7 ימי שינוי: כך תנצלו את סוכות לבריאות שלכם

לפי הקבלה, כל חגי ישראל ומועדיו הם חלונות בזמן במהלכם מתאפשר לנו לחולל שינוי בחיינו. החלון בזמן לו אנו זוכים בחג הסוכות הוא בן שבעה ימים (מט״ו בתשרי כשהירח מלא ועד כ״א שבו) ואחד מתחומי החיים בהם אנו יכולים לחולל את השינוי הגדול ביותר הוא תחום הבריאות.

את אפליקציית הבריאות לסמארטפון כבר הורדת? הורידו לאייפון או לאנדרואיד

ידוע הרי שבריאות הנפש ובריאות הגוף כרוכות אלה באלה – הגוף משפיע על הנפש והנפש משפיעה על הגוף. אחד הדברים שמשפיעים על בריאות הנפש היא היכולת שלנו לשלוט ברצון לקבל. במהלך חיינו, נחלקים הרצונות שלנו לשתי קבוצות: הרצון לקבל לעצמנו והרצון לתת מעצמנו.

איך להתחיל בשינוי?

שנה חדשה: 7 שלבים שיקדמו אתכם בחיים

ראש השינוי: 4 שלבים שיעזרו לייצר שינוי בחיים

לבחור בבריאות: איך לשנות הרגלים ולעמוד בזה

במהלך חיינו אנו נוכחים לדעת שבעולמנו מתקיים חוק טבע הקובע שלא ניתן לקבל קבלה ומילוי (משמעות) נמשך ואמיתי, אלא על ידי נתינה והשפעת השפע. הווה אומר, רק מתוך שנחשוב על האחר ועל התשוקה למלא את צרכיו ואת מחסורו נצליח להשיג לעצמנו מילוי אמיתי.

כך למשל, ההצלחה בעבודה תתממש עבורנו אם נייצר שירות או מוצר שנועד לשרת ולהדריך את הזולת לטובתו; ההצלחה בזוגיות תתממש מתוך הדאגה והחברות כלפי בן הזוג שלנו; ההצלחה בשליחות הציבורית תתממש אם נציב את האינטרסים של הציבור לפני האינטרסים שלנו ועוד.

באופן דומה, גם בריאות הנפש והגוף מושפעת מהיכולת שלנו לשמור על איזון בתחומים השונים של החיים: אם זה איזון בין נתינה וקבלה שנזכר לעיל, איזון באכילה ובפעילות הגופנית (לאכול בחוכמה ולא מתוך תאווה, לשמור על תנועה ועמל), איזון מבחינת שקט נפשי ושלווה ועוד.

כאשר אנחנו מאוזנים, נמצאים בנתינה, נמצאים בתנועה, נמצאים ביוזמה ובעשייה למען הזולת, אנחנו למעשה נכנסים באופן אוטומטי למצב של התעוררות, שמוציא אותנו מעצמנו וגורם לנו להתעסק בזולת ופחות בתאוות שלנו. מצב זה הוא שעוזר לנו להיות חיוניים ובריאים יותר.

החג שיכול להפוך סדרי עדיפויות

מתוך כך אנו למדים שהכוח של חג הסוכות הוא ביכולת להפוך את סדר העדיפויות שלנו ולסייע לנו להציב בראשו את הרצון לתת לזולת ורק אחר כך (או כתוצאה מכך) את הרצון לקבל לעצמנו.

כלומר, סדר העדיפויות צריך להיות כזה שיציב את הרצון לתת לזולת במקום גבוה יותר מהרצון לקבל לעצמנו. באופן טבעי קשה מאוד לעשות זאת – קשה מאוד לרצות לתת לזולת לפני שאני מקבל לעצמי, אבל דווקא התקופה הזו, של חג הסוכות, מאפשרת לנו להתחבר לאנרגיה הזו, של הרצון לתת מעצמנו.

האנרגיה הזו, של הרצון לתת מעצמנו, ידועה גם כאנרגיה של חסד והיא האנרגיה המאפיינת את חג הסוכות. אבל מהי אנרגיית החסד אליה אנו מתחברים בחג הסוכות וכיצד היא משפיעה על בריאותנו?

אנרגיית החסד מסייעת לנו לשלוט ברצון לקבל לעצמנו, היא משפיעה על המודעות שלנו וגורמת לנו לצאת מגבולות האני האנוכי ולעשות למען הזולת – בין אם זה בזוגיות (אנחנו עושים למען בן הזוג בלי לצפות לתמורה), בין אם זה בקריירה (אנחנו מציבים את טובת מקום העבודה שלנו לפני טובתנו הפרטית) ובין אם זה ביחסים שבין האדם לחברו.

