ההתחממות הגלובלית: כל מה שרציתם לדעת
מתי התחיל כדור הארץ להתחמם, איך ולמה זה קורה ומדוע העולם עומד מנגד? רגע לפני הדו"ח הבינלאומי שצפוי להחזיר את הנושא לסדר היום ואולי לעורר כמה סערות, הנה התשובות לכל השאלות שלא העזתם לשאול
עוד כתבות בערוץ כלכלה ירוקה וקיימות :
בלי שקיות פלסטיק עוד נבכה על חלב שנשפך / דעה
כמו בכיפור: יום ללא מכוניות ברחבי העולם
מטנזניה לישראל: כך מגדלים פולי קפה. צפו
בזבזתם יותר - לכלכתם יותר: כך תקנו נכון
איך בדיוק כדור הארץ מתחמם?
התופעה נקראת אפקט החממה. גזי החממה שנמצאים באטמוספירה (חלקם באופן טבעי וחלקם מעשה ידי אדם) סופגים חום מכדור
הארץ. ככל שמגדילים את הריכוז של הגזים הללו, יותר חום נלכד באטמוספירה ואינו ממשיך הלאה לחלל. התהליך הזה, שבו החום נשאר באטמוספירה, גורם לעליית הטמפרטורות בכדור הארץ.
גז החממה העיקרי הוא פחמן דו-חמצני, שנוצר כתוצאה משריפת פחם, נפט וגז טבעי בתחנות כוח, מפעלים וכלי רכב - ונפלט לאטמוספירה. אבל הוא לא היחיד. גזי חממה אחרים כמו מתאן, חנקן דו-חמצני ואוזון נפלטים בין היתר על-ידי אשפה שמוטמנת באדמה, תעשיית החקלאות ובעלי חיים.
מתי כל זה התחיל לקרות?
ריכוז גזי החממה באטמוספירה החל לעלות בעקבות המהפכה התעשייתית. "לפניה הוא עמד על 280 חלקיקים למיליון ואחרי מלחמת העולם השנייה הוא החל לעלות בקצב מהיר. השנה הוא הגיע ל-400 חלקיקים למיליון", מסביר פרופסור אורי מרינוב, שהיה המנכ"ל הראשון של המשרד להגנת הסביבה ומשמש היום כחוקר ומרצה בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי בהרצליה".
כבר במאה ה-19 העריכו המדענים כי אם כמות הפחמן דו-חמצני באטמוספירה תוכפל, הטמפרטורה הממוצעת תטפס בכמה מעלות צלזיוס. אבל רק בשנות ה-80 של המאה הקודמת, הצביעו תצפיות מדעיות על כך שהתהליך קורה בפועל.
אז כדור הארץ מתחמם. מה זה אומר?
המשמעות היא לא רק טמפרטורות גבוהות יותר, אלא גם עליית גובה פני הים כתוצאה מהמסת קרחונים והתחממות המים, מה שעשוי להוביל להצפות, וכן התפלגות משקעים – יותר גשם באזורים המועדים לכך, בצורת באזורים היבשים יותר ואפילו שינוי גיאוגרפי במיקום המשקעים.
השלכות הנוספות, שלגביהם הוודאות היא מעט פחות גבוהה, הן שיטפונות, גלי חום, ירידה בכמות הסופות ומנגד התחזקות של אלה שכן נוצרות וכן שינויים בחומציות האוקיינוסים, מה שישפיע על השרשרת הביולוגית.
אז מה העולם עושה כדי להיאבק ההתחממות הגלובלית?
מאז שנות ה-90 התקיימו אמנם כמה ועידות בינלאומיות בנושא ונחתמו הסכמים לצמצום פליטת גזי החממה, כמו אמנת קיוטו מ-1997, אבל הם כמעט ולא יושמו. "מדברים הרבה אבל עד היום כמעט ולא בוצע שום דבר בפועל", אומר פרופ' מרינוב, "יש עלייה מתמדת בריכוזים של פחמן דו-חמצני באטמוספירה".
ומה קורה בארץ? "בישראל ישנה רגולציה של המשרד להגנת הסביבה", אומר פרופסור קולין פרייס, ראש החוג לגאופיזיקה ולמדעים פלנטריים באוניברסיטת תל אביב, "אבל ההתחממות הגלובלית היא אכן בעיה גלובלית ולכן צריך פתרון עולמי". עם זאת, עם הצטרפותה של ישראל ל-OECD , היא קיבלה על עצמה עוד הגבלות בכל הקשור לפליטת גזי חממה.
אז למה העולם כל כך אדיש?
תעשיית האנרגיה העולמית, מסביר פרופ' פרייס, מפעילה את כל השפעתה כדי למנוע טיפול בבעיה. "כל פתרון יעלה להם הון", הוא מסביר, "כל עסקי הנפט, הגז הטבעי, פצלי שמן וכו' ייפגעו אנושות אם יטפלו באמת הנושא ההתחממות הגלובלית".
