בנק ישראל ירכוש יותר מט"ח ב-2014
ההערכה היא שבגלל קידוח תמר, היקף הרכישות ב-2014 יסתכם בכ-3 מיליארד דולר לעומת כ־2.1 מיליארד דולר שצפוי בנק ישראל לרכוש במסגרת זו השנה
בנק ישראל ירחיב ב־2014 את היקף רכישת הדולרים שהוא מבצע בחודשים האחרונים.מטרת הרכישות היא לקזז את ההשפעה של הפקת הגז הטבעי מקידוח תמר על מאזן התשלומים. היקף הרכישות המדויק שיבצע הבנק בשנה הבאה עדיין לא נקבע, אולם ההערכה היא שהוא יסתכם בכ־3 מיליארד דולר לעומת כ־2.1 מיליארד דולר שצפוי בנק ישראל לרכוש במסגרת זו השנה.
על פי התוכנית, שצפויה להימשך עד 2018, מתכוון בנק ישראל לחשב מדי שנה את השיפור הצפוי במאזן התשלומים כתוצאה מהפקת הגז. לאחר מכן יופחתו מסכום זה הוצאות ההפקה והוצאות נוספות של החברות העוסקות בענף הגז, בהיקף כולל של 25%. היתרה שתתקבל היא סכום הדולרים שירכוש הבנק באותה שנה. הסיבה שהיקף רכישות הדולרים בשנה הבאה יהיה גדול יותר מב־2013 היא שהשנה תימשך הפקת הגז רק שלושה רבעונים, ואילו ב־2014 הפקת הגז כבר תתפרס על פני שנה שלמה.
על כוונתה להפעיל תוכנית שיטתית לרכישה מחודשת של מטבע חוץ בהיקף גדול הודיעה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל לראשונה באמצע מאי 2013. מה שעומד מאחורי החלטה זו היא שמסוף מרץ 2013 מחליף הגז המופק מקידוח תמר ושנמצא בבעלות ישראלית סולר מיובא, ששימש בעיקר לייצור חשמל. כאשר יבוא הסולר מצטמצם, גדל הפער בין כלל היצוא והיבוא של ישראל, וכתוצאה מכך גדל במקביל זרם הדולרים שמגיע לארץ. דולרים אלה מומרים ברובם לשקלים, ועודף הביקוש למטבע המקומי גורם להתחזקותו.
מדובר בתופעה ידועה שזכתה בעולם לכינוי "המחלה ההולנדית", על שם מה שהתרחש בהולנד בשנות השישים לאחר גילוי כמויות גדולות של גז טבעי. המשמעות המעשית של "המחלה ההולנדית" היא שיצוא מוגבר של סקטור צר אחד גורם להתחזקות המטבע המקומי, ופוגע בכך בצורה קשה בענפים רבים אחרים במשק, ובעיקר בתעשיות המסורתיות.
לפנייה לכתב/ת 