מבחינה מעשית, בחלון הזמן הזה, אנחנו מקבלים את הכוח לראות, להבין ולהרגיש את כאביו, את צרכיו ואת מצוקותיו של האחר. בזמן זה אנו מצליחים לתקשר עם האחר בשפה שהוא מבין, להגיע לליבו ולהזדהות עם מה שנמצא מחוץ לעצמנו.

זה הזמן בו מתעצמות בתוכנו יכולת המנהיגות וההשפעה החיובית בעזרתן אנו מצליחים ליצור סביבנו אחדות והרמוניה מתוך דאגה ואהבה לזולת (זולת, בארמית, פירושו: "חוץ מ...").

כאשר אנחנו מונעים ממקום של חסד וממקום של נתינה בלי הרצון לקבל לעצמנו, כאשר אנחנו מתנהלים מתוך אהבת הזולת וכיבוד הצרכים שלו, בלי הדחף להסתיר ולהתבדל מסביבתנו, אנחנו מגיעים למצב של שלווה פנימית, של איזון ורגיעה – שהם-הם המפתח לבריאות טובה.

אנחנו מצליחים לשלוט ביצרים שלנו במקום שהם ישלטו בנו (אכילה, שתייה), אנחנו מצליחים לישון יותר בצורה רגועה, מפעילים את הגוף באיזון עם הנפש ויוצרים בחיינו עמודי תווך של בריאות תקינה וארוכת ימים, שהם המפתח לאיכות חיים טובה.

מבחינה מסורתית

בחג הסוכות אנו נוהגים לצאת מביתנו. ביתנו מייצג את האנוכי ואת אזורי הנוחות שלנו בחיים, ולעבור למבנה ארעי, זו הסוכה בה אנו נוהגים לאכול, לישון, ללמוד וכד'.

מה שמספק לנו את ההגנה בבית הארעי הזה הוא הסכך, ופירושו שבמהלך הזמן הזה אנו סומכים על הבורא הסוכך עלינו, ולא על עולם החומר (אותו, כזכור, נטשנו בשל החג למשך שבעה ימים), שהוא כצל עובר. הסכך מגן עלינו, סוכך עלינו (אגב, סוכה, מלשון סכך) ואנחנו נהנים מהצל שהוא מעניק לנו.

הטבע הזה מושרש בתוכנו עוד מהימים בהם אבותינו, בני ישראל, על טפם ונשותיהם יצאו ממצרים למדבר. הם יצאו למדבר שאין בו צל שיגונן עליהם מהשמש החזקה; הם יצאו למדבר שאין בו מים לשתיה ואין בו מזון למאכל והצידה לדרך שלקחו עמם הייתה מועטה.

למדבר הזה יצאו בני ישראל בביטחון אמיתי ומלא שיתמלא חסרונם. ואכן, במהלך שהותם במדבר ובניגוד לכל חוקי הטבע, הם מצאו מי באר בכל מקום בו חנו, הם קיבלו ואכלו מן מהשמיים, עננים הגנו עליהם מהשמש ומהרוח, ענן הלך לפניהם להנחות אותם בדרך.

למרות שהם מנו מאות אלפים, ההליכה שלהם במדבר הייתה מאורגנת בסדר מופתי והם היו כאיש אחד בלב אחד באהבה ובאחדות נפלאה. אחדות זו היא שהעלתה אותם למדרגת נבואה ממנה הצליחו לראות מראות אלוקים, ככתוב ״והעם רואים את הקולות״. כלומר, הם לא רק שומעים, אלא גם רואים, למשל את עשרת הדברות, ועוד ועוד.

מובן שהיו גם מקרים יוצאי דופן שמתארים את ההיפך והם-הם הסיפורים המודגשים בתורה, אך לכל המתעמק בכתובים ברור שבדרך כלל הדור הזה הוא דור שלא היה כמותו. הוא דור שיצאו ממנו משה, אהרון ובניו ומאות ואלפים של גדולים ברוח וראו דברים שלא נראו מאז אלא ליחידי סגולה בכל דור ודור.

לאור זאת גם מובן הכתוב בספר ויקרא, פרק כ"ג פסוק מ"ג: ״כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים״.

האם אנו יודעים באילו סוכות מדובר?

