יהודי טוב: זאק רוזן לא רוצה להוריד את החיוך
הוא מגיע ממשפחה יהודית עם סיפור יוצא דופן, בגיל 19 ויתר בצער על קריירת בייסבול מבטיחה ובהפועל ירושלים הוא לא מתכוון לוותר על אף תואר. הג'ינג'י החייכן מגיע למלחה. ראיון
זאק רוזן אמנם נמצא רק חודש בירושלים אבל כבר מצא לעצמו בעיר את המקום בו הוא נרגע, הגן הבוטני. "יש כאן קצת רוח ושמש, זה נעים", הוא מסביר בעברית במבטא אמריקאי. רוזן (24, 1.85 מ') הצטרף בקיץ האחרון להפועל ירושלים לאחר עונה בהפועל חולון ותפס את תקן המתאזרח, וגם את התקן החדש עליו הוא חתום, הג'ינג'י החביב והחייכן של הקבוצה.
עוד ב-ynet ספורט:
הוא שיחק במכללת פן סטייט שם רשם מספר הישגים מרשימים, נבחר לשחקן העונה ב-Ivy Leauge והפך למלך האסיסטים בכל הזמנים (588) ולשחקן שפתח בחמישייה הכי הרבה פעמים (115). בעונתו האחרונה במכללה הוא העמיד ממוצעים מרשימים: 18.5 נקודות ו-5.2 אסיסטים.
הוא נחשב
לקלע שלשות ועונשין מצוין ולשחקן המסוגל לקחת אחריות ומנהיגות בקבוצה. בכל הקשור לאופיו, הוא מתאר את עצמו כבחור פשוט הנמנע מבילויים פרועים, "אני איש משפחה, לא אחד שיוצא למסיבות בשעות הקטנות. אני מעדיף לקרוא, לצפות בסרטים ולשוחח עם חברים".
רוזן הוא יהודי משני צדדיו ומחזיק בסיפור משפחתי יוצא דופן, סבו וסבתו הם ניצולי שואה. עוד לפני שהכירו, לסבו היתה ילדה לפני מלחמת העולם השנייה מחברתו דאז. לאחר המלחמה התברר כי אחיו של סבו היה אמור להתחתן עם סבתו אך הוא נהרג במלחמה וסבו נישא לה במקומו בארצות הברית. החברה של הסבא ואם בתו, הודיעה לו כי היא מתכוונת לעלות לישראל ושהוא לא יראה יותר את בתו. ואכן, המשפחה התפצלה ורק כשרוזן הגיע לישראל למשחקי המכביה לפני ארבע שנים הוא פגש את הצד הישראלי של משפחתו לראשונה.
ואיך אתם מתחברים במשפחה למסורת ולחגים היהודיים?
"אנחנו לא דתיים אבל שומרים על המסורת. בזמן שלמדתי במכללה הכרתי הרבה חברים דתיים והתחלתי להתעניין יותר ביהדות, זו גם הסיבה בגללה החלטתי לבוא לשחק בישראל. בעונה שעברה כשהגעתי לחולון החזקתי בהצעות מצרפת ומאיטליה".
אם לא היית משחק כדורסל, היית עובר לישראל?
"אולי, אבל בסופו של דבר הכדורסל הביא אותי לכאן. לא פשוט להיות יהודי בארה"ב, אתה צריך לבחור שם צד. כאן זה לא משנה אם אתה יהודי דתי או חילוני. אני אישית רוצה להתחתן עם יהודייה, לגבי איפה נגור זה כבר תלוי בה. אני כרגע מחפש בחורה רצינית שחושבת על העתיד".
למרות האהבה הגדולה לארץ, חבלי הקליטה של רוזן לא היו פשוטים, "כשהגעתי למכביה לחודש חשבתי לעצמי כמה זה נהדר להיות כאן, אבל כשעברתי ממש לגור פה זה כבר נהיה קשה יותר. בכלל היתה עונה קשה בחולון, אבל זה חיזק אותי".
מה שלא כולם יודעים הוא שבגיל ההתבגרות כדורסל היה בכלל בעדיפות שנייה עבור רוזן אחרי אהבתו האמיתית, בייסבול. רק פציעה במרפק בגיל 19 סיימה את הקריירה שלו בספורט האמריקאי הפופולארי. "כל דבר שעשיתי בביסבול הלך לי בטבעיות, אני פשוט מוכשר בזה. כדורסל היה הספורט השני שלי, שיחקתי אמנם כל הזמן אבל העתיד שלי היה בבייסבול".
איך אתה מתרשם מירושלים עד כה?
"אני שמח
להיות כאן, ירושלים זה מרכז העולם. מבחינת הקבוצה, אני יכול להגיד ששיש לנו הרבה שחקנים מבוגרים יחסית שמביאים ניסיון, צריך לשלב בינם לבין הצעירים. האימונים עד עכשיו טובים מאוד, לוקח זמן לבנות קבוצה וצריך הרבה סבלנות, לכל אחד אצלנו יש תפקיד משלו, כל אחד יודע מה הוא צריך לעשות וזה הכי חשוב".
ומה עם העונה עצמה, אתם הולכים להילחם על כל התארים?
"למה לא? בשביל מה אנחנו משחקים? אין סיבה לשחק אם אתה לא רוצה לזכות באליפות, לנצח זה הכיף בספורט. ברור לי שבמוקדם או במאוחר גם נפסיד, ואני יודע שיש מסביבנו הרבה תקשורת ואוהדים אבל זה חלק מהאתגר בכדורסל. אני יודע שהקבוצה עברה עונה קשה".
ומה לגבי חלום ה-NBA?
"העונה האחרונה שלי בקולג' הייתה מדהימה וקבוצות NBA כמו אוקלהומה ת'אנדר וניו ג'רזי נטס (כיום ברוקלין נטס, א.ע.) החלו להתעניין בי, אבל הפריע להם שאני נמוך מדי לטענתם. כרגע אני לא חושב על זה. אני חתום בירושלים לשנתיים ורוצה להישאר פה שנים רבות".
