נשרו מקורס טיס ולומדים להיות רופאים בצבא
במגזר הציבורי מתלוננים לא אחת על המחסור ברופאים, אולם בצה"ל דווקא מגדילים את מספר הרופאים בארגון: מאות בוגרי יחידות מובחרות וקרביות לוקחים חלק במסלול ייחודי שמאפשר להם להשתלב בצבא, בתום לא מעט שנים, כרופאים קרביים. למי זה מתאים ומה הנתונים שצריך כדי להתקבל?
הם שירתו ביחידות צבא מובחרות כמו שלדג ודובדבן, נשרו מקורס טייס ומהר מאוד סימנו לעצמם את היעד הבא: להיות רופא צבאי-מבצעי. 229 עתודאים לומדים בימים אלה במסגרת בית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים כחלק מהפרויקט הצה"לי "צמרת", המשלב לימודי רפואה לצד הכשרת הסטודנטים לקצונה בחיל הרפואה. הם באים ובאות מיחידות חי"ר וגם מסיירת מטכ"ל, קורס חובלים ועוד.
כתבות נוספות במדור הלימודים של ynet :
- נתוני צה"ל: מאיזה תיכון יוצאים רוב העתודאים?
- החוגים המבוקשים השנה: רפואה, מחשבים ומשפטים
- מחקר: אם תלמדו בטכניון תהיו מנכ"לים בחברה גדולה
במגזר הציבורי מתלוננים לא אחת על המחסור ברופאים. בצה"ל, החליטו להגדיל את מספר הרופאים הצבאיים ותוך כך לשפר את איכות ההכשרה שלהם. לצורך כך הוקם מסלול "צמרת" בשנת 2009, במסגרתו מתבצעת ההכשרה האקדמית והצבאית במשך שבע שנות לימוד. אך מדוע בוחרים הלוחמים במסלול תובעני וארוך כל כך אחרי שכבר תרמו את מיטב שנותיהם למדינה ולצבא?
מקורס טיס לחיל הרפואה
"כל אדם שבוחר ללכת לרפואה מגיע לזה תוך תחושה של שליחות ורצון ללכת ולהציל חיי אדם", מסבירה שי גור-אריה, סטודנטית שנה א' במסלול "צמרת", שהודחה לאחר שנתיים מקורס טייס. "מלבד זה אני חושבת שברפואה צבאית יש אקסטרה של שליחות ואפילו אשתמש במילה גסה כמו ציונות עליה גם גדלתי והיא גם הושרשה בי במהלך שירותי הצבאי".
"בקורס הטיס הייתי מועמדת להיות טייסת מסוק של חילוץ והצלה. דמיינתי את עצמי עולה על מסוק כדי לחלץ פצועים בתור אישה וגם בתור אימא, ומרגישה את הרצון לעזור ולעשות זאת. אחרי שהודחתי, הבנתי שזה משהו שמספיק חשוב לי ושאני רוצה לעשותו, אם לא בתור טייסת אז במסלול שייתן לי את אותה משמעות. זה מהותו של המסלול - לאנשים שרוצים להציל חיים ולתרום למדינה".
ומדוע לא ניסתה גור-אריה להתקבל ללימודי רפואה מחוץ למסגרת הצבאית? לכך היא משיבה כי שמצד אחד אמנם לא ייצא לה להתנסות כרופאת ילדים בצבא, אך עם זאת בצבא היא תוכל לראות דברים שלא נחשפים אליהם באזרחות: "אין סטריליות ואורות ותנאים כמו באזרחות. המסלול מכוון אותנו להיות רופאים גדודיים בשטח ולהגיש עזרה בשדה הקרב ותחת אש, ושם גם אנחנו רואים את עצמנו".
אם בעבר המסלול לרפואה צבאית היה נמשך כשבע שנים שרק לאחריהן היו מתגייסים הסטודנטים לצבא ללא ניסיון צבאי של ממש, כיום מכניס הצבא תכנים ייעודיים משלו כבר במהלך שנת הלימודים הראשונה בבית הספר לרפואה, והסטודנטים השייכים למסלול לוקחים חלק בקורסים לרבות מבוא לרפואה צבאית, קורס רפואה צבאית ראשונה, רפואת צלילה, פיזיולוגיה צבאית ורפואה אווירית.