הכתוב מתייחס לבני ישראל שישבו בצל האור האלוקי שסכך והגן עליהם בהוציאו אותם מארץ מצרים למדבר, שבדרך כלל אין בו חיים ושאי אפשר להתקיים בו בדרך.

כשם שבני ישראל יושבים בסוכות בצל האור האלוקי, כך גם אנו מעוררים את הביטחון שכבר טמון בגנים שלנו מאז ימי אבות אבותינו, מתעלים מעל הטבע האנוכי שלנו ובכך זוכים לראות ולחיות מעל הטבע.

המילה טבע היא מלשון "מוטבע", והכוונה היא שבעולם טבועים חוקים עקשנים שרק באמצעות ביטחון וחסד אפשר לשנותם, כנאמר על ידי דוד המלך ברוח קודשו ״הבוטח בשם חסד יסובבנו״.

יוצא מכך שבזכות הישיבה בסוכה (שהיא פעולה חיצונית-פיזית) ויחד עם הרצון שלנו להשיג את הוודאות (שהיא פעולה של מודעות), אנו נטענים בכוח הנדרש כדי לממש את אנרגיית החסד. כלומר, אנו מצליחים לצאת מתוך עצמנו ולעשות מעשים למען הזולת.

כך, גם כאשר אנחנו מרגישים חוסר או נמצאים במצוקה, בדאגות ובכאב, אנו מסוגלים לצאת מעצמנו, כלומר מהתגובה האינסטינקטיבית שלנו (בין אם היא כעס, עצלות, דיכאון, רחמים עצמיים ועוד) ולסמוך על אור הבורא שישגיח עלינו וימלא את חסרונותינו.

במובן זה, כל עוד אנו ממלאים את התפקיד שלנו, שהוא לצאת מאזורי הנוחות שלנו ולדאוג לזולתנו (היסוד שעליה נשען הכל , כפי שנאמר "ואהבת לרעך כמוך", הרי זו כל התורה על רגל אחת), כך אנו זוכים לגלות את האור של סוכות, האור שהוא ההגנה האמיתית היחידה בעולם: ההגנה של בורא עולם.

דהיינו, "לא לידי מתנת בשר ודם ולא לידי הלוואתם אנו זוכים, אלא למתנה מידו הפתוחה והרחבה של בורא עולם". זוהי מתנה שהיא מעבר לטבע. זוהי מתנה שהיא כמו חיבור לתוכנת GPS המאפשרת לנו להחליט לאן לפנות ולאן לא לפנות, מה לעשות ומה לא לעשות – ממש בזמן אמת. אנו זוכים בחיבור ל-GPS פנימי, לחוכמה אינטואיטיבית ולהיגיון בריא הרואה את הנולד שבתוכנו.

מבחינה סמלית

ניתן לצייר את התובנה הזו גם בעזרת סממני החג ובראשם, ארבעת המינים והסכך - שמקורם בצומח.

הסכך

הסכך המונח על גבי הסוכה עשוי מהצומח, שמייצג את הכוח המתנגד לכוח הגרביטציה (כוח המשיכה), המתאפיין בנטייה הטבעית שלנו לדאוג לעצמנו, ורק לעצמנו. כלומר כשם שהסממן המרכזי בחג מתאפיין באלמנט המנוגד לכוח הגרביטציה, כך המשימה המרכזית שלנו בחג היא להשתחרר מהנטייה שלנו לדאוג אך ורק לעצמנו.

ארבעת המינים

ארבעת המינים – הדס, אתרוג, לולב וערבה - שאף הם מקורם מהצומח, מגלמים את ארבעת האלמנטים שהטבע האנושי מורכב מהם: אש, רוח, מים ועפר.

ההדס - יש לו ריח ואין לו טעם

הערבה - אין לה ריח ואין לה טעם

הלולב (המסמל את עץ התמר) - יש לו טעם ואין לו ריח

האתרוג - יש לו ריח ויש לו טעם

 בחג הסוכות נהוג לחבר ולאגד את ארבעת המינים. נטילתם יחד עוזרת לנו להתחבר לפן הטוב המצוי בכל אחד מהם, להוציאו מן הכוח אל הפועל ולממש אותו בעולמנו. משמעות הדבר היא שלכל אחד ואחד מאיתנו יש מה לתרום לעולם, וכי סוד ההצלחה שלנו הוא באחדותנו, שמקורו בכוח החסד – אותה אנרגיה רוחנית המאפיינת את חג הסוכות ותכליתה יציאה מגבולות האני ועשייה למען האחר.