים. בשביל החלב, חביבת הקהל, אפשר להגיע עם

כל המשפחה ולהישאר כל היום במתחם הצימרים שכולל משחקים לילדים. אפשר לקחת גם חלק פעילו בתפעול המשק בחצר.

בצימרים מול הרכס יש בריכה, וגם אירוח לבבי במיוחד במחיר שווה לכל נפש. בצימרים קרוב לים, הקרבה לים אכן משחקת תפקיד. מבקתות העץ המשפחתיות צמרות העצים הן במרחק נגיעה, ובפנים יכולים האורחים ליהנות מעבודותיה של בעלת המקום שהיא אמנית.