ציון הפסיכומטרי הממוצע: 737
והנה כמה נתונים מעניינים על הרופאים המבצעיים לעתיד: רוב המשתתפים בתכנית מגיעים מירושלים (19 מהם) כשאחריה ממוקמת העיר ראשון לציון עם 17, תל-אביב וחיפה עם 10 סטודנטים כל אחת ובאר-שבע עם שלושה. 68% מהסטודנטים בפרויקט הם בנים, וציון הפסיכומטרי הממוצע של כלל המסלול הוא גבוה במיוחד - 737 נקודות. הגיל הממוצע הוא 21.5. משמעות גיל זה הוא שחלק מהסטודנטים טרם שירתו באופן פעיל בשורות צה"ל.
96% מתלמידי המסלול ניגשו לבגרות מתמטיקה 5 יח"ל והציון הממוצע שלהם במבחן היה 94.4. 17.7% מהם צלחו את בחינת הבגרות בתנ"ך ב-5 יח"ל בציון ממוצע של 88.6 ורק 6% הרחיבו את מקצוע הספרות ל-5 יח"ל, כשהציון הממוצע בו היה זהה לזה של מקצוע התנ"ך.
מסלול מבוקש, אך יש קשיים
אולם למרות האידיאולוגיה והבחירה במסלול הייחודי והנוצץ נתקלים המשתתפים גם בקשיים רבים. "אתה לא באותה הפאזה לעומת החברים שלך", מסביר רב סרן ד"ר ג', כיום רמ"ד ב"צמרת" ובעבר רופא לוחם בשייטת 13 ורופא בגדס"ר גבעתי. "בעוד שהם עוברים טירונות ואימונים אתה מתחיל שנה א' רפואה; כשאתה מתגייס רשמית, הם כבר משוחררים או משתחררים".
"מצד שני", הוא אומר, "היתרונות עולים על החיסרון הזה בכמה סדרי גודל. ראשית יש תמיכה לוגיסטית, מימון מלא של אוכל, מגורים וכביסה. יש גם לזכור שזוהי קבוצה מאוד גדולה של יותר מ-60 סטודנטים בשנה, לכן בסופו של דבר הם ימצאו חברים חדשים. במסלול עצמו הם סטודנטים ולא חיילים, לובשים אזרחי והכל".
צעירים יודעים בגיל כל כך מוקדם שהם רוצים להיות רופאים?
"אני מאמין גדול בזה שמי שרוצה להיות רופא יודע את זה מגיל צעיר יחסית. רופא צבאי ובמיוחד מבצעי זה תפקיד שהוא קריטי לצבא. אפילו הרמטכ"ל ביקר לפני חודשיים במסלול ואמר שרופא צבאי זה אחד הדברים שנותנים ללוחם בקרב את הביטחון לעשות את המבצע שלו.
"עם זאת, הרופא הוא אחד. הוא גם אחראי על רפואת השגרה של הלוחמים וגם בזמן מבצע עליו להיות איתם. בסופו של דבר אם מישהו נפצע רק אתה יכול לטפל בו. אתה נותן את ההוראות להציל אותו וצריך גם לדעת לתפעל בשטח את המפקדים והחיילים".
"אבא שלי רופא ואמא אחות"
מי שכבר התגייס לפני שהצטרף למסלול, יודע מה חשיבותו של הרופא בשטח. יובל אלון, שלומד במחזור ג' של המסלול, התגייס לגדוד 202 של חטיבת הצנחנים ובחר לבסוף במסלול של רופא צבאי בעקבות אביו, בעצמו בוגר מסלול העתודה הרפואית בצה"ל.
"אבא שלי רופא ואמא אחות, ככה שהייתי חשוף לעולם הזה כל החיים וידעתי שאני רוצה ללמוד רפואה", הוא מסכם. "את מסלול 'צמרת' לא כל כך הכרתי ולא חשבתי על השילוב של הרפואה והצבא. במקביל לשירות יצא לי לדבר עם מספר רופאים צבאיים, לשמוע על התפקיד והרגשתי שהוא יתן לי תחושת סיפוק תוך שירות משמעותי ומעניין.
"אני חושב שגם אם לא הייתי יוצא לעתודה הייתי רוצה לצאת לקצונה ככה שמשך השירות שלי היה כנראה זהה. בנוסף, השירות כרופא צבאי מספק ניסיון ומיומנויות שיוכלו אחר כך גם לשמש אותי בתור רופא שמנהל מחלקה בבית חולים למשל".
היית ממליץ לאחרים להצטרף למסלול?
"אם מישהו בטוח לחלוטין שרפואה זה המקצוע בשבילו והוא חושב שהתפקיד כרופא צבאי מתאים לו יותר מכל מסלול אחר בצבא, אז כן, 'צמרת' זה המקום בשבילו".