"התעשייה הזאת מעסיקה 'מומחים' שמפרסמים את כי האי-ודאויות בנוגע להתחממות הגלובלית", מוסיף פרופ' פרייס, "עם כל השאלות המדעיות, תמיד יש אי-ודאויות בתוצאות שלנו, שאלות שאנחנו לא יכולים לענות עליהן ודברים שאנחנו לא מבינים. משתמשים בזה נגד דו"ח ה-IPCC , בטענה שלא צריך לעשות דבר לפני שאנחנו בטוחים ב-100 אחוז שההתחממות הגלובלית היא אמיתית ושאנחנו יודעים מה גורם לה".
מה בעצם המכחישים טוענים?
מכחישי שינוי האקלים (או "ספקנים", כפי שהם מכונים לעתים) ובהם פוליטיקאים בולטים במפלגה הרפובליקנית בארה"ב, טוענים בין היתר כי ישנן תנודות מחזוריות במזג האוויר וכי ההשפעה של האנושות עליהן זניחה או לא קיימת. טענה אחרת היא כי הטבע יסתגל לשינויי האקלים.
"זה נכון שהיו כאלה תופעות בעבר", אומר פרופ' מרינוב, "אבל הן נמשכו עשרות אלפי שנים.
לא זה המצב כרגע. פה אנחנו רואים התחממות ברורה בעשרים-שלושים השנים אחרונות ואת זה אי אפשר להסביר". פרופ' פרייס מוסיף כי פשוט "אין הסבר טבעי לשינויי האקלים בעשרות השנים האחרונות. ההסבר היחיד הוא תיעוש וגידול האוכלוסין בכדור הארץ. ברור שהגידול הזה גרם ליותר שימוש באנרגיה, יותר חקלאות ויותר הריסת יערות".
מה אני יכול לעשות באופן אישי?
בעיקר לחסוך באנרגיה, להשתמש בנורות ובמכשירי חשמל חסכוניים ולהפריד אשפה. "לכל החלטה שאדם עושה במשך היום יש השפעה על הסביבה וגם על האקלים", אומר פרופ' מרינוב, "למשל באיזו מכונית הוא נוסע, אם הוא משתמש ברכב פרטי או ציבורי, אם הוא עולה במעלית או במדרגות, שותה מים מינרליים או מהברז. אדם שהסביבה יקרה לו לא אוכל בשר, כי חלק ניכר מגזי החממה באים מגידול בקר וצאן".
אז מה יקבע דו"ח ה-IPCC?
הדו"ח יתפרסם היום, כאמור, אבל לפי טיוטות שהודלפו לתקשורת הוא צפוי לקבוע כי מאז 1998 חלה האטה בהתחממות הגלובלית וכי הטמפרטורות צפויות לעלות ב-0.3 עד 4.8 מעלות צלזיוס עד שנת 2100. מדובר בתחזית נמוכה לעומת הדו"ח הקודם מ-2007, שחזה התחממות של 1.1 עד 6.4 מעלות. עם זאת, בדו"ח נכתב כי האטות בקצב ההתחממות הן "נפוצות".
מאידך, הדו"ח צפוי לקבוע כי ישנה סבירות של 95 אחוז שהאנושות אחראית להתחממות כדור הארץ – בניגוד לסבירות של 90 אחוז בדו"ח מ-2007 ו-66 אחוז בדו"ח מ-2001. בנוסף עולה מהטיוטות כי גובה פני הים עלול לעלות ב-26 עד 81 ס"מ עד סוף המאה הנוכחית – מעל התחזית של 2007, שהעריכה שהוא יעלה ב-18 עד 59 ס"מ.
לדברי פרופ' פרייס, בדו"ח לא צפויות הפתעות גדולות למדענים, אלא "רק אישור למה שכבר ידענו". פרופ' מרינוב מקווה שמחברי הדו"ח יקפידו יותר על הניסוחים ולא יותירו מקום לספקות: "בדו"ח הרביעי היו כמה טעויות שהמכחישים עלו עליהן ובצדק - ואסור שתהיינה טעויות כאלה".
איך העולם צפוי להגיב לדו"ח?
"אני מניח שזה יגרום לפוליטיקאים לשבת ביחד ולהגיע לאיזושהי הסכמה, אבל הלובי של תעשיית האנרגיה כל כך חזק, כך שאני בספק אם משהו יתקדם", אומר פרופ' פרייס, "יהיה רעש וסיקור תקשורתי בעולם לחודש-חודשיים ואז כנראה שזה שוב ייפול וייכנס למגירה לצערי. הרי העובדות היו שם גם ב-2007 ושום דבר לא קרה".
גם פרופ' מרינוב פסימי: "אנחנו יודעים שפוליטיקאים מקבלים החלטות רק בעקבות משבר – ועד שלא יהיה משבר אמיתי הם לא יקבלו החלטות. לצערי הרב צריכים לחול שינויים כרוניים וקשים שיכריחו את מקבלי ההחלטות לשנות את דרכי הפעולה שלהם. לצערי, זה עלול להיות מאוחר מדי. אנחנו שטים על אונייה שעומדת לטבוע וממשיכים לרקוד על הסיפון".
לפנייה לכתב/ת 
